תגלית גדולה: שובו של הסרטן הזעיר לעין אפק
במשך עשרות שנים חיפשו חוקרים אחרי השטצד, סרטן זעיר חובב מחילות ובאורך של סנטימטר, לאחר שנעלם משמורת עין אפק ונחל נעמן. אנשי רשות הטבע והגנים שערכו סקר בשמורה גילו אותו מחדש
ארבעה חודשים חלפו מאז שאחד מהדו-חיים הנדירים ביותר בעולם, העגולשון שחור-גחון, התגלה מחדש לאחר שנעלם בסוף שנות ה-50 בשמורת החולה וכעת הגיע תורו של אחד הסרטנים הזעירים בישראל לבצע גיחה מחודשת לטבע המקומי, לאחר חיפושים שנמשכו עשרות שנים.
עוד בערוץ בעלי חיים ב-ynet:
השטצד (Corophium orientalis) הוא סרטן זעיר שמגיע לאורך של סנטימטר ועד כה היה ידוע על קיומו רק בנחל קישון ובעיינות תסמח,. הסרטן התגלה במהלך סקר שנערך על ידי על ידי רשות הטבע והגנים, ונועד לבדוק את מיני החלזונות והצדפות בבריכת המצודה בשמורת עין אפק.
"תוך כדי איסוף הרכיכות נמצאו בחלק מגופי המים בשמורה סרטנים מוזרים למראה", מספרת ל-ynet ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים. בסיוע של האקולוג לירון גורן מהמחלקה הזואולוגית באוניברסיטת תל-אביב, התגלה כי היצור הזעיר הינו סרטן שטצד, המצוי בישראל ובמצרים בלבד, ונחשב לנדיר למדי.
חובב מחילות ומשמש גם טרף לדגים נדירים
התגלית פורסמה במסגרת ציון "שבוע שמירת הטבע ומורשת" ברשות הטבע והגנים ומבחינתה של מילשטיין, "שובו של הסרטן דומה למקרה מציאתו המחודשת של עגולשון שחור גחון בשמורת החולה", היא אומרת ומדגישה כי בכל הנוגע להישרדותו של הסרטן בישראל, "נותרו בטבע הישראלי אוכלוסיות קטנות במיוחד".
במהלך הסקר גילו החוקרים צפיפות גבוהה של הסרטן בקרקע הבוצית בשמורה. השטצד שחי על קרקע חולית ובוצית באזורים של מים רדודים ומליחים, מתמחה בבניית מחילות קטנטנות בהן הוא מסתתר. בתפריט הקולינרי שלו מככבים בעיקר חומרים אורגניים שמצטברים על הקרקעית ומילשטיין מציינת כי על ידי אכילתם הוא "תורם למעבר חומר ואנרגיה במערכת האקולוגית".
למרות מימדי גופו הזעירים, לסרטן ישנה תרומה ליציבות המערכת האקולוגית בבית הגידול הלח בשמורה. לדברי מילשטיין, הסרטן מהווה מהווה מקור מזון לטורפים שונים, ביניהם גם לאחד הדגים הנדירים בישראל - לבנון הירקון שהושב לשמורה.
לא ידוע מדוע שב לשמורת עין אפק
מילשטיין סבורה כי המאמצים לשיקום השמורות באמצעות "הרחקה של מקורות מים באיכות שאינה מתאימה, בשילוב הוספה של מקורות מים בכמות ובאיכות מתאימה איפשרה התאוששות של האוכלוסיות והתבססותן המחודשת".
היא מוסיפה כי במחקר שפורסם בתחילת שנות ה-80, דווח כי במאה הקודמת התקיימו אוכלוסיות של סרטן זה בישראל בנחלים תנינים ודליה, ואף בנחל נעמן, אך האוכלוסיה בנחל נעמן נכחדה. סקרים שנערכו בעשורים האחרונים בעין אפק ובנחל נעמן לא מצאה עדות לסרטן הקטנטנן עד לגילוי שלו מחדש.
בקרב האקולוגים עדיין לא ידוע כיצד שב הסרטן לשמורת עין אפק. הם מעריכים כי יתכן "שהסרטן הועבר מאוכלוסיה קייימת אחרת או שעדיין נותרה אוכלוסיה שרידית בעין אפק או נחל הנעמן, והתנאים עתה אפשרו התבססות וגדילה של האוכלוסייה". בכוונת הרשות להמשיך ולעקוב אחרי הסרטן הזעיר באזור השמורה, בתקווה לגלות אוכלוסיות נוספות.
- עוד כתבות על חיות בר גדולות וקטנות
לפנייה לכתב/ת 
