תביעה: פוטרתי לאחר 4 ימים בגלל מוצאי המזרחי
א' טען כי מיד לאחר שהחל לעבוד כסוכן מכירות בחברת מוצרי בנייה, פוטר מעבודתו, וזאת נוכח מוצאו המזרחי. מנהל החברה טען מנגד, כי העובד פוטר מכיוון שאינו בעל כישורים מתאימים. מה קבע בית הדין לעבודה?
א', שהחל לעבוד כסוכן מכירות בחברת יעקב יעקבי ובניו בע"מ, העוסקת באספקת מוצרי בנייה וצבע לבית, טען כי ארבעה ימים בלבד לאחר שהחל בעבודתו, פוטר.
עוד בעבודה ועולם המשפט
- העברה לעבודה מרוחקת - הרעת תנאים טיפ אינו נחשב שכר אם לא נרשם בקופה
- 70 אלף שקל קנס לחנות שהעסיקה בשבת
בתביעה שהגיש לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב נגד החברה ומנהליה בגין פיטוריו שלא כדין ותשלום הפרשי שכר, טען כי אלו נבעו מחמת אפליה אסורה בשל מוצאו המזרחי. כראייה, טען התובע כי בשיחה שקדמה לפיטוריו, הוא נשאל על ידי מנהל החברה מאיזו עדה הוא, והשיב לו כי הוא "חצי עיראקי וחצי חלבי".
החברה והמנהלים טענו כי מנהל החנות בה עבד התובע, הסב את תשומת ליבם כי התובע אינו מתאים לתפקיד, ומשכך הגיע מנהל החברה לבדוק את כישוריו המקצועיים, ולאחר שנוכח לדעת כי אכן אינו מתאים, החליט על פיטוריו ללא כל קשר למוצאו, ולפיכך יש לדחות את התביעה משוללת תום הלב.
התקבל לעבודה "למרות צבע העור"
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש דחתה את מרבית התביעה, לאחר שקבעה שהתובע לא הוכיח כי הסיבה לפיטוריו נעוצה בהפלייה מחמת מוצאו המזרחי ומנגד הוכיחה החברה כי פוטר בגין היעדר שביעות רצון מתפקודו.
נפסק, כי עדויות מנהל החברה והחנות, אותן יש לבכר על פני העדויות מטעם התובע, מוכיחות כי מנהל החנות אכן לא היה מרוצה מהאופן שבו למד התובע את החומר, ועל כן הגיע מנהל החברה לבדוק את ידיעותיו, ולאחר שלא השביע את רצונו - פוטר, וזאת ללא כל קשר למוצאו.
עצם העובדה שהתובע התקבל לעבודה ופוטר רק ארבעה ימים לאחר שהחל בעבודתו, שוללת את טענתו לאפליה בשל מוצאו.
"אם אכן מוצאו של התובע היווה הבסיס להפסקת העסקתו, הרי שהנתבעים לא היו מקבלים את התובע לעבודה מלכתחילה, ולא כך הוא. למרות 'צבע עורו' כטענתו של התובע, החליטה הנתבעת, על סמך הליכי מיון שערך הנתבע 3, לקבל את התובע לעבודתו", כתבה השופטת.
עוד הוסיפה השופטת כי העובדה שהנתבעת מעסיקה עובדים רבים בני עדות המזרח, ובהם מנהלה, מעידה גם היא על כי אינה נוהגת להפלות מחמת מוצא, וכמו כן הביעה תמיהה, כיצד זה שהתובע לא העלה את טענת האפליה מיד עם פיטוריו, אלא רק לאחר מספר שבועות בעת שניהל שיחה עם מנהל החנות.
באשר לתביעתו להפרשי שכר, נקבע כי התובע זכאי לשכר עבודה עבור ארבעת הימים בהם עבד, ונוכח העובדה כי הנתבעת כבר שילמה לו 500 שקל ובהתחשב בכך ששכר הבסיס של התובע הועמד על 5,000 שקל, עליה לשלם לו את ההפרש בסך של 269 שקל.
השופטת דחתה את התביעה האישית כנגד מנהלי החברה, בקובעה כי התובע לא הוכיח עילת תביעה כלשהי נגדם, בפרט כשהתביעה העיקרית שלו נדחתה, ונוכח העובדה, כי לא שעה לבקשת בית הדין למחוק תביעה זו, ובחר להמשיך בהליך נגדם למרות שהדבר מכביד על ניהול ההליך, חויב התובע בהוצאות של החברה בסך 6,000 שקל, ושל המנהלים בסך 3,000 שקל. ב"כ התובע: עו"ד אריק כץ ב"כ הנתבעים: עו"ד יעל דולב, עו"ד עידן פפר.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
