שתף קטע נבחר

 

השרים החליטו: מכל האמוניה יועבר ממפרץ חיפה

התושבים יכולים לנשום לרווחה - כמעט. שרי התמ"ת והגנת הסביבה החליטו להוציא את המכל עם החומר המסוכן מאזור המפרץ, זאת יותר מ-3 שנים לאחר שוועדה שבדקה את הנושא התריעה כי המתקן חשוף לירי טילים. ביצוע ההחלטה: בעוד כמה שנים, לאחר שיימצא מקום חלופי ויסתיימו ההליכים הביורוקטיים

בשורות טובות לתושבי חיפה והסביבה - מכל האמוניה ייצא ממפרץ חיפה - כך הכריעו השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ושר התמ"ת, שלום שמחון, בפגישה שקיימו לאחרונה. הבשורות הפחות טובות - עד שהמפעל באמת יועתק ממקומו, כנראה שיעברו עוד כמה שנים טובות.

 

עוד על מכל האמוניה:

 

השרים הנחו את מנכ"לי משרדיהם למצוא מתווה מהיר שיאפשר להקים מפעל באתר אחר בארץ, שימזער את הסיכון לאוכלוסייה ולסביבה. אולם מרגע שייבר המיקום החדש, יחלפו כמה שנים עד שיוקם בו המפעל בפועל.

 

ממשרד התמ"ת נמסר, כי המתווה הנדרש יקח בחשבון את התשואה למשק, הדרישות הסביבתיות והבטיחותיות ומשך הזמן הנדרש. בנוסף ייבחנו אם ישנו הכרח במתן תמריצים מצד המדינה ליזם שיתעניין בהקמת מפעל כזה. 

 

המפעל במפרץ חיפה קולט כיום אמוניה שמיובאת באוניות מחו"ל. במפעל החדש עתידים לייצר אמוניה מגז טבעי, מה שיפחית את הסיכון כתוצאה מהליך ההעברה מהאוניות למתקן דרך מכלי החוף. המתווה החדש אומץ בין היתר לאור פוטנציאל הסיכון הקיים מפעילות שגרתית ובעת חירום של המכל, ולאור גילויי מצבורי הגז הטבעי בישראל.

 

פריקת האמוניה - סכנה לציבור

כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, הורה המשרד להגנת הסביבה על הקמת ועדת שפיר, שבחנה את הסיכונים מטיפול ופעילות בחומרים מסוכנים במיתקנים נבחרים. במסקנותיה המליצה הוועדה לבחון ביצוע מיגון עילי של המכל, מחשש לפגיעת טיל ישירה, וכן לבחון איסור על כניסת אוניות נושאות אמוניה לשטח ישראל בעת מלחמה.

 

מלחמת לבנון השנייה. נפילת קטיושות בפרץ חיפה (צילום: נתנאל לסרי) (צילום: נתנאל לסרי)
מלחמת לבנון השנייה. נפילת קטיושות בפרץ חיפה(צילום: נתנאל לסרי)

 

לצד המלצות הוועדה, הפעילות השגרתית של מערך קליטת האמוניה כיום בישראל, מסכן את האוכלוסיה הסמוכה כתוצאה מתקלות אפשריות בשלב פריקת האמוניה מהאוניה. כיום, כל האמוניה מיובאת לישראל באוניות, ומאוחסנת במכל מרכזי שבמסוף הקישון.

 

ב-2010 הורה השר ארדן למשרדו, לבחון את אפשרות להעתקת המכל ממקומו. בשיתוף חברת הייעוץ והתכנון אתוס וגורמי מקצוע רלוונטים, נבחנו חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של האמוניה. במסגרת זו נבחנה באופן מעמיק היתכנות ייצור האמוניה בישראל.

 

לבסוף הוחלט לבחור בחלופה לפיה המתקן הקולט במפרץ ייסגר, ובמקומו יוקם מתקן לייצור אמוניה באזור מרוחק מאוכלוסייה. "פעילות מכל האמוניה לא יכולה לבוא על חשבון בטיחות הציבור", מסר ארדן, "אמשיך לקדם מדיניות של הרחקת מפעלי תעשייה מסוכנים מקרבת אזורי מגורים כך שתתאפשר פעילות תקינה של המפעלים תוך מינימום סיכון לאוכלוסייה".

 

השר שמחון מסר, כי "אמוניה היא מרכיב חיוני הדרוש לתהליכים תעשייתיים שונים ולשימושים נוספים במשק הישראלי. התמ"ת יפעל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה למציאת המתווה הראוי שיתאים לצרכים התעשייתיים מצד אחד, ולמרכיבים הסביבתיים ובטיחותיים מצד שני. החשיבות של קיום תעשייה ידידותית לסביבה ברורה לנו. התעשייה מחוייבת לציבור ולסביבה.

 

עמותת "צלול", שהשתתפה במאבק לסגירת המכל, מסרה בתגובה: "מדובר בהחלטה אמיצה שהתקבלה באיחור של 20 שנה. לתושבי חיפה היה מזל גדול שאוזלת היד של הרשויות לא הסתיימה באסון כבד. לצד ההחלטה החשובה לא נקבעו לוחות זמנים לביצוע הפינוי ואנו מקווים כי מימוש ההחלטה על פינוי המיכל לא תארך זמן רב".

 

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בירך על ההחלטה ואמר כי החלטת המשרדים היא פרי המאבק הציבורי והמשפטי של העירייה: "לאחר תקופה ארוכה נושא המאבק הציבורי והמשפטי אותו אנו מנהלים לסילוק מכל האמוניה ממפרץ חיפה פירות הבאים לידי ביטוי בגיבוש חזית אופרטיבית של השר להגנת הסביבה ושר התמ"ת להוצאת המכל מפרץ חיפה.

 

"עיריית חיפה מצפה לקבל מהשר להגנת הסביבה ומשר התמ"ת לוחות זמנים מפורטים להוצאת המיכל. כל עוד אלה לא יתקבלו, תמשיך עיריית חיפה בהליך המשפטי הפלילי אותו יזמה נגד חברת חיפה כימיקלים במסגרתו היא תובעת מבית המשפט להורות על סגירת המכל לאלתר ועל העתקתו הרחק מגבולות העיר".

 

בהכנת הכתבה השתתפה אחיה ראב"ד

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מכל האמוניה. בדרך החוצה
צילום: גיל נחושתן
מומלצים