"מלחמות הקופים" לשם הרס המדע

בישראל, כבעולם המערבי, קיים מיעוט קטן וקולני המאמין כי לבני האדם אין זכות "לנצל" בעלי חיים בשום צורה, למזון, בידור, או למחקר מדעי ביו-רפואי. מבחינתם "אין לנו זכות בסיסית...שלא להיפגע מחוליים טבעיים שאנו חשופים להם" (טום ריגן) ועל כן יש לבטל כליל ניסויים בבע"ח.

כיוון שהם יודעים כי לא יוכלו לכפות טבעונות או צמחונות על כלל הציבור, הם בחרו כמטרה נוחה לתקוף את השימוש בבע"ח במחקר המדעי.  הציבור הנהנה מבריאות טובה ורווחה בזכות המחקר הזה אינו מודע כי כמעט כל תרופה, חיסון, טיפול רפואי שהוא מקבל הושגו הודות לניסויים בחיות. מבין הניסויים בבע"ח, הרי שהניסויים בקופים מהווים בעיניהם את המטרה הראשונה להרס המחקר המדעי.

דרושים 100 אלף קופים בשנה למחקר רפואי

ההכרח בניסויים בקופים ירודים נבחן על ידי ועדות מומחים באנגליה והאיחוד האירופי ומסקנתם הנחרצת היא כי לפחות בעתיד הנראה לעין, קיימת הצדקה מדעית למחקר בהם.

מודגש הצורך בקופים למחקר בתחומים שבהם חיות ניסוי אחרות אינן מספקות מידע רלוונטי וישים לאדם: מערכת החיסון, העצבים והראיה, הרבייה וההתפתחות - אלצהיימר; פרקינסון ופיתוח חיסונים כמו ל- איידס / HIV.

על בסיס זה נקבע בהנחיה האירופית החדשה שתיכנס לתוקף ב-2013, כי "השימוש בקופים יותר למחקר בסיסי, לשם שמירת המין של הקופים, או במחקר יישומי לשם מניעה, אבחנה או טיפול בפגיעה רפואית מסכנת חיים או פגיעה בתפקוד היום-יומי של אדם". מודגש כי על מנת לצמצם את העקה של תפיסת הקופים מן הטבע, יש להעדיף את השימוש בקופים ילידי חוות ולא בחיות שנתפסו בטבע (שיותר במקרים מיוחדים).

ברחבי העולם המערבי קיימות עשרות חוות לגידול קופים למחקר רפואי. חלקן פרטיות וחלקן ממשלתיות. בחוות בעולם נמצאים כיום כ-200 אלף קופים והדרישה העולמית לצרכי מחקר רפואי מוערכת בכמאה אלף קופים בשנה, שקשה לספקה באופן שוטף.

ייצוא והעברת קופים המיועדים למחקר מתקיים בין החוות בכל העולם, כולל המערבי. אין אף מדינה אחת בעולם המגבילה או אוסרת בכל דרך שהיא יבוא, יצוא או גידול ורבייה של קופים.

השימוש בקופים לניסויים מאוד מצומצם, ביחס לחיות אחרות, ומהווה כעשירית האחוז בקהילה האירופית, כשלוש עשיריות האחוז בארה"ב וכמאית האחוז בישראל (ממוצע לשנים 2004-2008, דו"ח המועצה לניסויים בבע"ח, 2011) מכלל בעלי החיים המשמשים לניסויים. מעל ל-90% מהמחקרים בקופים קשורים במישרין לרפואה או דרישות רגולטוריות.

המאבק לביטול מחקר בבע"ח יביא להרס המדע בישראל

בישראל, מבחינה טקטית, נבחרו חוות מזור וחברת אל-על כמטרות ראשונות להרס המדע הישראלי על ידי מובילי המאבק הקיצוניים, המנסים למשוך למעגל אנשים שאינם מזדהים או מודעים למניעיהם האמיתיים, ביטול המחקר בבע"ח כצעד ראשון לביטול ה"ניצול" שלהם.

חברת אל-על נכנעה ללחצים אלה לפני כשנה, והחליטה להימנע מהובלת בע"ח "לניסויים רפואיים". זאת, מבלי להיות מודעים כי המתנגדים לכך מייצגים אינטרס של חלק מזערי של נוסעיה.

הם מתעלמים מרוב הציבור הנזקק לתרופות וטיפולים שפותחו בזכות הניסויים והמתגאה בהישגי המחקר הישראלי בתחומי הביו-רפואה (שלושה פרסי נובל מבין ארבעה בתחום המדעים). הנושא נתון כרגע בדיון משפטי.

השר ח"כ גלעד ארדן ואחרים ניסו מספר פעמים לפגוע במחקר הישראלי בקופים באמצעות חקיקה מגבילה שהוכשלה, בזכות הרוב בממשלה ובכנסת. עם כניסתו לתפקיד השר להגנת הסביבה, ח"כ ארדן נקט מספר צעדים על מנת להשיג מטרה זו:

בפברואר 2010 הוא פנה ליו"ר רשות הטבע והגנים הממונה חוקית על הנושא, לדון מחדש "במדיניות סחר בחיות בר בדגש על האפשרות להחמרת המגבלות על סחר בקופים", מתוך כוונה להביא לפגיעה בחוות מזור.

הוועדה המדעית-מקצועית של הרשות ומליאתה דנו בנושא וקבעו כי: " על בסיס כל הנאמר לעיל, הוועדה מצאה שאין כל עילה להחמרת המגבלות על סחר בקופים לצרכי מחקר ביו-רפואי."

השר להגנת הסביבה נחוש למנוע ניסויים שאינם מקובלים עליו

כעבור כשנה, השר ארדן התעלם מהחלטת הרשות והטיל על מנהלה דאז לבצע מדיניות, שלכאורה אין לה בסיס חוקי ועומדת בניגוד לחוות דעת היועצת המשפטית של משרדו, החלטה זו לוקה משני כיוונים: ראשית, התערבות בוטה בחוק שאין לשר להגנת הסביבה מעמד מכריע בו והקביעה המופרכת "אני לא שולל ניסויים בבעלי חיים – כאשר מדובר במחקר לצורך מציאת תרופות מצילות חיים ובלבד. ניסויים אחרים בבעלי חיים אינם מקובלים עלי ואפעל למנעם".

החוק מתיר ניסויים לשם "קידום הבריאות, הרפואה ומניעת סבל; קידום המחקר המדעי; בדיקה או ייצור של חומרים או חפצים; חינוך והוראה", שהשר ארדן נחוש למנעם.

שנית, האמנות הבין לאומיות לשמירת חיות הבר נועדו לשתי מטרות, שמירת המגוון הביולוגי של מיני החי בבתי הגידול השונים במדינות מוצאם ומניעת השתלטותם על הסביבה במדינות היעד.

קופי חוות מזור מקורם באי מאוריציוס שבו הם נחשבים מין פולש (או זר) ועל כן, על פי האמנות להגנת חיות הבר, תפיסתם או הריגתם במאוריציוס נעשים לשם "שמירת חיות הבר בטבע, בסביבתן הטבעית" בהתאם למטרות המוצהרות של השר.

כידוע, קופי מזור אינם מהווים סכנה כלשהי לסביבה בישראל. השבוע קבע כבוד השופט שילה כי על הרשות הטבע והגנים להימנע מהקפאת ההיתרים ליצוא קופות מחוות מזור המיועדים למחקר רפואי, צעד שננקט בהוראתו של השר ארדן.

אני מניח כי השר ארדן היה מודע לבעיה המשפטית בכפיית דעתו על רשות הטבע והגנים, שלדעת מומחים היא האחראית להחלטותיה בנושאים של שמירת חיות הבר ועל כן הכניס להצעת התיקון של חוק חיות הבר, הנמצאת כרגע בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, סעיף המקנה לשר להגנת הסביבה את הסמכות לקבוע את כללי הסחר של חיות הבר, כולל של אלה למחקר.

כמובן, כל מי שעתידה המדעי של מדינת ישראל ושגשוג תעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות שלה יקרים לליבו, נאבק כדי להוציא מן החוק הזה את החיות המיועדות לניסויים ולהשאירם תחת סמכותו של שר הבריאות והמועצה לניסויים בבע"ח.

פרופ' אלכס צפרירי, הפורום הבין-אוניברסיטאי למדעי הרפואה בישראל