עוקץ במדגסקר: "אנג'לינה ג'ולי" והתייר הישראלי

הוא יודע היטב על מה שילם - ודורש לקבל תמורה מלאה. לפעמים אפילו קצת יותר מזה. הוא תובעני, חוקר, מבין בהכל, הוא הכי סחבק - ומרשה לעצמו דברים שבבית לא היה חולם עליהם. המדור "ואיפה המגבת? " נותן במה למי שמשרתים את כולנו באתרי תיירות שונים - ומציב מראה מול הנופש הישראלי. והפעם: ה"כפילה של אנג'לינה ג'ולי" מתחמנת את הישראלים.

מדגסקר הוא אי קסום. יצאתי לשם עם קבוצה לשבוע שכולו טבע. ביום האחרון, בשעת בוקר מוקדמת במלון, הזמנתי את המעלית כדי לרדת לארוחת הבוקר, ולאחריה לנסיעה הארוכה שצפויה לנו עד לשדה התעופה.

עוד בערוץ התיירות:

• גאווה עירונית: מלון גייז ראשון נפתח בניו יורק
• קאמבק בלבן: אליפות הסקי הישראלית בחרמון
• הגליל או אילת? הישראלים מעדיפים את הצפון
  
  

דלתות המעלית נפתחו ואני נותרתי עם פה פעור. בפנים עמדה האשה היפה ביותר שראיתי בחיי. אנג'לינה ג'ולי - אבל שחורה. נכנסתי למעלית והיה קשה לי להסיר את עייני מהיפהפייה שעמדה מולי. המעלית הגיעה ללובי, יצאתי והתחלתי ללכת לכיוון חדר האוכל. "אדוני, אדוני", קראו לי מדלפק הקבלה, הסתובבתי לכיוון וראיתי שהיפהפייה מהמעלית מדברת בהתרגשות עם אנשי המלון.

ניגשתי אליהם ושם נאמר לי שהגברת מחפשת אותי.

- "במה אני יכול לעזור?" שאלתי אותה, והיא השיבה שמישהו מהקבוצה שלי חייב לה כסף.

"חייב לך כסף? על מה? מה מכרת לו?" ניסיתי להבין.

- "מכרתי לו משהו אישי", השיבה לי הצעירה.

לא הבנתי מה היא רוצה ממני ושאלתי את פקידי הקבלה אם הם מבינים במה מדובר. מנהל הקבלה חייך אלי, קרץ, ואמר לי שהגברת ידועה בכל רחבי האי כנותנת השירותים הטובה ביותר בתחומה באי.

"אתה מתכוון למה שאני חושב", שאלתי בתדהמה. ההוא הנהן לי במרץ בראשו.

"אנג'לינה ג'ולי" של מדגסקר (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

"חיים מה קרה, למה היא צועקת עלינו?"

עוד אני מנסה לעכל את העניין, קפצה לפתע היפהפייה כנשוכת נחש, הצביעה באצבעה על זוג מהקבוצה שלי, שיצאו ברגע זה מהמעלית, והחלה לצרוח בקולי קולות בשפה המקומית. הסיפור שלה נשמע לי מאוד משונה ומצוץ מן האצבע. כל הקבוצה שלי היתה מורכבת מזוגות נשואים והבנתי ש"אנג'לינה" פשוט מנסה לסחוט כסף מאיתנו.

היפהפייה לא הפסיקה לצרוח ולרקוע ברגליה. היא רצה והתייצבה מול המטיילים שלי, שנעמדו המומים ולא הבינו מה היא רוצה מהם. "חיים מה קרה, למה היא צועקת עלינו?" שאלה אותי בת הזוג בבהלה.

"עזבו אותה, היא לא נורמלית", השבתי להם וביקשתי מאנשי הביטחון של המלון, שהגיעו בריצה לשמע הרעש, לסלק את ה"מוכרת" מהמלון. כבר שמעתי בעבר על תרגילים שונים שניסו מקומיים לעשות על מנת להוציא כסף מתיירים, אך על "תרגיל" כזה טרם שמעתי. הנושא הפך להיות שיחת היום בחדר האוכל, ובדרך הארוכה לשדה התעופה לא חדלו הצחוקים והבדיחות.

"חובתי, כאיש משטרה, לחקור את הנוסע שלך"

שדה התעופה היה במרחק של כשלוש שעות נסיעה מהמלון, וכשהגענו אליו גיליתי על המדרכה, בחזית בית הנתיבות, את היפהפייה מהמלון ממתינה, ולידה קצין משטרה.

"אתה המדריך?" שאל אותי הקצין לאחר שהצדיע לי. השבתי בחיוב, ואז הוא אמר לי שהגברת מתלוננת על כך שאחד מהקבוצה שלי לא שילם לה עבור השירותים שהיא העניקה לו.

לקחתי את קצין המשטרה לצד והסברתי לו שהמתלוננת לא נורמלית, סיפרתי לו את שקרה במלון וגם פירטתי את העובדה שכל הנוסעים שלי הם זוגות נשואים.

"אדוני אני מאמין לך ואני גם בטוח שהגברת הנכבדה רק מעלילה כאן עלילה", השיב לי הקצין והוסיף "אבל אתה צריך להבין, הגברת הגישה תלונה וחובתי, כאיש משטרה, לחקור את הנוסע שלך".

שאלתי אותו כמה זמן תימשך החקירה והוא השיב לי "זה יהיה מהיר, יומיים עד שלושה ימים". אל מדגסקר היתה בזמנו רק טיסה שבועית אחת בלבד, שהגיעה מספרד. רק זה היה חסר לי: להשאיר נוסע, או זוג נוסעים, לעוד שבוע במדגסקר בלי סידורי לינה וכדומה. ידעתי שעלי לפתור את הבעיה ומיד. "איפה אפשר לשבת ושננהל שנינו שיחה עסקית?" שאלתי את הקצין. הלה הנהן בראשו בחשיבות והוביל אותי למשרדו.

גם באי הקסום אפשר להסתבך. מדגסקר (צילום: Shutterstock)

הבנתי שבזול כבר לא אצא מפה

כלל יסודי בכל מו"מ הוא, שצריך לאפשר לצד השני לפתוח ראשון ו"לגלות את קלפיו". זה מה שעשיתי. "על מה אנחנו מדברים פה?" שאלתי את הקצין.

השוטר נשען בכיסאו לאחור, שילב את זרועותיו מאחורי העורף וסקר ארוכות את יכולותיה המופלאות והייחודיות של המתלוננת. "יש תיירים שמגיעים אלינו רק כדי להינות מטיב השירותים המיוחדים שהגברת מעניקה", אמר לי. הבנתי שבזול כבר לא אצא מפה.

עשיתי באצבעותי סימן של "כמה כסף?". קצין המשטרה רכן לעומתי ואמר "רק בגלל שאתה אדם כל כך נחמד ובגלל שאני אוהב את ישראל, שכנעתי את הגברת להסתפק ב-500 דולר בלבד".

השכר הממוצע במדגסקר הוא 10 דולר לחודש. היה ברור לי שזה תחילתו של משא ומתן ושרוב הכסף ממילא ייכנס לכיסו של איש החוק. לאחר דין ודברים ארוך ושתי כוסות קפה שנלגמו, הגענו לידי הסכמה.

לחצתי את ידי הקצין, שטר של 100 דולר יצא מארנקי ונכנס ישירות לכיסו של הקצין. "תענוג לעשות איתך עסקים", אמר. "עכשיו הגברת תהיה מרוצה", חייך אלי האיש.

שטר של 100 דולר יצא מארנקי ונכנס ישירות לכיסו של הקצין

"היה שווה", לחש לי הברנש

הקבוצה חיכתה לי, מתוחה, בפתח משרדו של השוטר. הרגעתי אותם וסיפרתי להם את שקרה. סידורי הקרקע לקחו שניות ובליווי צמוד של הקצין עלינו למטוס לספרד. למדריד הגענו אחר הצהריים, וכעבור זמן קצר עלינו לטיסת ההמשך לנתב"ג.

המטוס המריא ולאחר ארוחת הערב כובו האורות כדי לאפשר לנוסעים לנמנם ולהירדם. לפתע חשתי יד על כתפי. לצידי נעמד הגבר ש"אנג'לינה ג'ולי השחורה" הצביעה עליו ועל אשתו כחייבים לה את הכסף.

"אני מבקש להודות לך על הטיפול ועל האחריות הרבה שהפגנת", אמר לי הבחור. הוא הושיט לי את ידו ללחיצת יד והרגשתי שהוא דוחף לי משהו לתוך כף היד. פתחתי את היד וראיתי שטר של 100 דולר. "היה שווה", לחש לי הברנש וחזר למקומו לצד אשתו.

הכותב מדריך טיולים ומספר סיפורים 

• אתם בעלי עסק או נותני שירותים מתחום התיירות? נתקלים ב"טיפוסים" כאלה ואחרים? אם יש לכם מה לספר לנו על התייר הישראלי כיתבו לנו למייל: tourism@y-i.co.il