תייגו אתכם שיכורים בפייסבוק. תתקבלו לעבודה?
מגייסים מסתכלים לכם בדף הפייסבוק שנייה לפני שהם מזמינים אתכם לראיון עבודה. עד כמה זה נורא, האם לחסום תמונות מביכות ומה כדאי לא לכתוב אף פעם
אם עברתם את גיל 18, ויש לכם אינטרנט בבית, סביר להניח שיש לכם פרופיל בפייסבוק כמו שאר מ-3.47 מיליון אזרחים במדינת ישראל.
- שאלות בראיון עבודה - מעניין באימונים, קל בקרב
כשמסתכלים על פילוח לגילאים בפייסבוק, בהשוואה לפילוח הגילאים באוכלוסיה הכללית, מגלים כי בישראל, ל-80% מהאנשים בני ה-25-34, ול-60% מהאנשים בני ה-35-44 יש פרופיל בפייסבוק, והנקודה הזו חשובה לכם מהסיבה הבאה: אלו שכבות הגיל בהן נמצאים רוב אנשי ונשות הגיוס ומשאבי האנוש, כמו גם מהנדסי ומהנדסות ההיי-טק – אלו ואלו אחראים על הגיוס שלכם.
כמוכם, הם מכירים את הרשת, יודעים איך נכון וראוי להתנהג בה, ועל כן, הגיוני שיעשו בה שימוש כדי לברר עליכם פרטים, וכאן בדיוק מתחילה הבעיה – האם זה לגיטימי?
לא אקבל לעבודה מי שמצטלם עם הרבה בחורות
המשפט ה"שערורייתי" בכותרת, שייך למנכ"ל חברה במשק ונאמר לפני כשנתיים. האמירה גררה דיון עז ברשת, שעסק בשאלה: "האם לגיטימי שמעסיק יצפה בפרופיל הפייסבוק האישי של מישהו שהוא עומד לראיין לעבודה אצלו?".
המנכ"ל התבצר מאחורי העמדה שזו זכותו, ושהפייסבוק הוא כלי לגיטימי לאיסוף מידע על עובדים לעתיד, והגולשים (כמו גם כמה קולגות שלו) טענו שזו עזות מצח וחטטנות לפלוש לתחום הפרט בצורה בוטה כזו, רק כי הוא פתוח לעיני כל. מאז חלפו שנתיים, ולא מעט גולשים הפנימו את הלקח, והפכו את הפרופיל שלהם למועדון סגור לחברים בלבד. אם הפרופיל שלכם עדיין פתוח לכל, כדאי שתקראו את הפסקה הבאה:
סקר של חברת ניטור גלישה אמריקאית בשם Reppler מצא כי כ-76% מאנשי הגיוס שנבדקו במדגם שכלל כ-300 אנשי גיוס, הודו שהם מחטטים למחפשי העבודה בפרופיל הפייסבוק שלהם (כ-90% הודו שהם מחטטים ברשת חברתית כלשהי).
47% מהם עושים זאת מיד לאחר שהם מקבלים את קורות החיים שלכם, 27% עושים זאת לאחר שיחת הכירות בטלפון, והשאר עושים זאת בשלבי הגיוס המתקדמים יותר. אם המידע הזה נשמע לכם מרתיע, טרם שמעתם את הנתון המלחיץ באמת: 69% הודו שהם פסלו מועמד לעבודה רק בגלל משהו שהם ראו בפרופיל שלו באחת מהרשתות החברתיות (פייסבוק, לינקדאין וטוויטר). הסיבות המובילות לכך היו תמונה לא נאותה (11%), תגובות או סטטוסים לא נאותים (11%), סטטוסים לא מחמיאים על מקומות עבודה קודמים (11%) ופרטים בקורות החיים שנתגלו כשקריים (13%).
נלחצתם? אם כן, אולי תתנחמו בידיעה ש-68% מאנשי הגיוס הללו ציינו, כי דברים חיוביים שהם ראו בפייסבוק של מועמד לעבודה, גרמו להם דווקא כן לשכור אותו לעבודה. 36% ציינו שקריאטיביות היתה האחראית לזה, 33% ציינו שהיה זה דווקא כושר הביטוי של המועמד ו-39% ציינו שהם התרשמו לחיוב מאופיו של מחפש העבודה, בשל הרושם הכללי שהפרופיל שלו יצר.
אני רוצה להעסיק את השיכור בפאב!
תוצאות המחקר הבא, שנערך במשותף על ידי שלוש אוניברסיטאות, מראות כי לעובדה ש-68% מאנשי הגיוס הושפעו לחיוב מדברים שהם ראו בפייסבוק שלכם, יש הסבר "מדעי", גם אם הם לא היו מודעים לכך: מטרת המחקר היתה לבדוק עד כמה פרופיל הפייסבוק שלנו יכול לנבא הצלחה בשוק העבודה.
לשם כך דגמו החוקרים כ-500 סטודנטים (שעובדים במקביל ללימודיהם), והעבירו להם "מבחן 300". מתוך קבוצת 500 הסטודנטים, דגמו החוקרים 56 סטודנטים באקראיות. החוקרים צפו בפרופיל הפייסבוק של כל סטודנט כזה במשך עשר דקות.
הם הונחו לצפות בכל הפרופיל שלו (בתמונות, בכמות החברים, בסטטוסים שהוא כתב, בתחומי העניין שלו וכו'), ולאחר שסיימו לסקור את הפרופיל של כל סטודנט, התבקשו החוקרים לדרג את הסטודנט לגבי חמש תכונות שנחשבות למנבאות הצלחה בעולם התעסוקה: מוחצנות (האם הסטודנט ביישן?), מצפוניות (האם ההתנהגות שלו מצפונית?), יציבות נפשית (האם הוא נהג לכתוב סטטוסים של שינוי תכוף במצב הרוח?), ווכחנות (האם הוא נוטה להיכנס למריבות?) ופתיחות לחוויות חדשות (טיולים במקומות מרוחקים, למשל). תוצאות מבחן ה-300 ומבחן הפייסבוק נשמרו בצד, וכעבור חצי שנה, פנו החוקרים למעסיק של כל סטודנט, וביקשו ממנו לדרג את הסטודנט כעובד.
הם גילו שקיים מתאם גבוה בין הציון שהשיג הסטודנט במבחן ה"פייסבוק", ובין חוות הדעת שקיבל מהמעסיק – סטודנטים שציון הפייסבוק שלהם היה גבוה וחיובי, דורגו על ידי מעסיקיהם כעובדים טובים יותר. הוסיפו לזאת את העובדה שהמתאם היה גבוה יותר מאשר המתאם בין בחינת ה-300 לחוות הדעת של המעסיק, מה שמראה שלפרופיל הפייסבוק שלכם יש יכולת טובה יותר לחזות את הצלחתכם בשוק העבודה. תיכף מגיע ה"אבל"....
אבל, החוקרים ציינו כי כאשר הם דירגו את הפרופיל של כל סטודנט בפייסבוק, הם נטו להתייחס לדברים שעשויים להיתפס כ"שליליים", בצורה חיובית – למשל, הם ראו בסטודנט שהעלה תמונות של עצמו במסיבה, כסטודנט חברותי, ולא כמישהו חסר אחריות או פוחז, מה שעשוי ללמד על כך שגישתם של החוקרים להשתטויות שכולנו עושים בפייסבוק היתה נכונה ומייצגת יותר, מאשר גישתם של אנשי הגיוס בסקר של Reppler.
החוקרים נטו לראות את הדברים הללו כעדות להתנהגות אנושית נורמטיבית, ולא כעדות לחוסר אחריות, והגישה שלהם, מסתבר, מנבאת טוב את הצלחתו של הסטודנט בשוק העבודה, משמע, היא מציאותית ומעודכנת יותר לעידן הרשתות החברתיות. לצערכם, היא עדיין לא הגישה השלטת בשוק הגיוס.
ממה כדאי להישמר?
בגלל שאתם אף פעם לא יודעים מי עומד בקצה האחר של המודם, רצוי לנהל את הפרטיות שלכם בפייסבוק בצורה מושכלת. תמונות ממסיבה הן בסדר, בעוד שתמונות שלכם מקיאים לאחר מסיבה, שמצורף להן הכיתוב "איזה סאטלהההה!!!!1" זה קצת פחות.
אמירות גזעניות, גם אם הן חלק מהומור שחור, נתפשות כמעט תמיד באופן שלילי, וגם הומור קשה מדי עשוי להיות מפורש לא נכון, ולכן, אם אינכם מסוגלים להימנע ממנו, לפחות דאגו שהוא יגיע אך ורק לחברים שלכם. אוהבים להתווכח עם חברים? כשזה ויכוח ועוד ויכוח ועוד ויכוח, זה מקרין עליכם לשלילה. אתם מוזמנים להתווכח עם העובדה הזו, אם זה יעשה לכם טוב. אם נותרו לכם שאלות, אתם מוזמנים לפנות אלי בפייסבוק.
דיאלוג היא חברת השמה למקצועות ההיי-טק. הכותב הינו מנהל הגיוס ברשתות חברתיות בחברה
לפנייה לכתב/ת 
