בור פיננסי: גם לבנקים יש אחריות על השכלתנו

לפני מספר שבועות קיבל צבי וינר מכתב מהבנק. כשפתח את המעטפה נדהם לגלות צ'ק בנקאי על סך 50 אלף שקל הרשום לפקודתו. מי לא ישמח לקבלת הפתעה כזו?

• מחיר הבורות: למה אין חינוך פיננסי בישראל?
• מביה"ס ועד הפנסיה . האם נזכה לחינוך כלכלי?
• העתיד הלכלי שלכם. אל תתנו לכלב להחליט
  

ממקבל הצ'ק נדרשה רק חתימה קטנה, מסירה בסניף הבנק ולאחר מכן הג'ובות יועברו ישירות לחשבונו. אולם כפי שרבים יודעים, אך לעיתים שוכחים - אין מתנות חינם. באותיות הקטנות הרשומות בצידו האחורי של הצ'ק נכתב כי הסכום שיופקד לחשבון הוא הלוואה. חתימה על הצ'ק מחייבת את המפקיד בהחזר הלוואה הנושאת ריבית.

"הרבה אנשים מגיעים לצרות כי אין להם מושג מה המשמעות של פעולה כזו או אחרת", אומר וינר. "הם לא מבינים מה זה תקציב אף אחד לא הסביר להם. הבסיס זה לא לדעת איך בוחרים תוכנית פנסיה, אלא דברים הרבה יותר בסיסיים. אני לא חושב שהתחום הזה מסובך, הבעיה היא שדווקא מי שרחוק מהתחום הזה יש לו רתיעה מכל מה שקשור לבנקים ולפיננסים. אנשים כל כך שונאים את זה שהם מעדיפים להתעלם".

גם פרופ' דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ויו"ר בית ההשקעות סיגמא, מזהיר מהחלטות שגויות ברמה הבסיסית שעלולות לעלות לנו ביוקר. "אנשים מאוד היסטריים, מאוד עצבניים, עם אצבע קלה על ההדק ומקבלים החלטות שפוגעות בהם. אנחנו רואים את זה בהבנה של דברים פשוטים, בחיסכון ובבחירת מקצוע. רמת הידע נמוכה מאוד וזה דורש טיפול".

כוונות טובות לא משפרות השכלה

השבוע התכנסה ועדת המשנה לביטוח שוק ההון וחיסכון בכנסת, בראשותה של ח"כ פאינה קרשנבאום (ישראל ביתנו) לדון בסוגיית החינוך הפיננסי. אף אחד לא חולק על חשיבות הנושא, אך בפועל מעט מאוד נעשה עד כה וכנראה שגם מעט ייעשה בטווח הקרוב.

רק לפני 4 חודשים הודיע שר האוצר על הקמת מחלקה לחינוך פיננסי במשרדו, פועל יוצא של החלטה מעורפלת שנכתבה עוד במסגרת רפורמת בכר משנת 2005. במשרד החינוך החלו לפני שנה בתוכנית ניסויית לכיתות י' בבתי הספר, לשילוב חינוך לצרכנות נבונה בתוכנית הלימודים. הפיילוט התרחב מאז לכ-100 בתי ספר, אך הוא עתיד לדעוך בשל מגבלות תקציב.

למרות הכוונות הטובות וההצהרות של הגופים הממלכתיים, בפועל מה שנעשה הוא טיפה בים.

"הנושא הזה עוד בחיתולים וצריך לראות מה יקרה עם זה. כמו שאנחנו יודעים איך דברים מתנהלים פה במדינה, בסוף זה יגיע לנושא של תקציבים ושם זה יעצר", אומר פרופ' גלאי.

אל החלל הריק הזה שהותירה המדינה, על רקע המודעות הצרכנית הגוברת והתפתחות הטיפול בתחום כלכלת המשפחה, נכנסו בשנים האחרונות גופים פרטיים בעיקר בבתי הספר, מתוך מטרה לתת מענה לחסך החינוכי בתחום הזה.

מי שמחזיק בכסף של הציבור צריך גם לסייע?

בחלק נכבד מהמקרים מדובר בתאגידים פיננסיים גדולים שהחליטו להשתלב על בסיס וולנטרי. ואולם, האם ראוי שגופים פיננסיים יעסקו בחינוכנו, או אולי דווקא הפוך - בהתחשב בכך שהרבה מהנהלותינו הכספית, בתחום הבנקאות והחיסכון הפנסיוני היא מחוייבת המציאות והחסך של הציבור משחק בסופו של דבר לידיהם של הגופים הפיננסיים הגדולים, אולי גם להם יש אחריות במידת מה להשלים לנו ידע?

"חינוך פיננסי חשוב לא פחות מכל תחום חינוכי אחר", אומרת ל ynet לילך טופליסקי אשר, משנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה הקמעונאית. "היקף הידע והמידע בתחום הזה, שמושפע גם משינויים רגולטוריים תכופים, מחייב אחריות רבה יותר של כל הגורמים המעורבים, כולל המדינה".

איפה את רואה את התפקיד שלכם?

התפקיד שלנו מתחיל בשיח היום-יומי עם לקוחות הבנק, וממשיך בשורה של כלים שהבנק מעמיד לרשות הלקוחות, כולל סדנאות בתחומים שונים, כמו ניהול תקציב המשפחה ושוק ההון, שיזמנו לפני כמה שנים. אנחנו גם תומכים בעמותות שעוסקות בנושאים הללו. המקום הכי חשוב שלנו בתרומה לקהילה מתבטא בהשתלבות בחינוך הפיננסי. הכנו מערך שיעור גם לעובדים שלנו שמרצים כהורים. תפקיד המדינה הוא לסייע ביצירת בסיס רחב של הבנה פיננסית בקרב האוכלוסיה. יש מיזמים נקודתיים שבהם אנו מעורבים.

 אני מאמינה שחינוך פיננסי צריך להפוך לאחד ממקצועות החובה במערכת החינוך, הן ברמת בית הספר היסודי והן בתיכון. ואז התפקיד של הבנקים הוא לתת כלים נוספים להתנהלות פיננסית נכונה. המצב האידיאלי הוא שבוגרי מערכת החינוך יקבלו השכלה פיננסית בסיסית, ואז הבנקים לא יצטרכו להתמקד בהסברת הדברים הבסיסיים, כמו מהו צ'ק, ויוכלו להתמקד במתן כלים ללקוחות להתנהלות נכונה עם צ'קים.

להפך. בעיני, חוסר ידע פוגע עסקית בבנקים. ככל שהלקוח יבין יותר, כך מערכת היחסים בינו לבין הבנק תהיה טובה יותר, ושני הצדדים רק ירוויחו מכך: הלקוח יתנהל נכון יותר, והבנק ירוויח מכך מבחינה עסקית. חוסר ידע בקרב הלקוחות מגביר את הסיכון שלהם להיקלע למצבים של החזר צ'קים או למשברים אחרים במערכת היחסים עם הבנק.

"אנחנו לא רוצים להגיע למצבי משבר כאלה, כגון חריגה של לקוח ממסגרת האשראי שהוקצתה לו. כל משבר כזה דורש מהבנק הקצאה מיוחדת הן של עבודה והן של הון. לכן, עדיף לנו שהלקוחות יהיו בעלי ידע פיננסי שיצמצם את הסיכון שלהם להיקלע למצבי משבר מסוג זה".

"בעבר אפשר היה להרוויח מצרכן אדיש, היום זה שונה"

גם בני שיזף, משנה למנכ"ל הפניקס ומנהל תחום חיסכון ארוך טווח, טוען כי האמירה לפיה הגופים הפיננסים מרוויחים מהבורות של הלקוחות אינה נכונה. עם זאת הוא מודה שבעבר לפחות המצב הזה שיחק לידי החברות הפיננסיות. "צרכן חכם זה יתרון מבחינתי. יש בלבול בין בורות ואדישות. זה נכון שברגע שהציבור אדיש אז הוא מוכן לקנות במחירים גבוהים יותר והוא לא שואל שאלות. מהבחינה הזו היתה תקופה שהיה אפשר להרוויח כסף מהאדישות של הציבור לדעתי הפרק הזה הסתיים".

"צרכן לא חכם מפיל על היצרנים הרבה עבודה. היום יהיה לי הרבה יותר קל לעבוד מול צרכנים חכמים ,הבעיה היא שזה עניין תרבותי . דרוש שינוי של תפיסה תרבותית וזה דברים שלוקחים הרבה מאוד זמן. פונים אלי אנשים לקבל יעוץ, אנשים מטובי המוחות, אבל 3 דקות אחרי שאני מתחיל להסביר להם, הם מאבדים עניין. זה לא שאלה של חינוך ויכולת קליטה".

אתה לא חושב, כמחזיקי החסכונות של הציבור, שאולי גם לכם יש אחריות בחינוך הפיננסי של הציבור?

"חלק מהמגמה זה שמפילים את האחריות על החיסכון הפנסיוני. איפה הריבון בכל המשחק הזה? זה משימה שאי אפשר לעמוד בה. איך נראה דו"ח כספי מאוד בסיסי, זה פחות חשוב מלדעת טריגונומטריה? מה התפקיד של מערכת החינוך אם לא לתת לך את הידע הבסיסי בתחומים שבהם אתה מתמודד והדבר הזה מוזנח לחלוטין. מי שלא מבין את הדברים הבסיסיים האלה איך תסביר לו מונחים בחיסכון לטווח ארוך?"

הזדמנות לבנקים לשנות את הדימוי

"הגעתי לחברת הביטוח מהבנק" מספר שיזף. "פיתחנו שם מערכות בתחום הזה של הדרכה ללקוחות. אני לא זוכר את זה כהצלחה - ההיענות של הציבור הייתה דלה. אם אתה מחפש את הפילנתרופיה, יש היגיון שאנחנו נחזיר לחברה בצורה כזו או אחרת, אבל מי אמר שאנחנו צריכים לחנך? יש כאן גישה שטחית וניסיון להוריד אחריות. אנחנו נשמח מאוד לסייע למשרד החינוך במידה וצריכים אנשי מקצוע לקביעת התכנים, אבל זה תפקיד של משרד החינוך".

גם באקדמיה טוענים כי האחריות המלאה לחינוך צרכני פיננסי נבון נמצאת על כתפיה של מדינת ישראל ובעיקר משרד החינוך ולא נכון יהיה לדרוש את זה מהחברות הפיננסיות. זאת, למרות שראוי היה שהם ישתלבו בעשיה החינוכית. "אם הבנקים יכנסו לתחום הזה יגידו שהם נגועים ויש להם אינטרס", אומר גלאי. "זה לא גורם אחד שיכול לטפל זה צריך להיות משהו מערכתי. זה לא שונה מספרות ותנ"ך אלו החיים שלנו".

"אני לא חושב שנכון יהיה לחייב את המערכת הבנקאית לשתף פעולה בתחום הזה", מוסיף פרופ' וינר. "אבל אם הם יפעלו נכון הם יציעו את זה באופן וולונטרי. יש להם דימוי כל כך רע, שזה יהיה טיפשי מצידם לא לעשות את זה".