פרס ישראל לרב דרוקמן - ניצחון דתי-לאומי
"ההחלטה להעניק את פרס ישראל לרב דרוקמן מילאה את הציבור הציוני-דתי גאווה וסיפוק. התביעה למנוע ממנו הוקרה זו בשל שגיאה בתום לב בפרשת הרב קופולוביץ' היא חסרת פרופורציה לחלוטין ומעוותת"
מאז פורסמה החלטתו של שר החינוך, גדעון סער, לאמץ את המלצת ועדת פרס ישראל בראשות השופט יעקב טירקל, להעניק השנה את פרס מפעל החיים לרב חיים דרוקמן, החל קמפיין מאורגן הגובל בלינץ' תקשורתי נגד ההחלטה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
-
למה נפסל בנו של הרב עובדיה יוסף מלהרצות בבסיס?
- פרס ישראל לרב דרוקמן - מעשה מגונה/ טור אישי כך האדמו"ר מויז'ניץ "שלף" אותי מרמאללה
הלינץ' הציבורי נגד הרב חצה את כל הקווים האדומים. נכון, הרב דרוקמן הודה כי טעה בתום לב לפני כ-20 שנים, בכך שלא דיווח במועד לרשויות המוסמכות על הרב קופולוביץ. הוא הביע חרטה על כך ואמר בשפה ברורה כי פשוט לא ידע ולא היה מודע לחובת הדיווח. הכול יודעים כי ביום שהגיעו השמועות לרב דרוקמן על מעשיו של הרב קופולוביץ, הוא הפסיק את עבודתו בישיבה מיידית.
היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום, והרב דרוקמן גם זכה בתביעת דיבה בסוגיה זו.
כיו"ר הוועדה לזכויות הילד, העוסק כיום בהגנה על ילדים מפני פגיעות מיניות, בטוחני כי כיום הרב דרוקמן היה רץ לדווח. לפני 20 שנה לא הייתה עדיין מודעות מפותחת בדבר חובת הדיווח. פרשת קופולוביץ תרמה מאוד בזמנו לפיתוח עניין זה. התביעה לפסול את הרב דרוקמן מלקבל את פרס ישראל בשל שגיאה בתום לב היא חסרת פרופורציה לחלוטין ומעוותת.
המחנך הראשי של הציונות הדתית
פרס ישראל על מפעל חיים כשמו כן הוא. ועדת הפרס בוחנת את מכלול מעשיו ותרומתו של המועמד לפרס למען המדינה והחברה בישראל. הוועדה לוקחת בחשבון את פעולותיו, הישגיו והשפעתו של המועמד לאורך עשרות שנים על תחומי הפעילות שבהם עסק. כל אדם עשה שגיאות בחייו - ואלו נמדדות ביחס למרקם הכולל של מעשיו ופעולותיו לאורך שנים רבות.
לזכותו של הרב דרוקמן עומדת פעילות ענפה בתחומי החינוך הציוני-דתי, הפורמאלי והלא פורמאלי, פיתוח וביסוס של הישיבה הקדם צבאית, הנהגת, פיתוח והרחבת מפעל ישיבות ההסדר, הנהגה רוחנית של תנועת הנוער בני עקיבא, הקמת מדרשות לבנים ולבנות, ייסוד גרעינים תורניים העוסקים בחינוך וברווחה בעיירות הפיתוח, הובלת מערך הגיור הממלכתי ובכלל זה הקמת רשת נרחבת של בתי דין לגיור ממלכתי.
הרב דרוקמן הפך להיות המחנך הראשי של הציונות הדתית. הוא ידע לגבש את ערכיה של הציונות הדתית למציאות החיים ולתרגם את משנתה של היהדות הדתית-לאומית לדרך חיים - הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית.
הוקרה לציונות הדתית
לאחר פטירתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, הרב דרוקמן הפך להיות מנהיגה החינוכי והרוחני של הציונות-הדתית. ככזה, הוא עמד בראש חץ המאבקים על המשמעות הציונית והממלכתית של מדינת ישראל. המאבק המפורסם ביותר הוא על הגיור הממלכתי והידידותי. העובדה שבית דין חרדי פסל את גיוריו מעידה יותר מכל על אומץ לבו ועל נכונותו להטביע חותם ציוני ממלכתי על הגיורים. כך גם מצא את הדרך לאחד את ישיבות ההסדר סביב שרות בני הישיבות בצה"ל וההתמודדות עם סוגיות כיבוד פקודות מפקדי צה"ל ושירת נשים באירועים ממלכתיים או רשמיים.אין עוד אישיות רבנית ציונית היכולה להשתוות לפעולותיו והישגיו של הרב דרוקמן בתחומים אלה. לכן זכה הרב דרוקמן להיות האישיות הרוחנית והחינוכית הנמצאת בהסכמה רחבה ביותר בתוך הציבור הישראלי בכלל ובציונות הדתית בפרט.
כשפורסמה החלטת שר החינוך להעניק לרב דרוקמן את פרס ישראל, התמלא הציבור הדתי לאומי גאווה וסיפוק. סוף סוף זכתה הציונות הדתית, שהרב דרוקמן מגלם באישיותו ובמעשיו את מיטבה, להוקרה ממלכתית. ביום העצמאות, בעת הענקת פרס ישראל לרב דרוקמן נדע כי דרכה של הציונות הדתית ניצחה. לא ניתן למשביתי שמחה למנוע ניצחון זה.
לפנייה לכתב/ת 
