טיולי ליקוט צמחים: להכין סנדביץ' מהטבע

>> יש לכם תוכניות לחג? כל ההצעות לטיולים בעמוד פסח המיוחד

כשגשם ושמש נפגשים, כשנפרדים מימיו האחרונים של החורף והאביב כבר כאן, חוברים להם צמחי הבר, צמחי מרפא וצמחי מאכל יחדיו, ומציצים בחיק הטבע בכל צעד ושעל.

עוד טיולים מיוחדים בערוץ התיירות:

• נחל קנה: דו-קיום תיירותי בשמורת טבע בשומרון
• מתוק בתל חדיד: טיול אהוב בעקבות החרוב
• חופש בחורפיש: קולינריה, אחווה והעצמה נשית

   

  
  

הדרוזים והצ'רקסים אף הם חיו וחיים עד היום על עשבי הבר ויוצרים מהם משחות לפנים, תבשילים אורגניים ותרופות סבתא. בין היתר הם מארגנים גם טיולי הליקוט שנוצרו מתוך השילוש הקדוש של געגועים לשורשיות, חזרה לאמא אדמה ומסורת ארוכת שנים שברצונם להעבירה הלאה כדי לשמרה.

"לצערי אין הרבה שעוסקים בכך למטרה זו", אומרת גילת בן-נתן, מדריכת טיולי ליקוט בגליל ובאזור העמקים. "מעטים בכלל מכירים את הנושא, מלבד אלה שהידע המסורתי חי אצלם ממילא, כמו הדרוזים". 

האביב זמן אידיאלי לצאת לחיק הטבע וללקט (צילום: עדו רוזנטל)

מתחשק לכם לוף ארץ ישראלי?

טיולי הליקוט מתחילים באזורים קסומים של עצי זית, כאשר עשבים רבים פרוסים תחתיהם בוואדיות, בפאתי כפרים, בנחלים שופעי מים וביערות נסתרים. הטיולים מתחילים בכיתות רגליים בפינות חמד, שעיקרן בגליל, שם מרוכזת אוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסים של ישראל. "יש מספר עקרונות למידה בנושא ליקוט וזיהוי עשבים: על פי ידע שעבר מאב לבן, לפי עונות השנה, בעיקר באביב וכדומה", אומר עדנאן קבישי מהכפר ג'וליס שמדריך טיולי תבלינים. 

אחד המסלולים המומלצים מתחיל בנחל יצהר, מכביש עכו-צפת דרך צומת גילון ועד למערת המתבודד. בהמשך מגיעים לוואדי א-סמת, שבפעם הראשונה מוזכר במקרא במלחמת דוד וגלית (שמואל א', י"ז/2). שֵם זה ניתן לו בשל עצי האלה האטלנטית שגדלו בו עוד בתקופת המקרא. בערבית נקרא העמק ואדי א-צנט, שהוא למעשה שמו הערבי של המין "שיטה רעננה" - עץ נדיר שאינו מצוי כאן, או על שם עצי השיטה המלבינה, ששמורה שלהם מצויה בעמק בין נתיב הל"ה לצומת האלה, בצד הכביש, ולאורך אפיק נחל האלה.

עץ זה הוא שריד של יער טרופי קדום שכיסה חלקים ניכרים מן הארץ, כנראה בראשית תור השלישון (לפני 40 מיליון שנה). עם השתנות אקלים הארץ, התחסל יער זה ולא נותרו ממנו אלא שרידים בודדים. הדרוזים סבורים שהוא נקרא כך בשל מאובני דגים.

באתר זה ניתן ללקט שוּמר, המוכר לנו כצמח האניס, וטעמו כטעם ערק. מיד אחר כך ניתן לנסוע לחרבת אל-ווזיה, הקיימת מהתקופה הביזנטית ונמצאת בין נחל יצהר לנחל חמרה. שם ניתן ללקט שני צמחים: לוף ארץ ישראלי, חחבינה. אם רעבים במיוחד אפשר לקטום חרציות צהובות, או ליצור סנדוויץ של הטבע: שילוב של שום בר, אספרגוס בתוך עלה של חוביזה. לקינוח כדאי לשלוף את כליל החורש המופיע בפרחיו הסגולים.

לכל חובבי הערק - האניס צומח כאן. נחל יצהר (צילום: עדנאן כבישי)

מקום משגע: עין מג'נונה

משם מדלגים לנחל בית העמק, ומגיעים לאמת המים העות'מנית, שם זוחלים כ-300 מטרים, וביציאה מהמקום מלקטים עולש. ניתן לנסוע לאורך הנחל באמצעות ג'פים, וניתן לעשות זאת גם באמצעות רכיבה על אופניים. מיד לאחר מכן מגיעים לעין מג'נונה - מעיין המשוגעת. שנקראת כך עקב ה"שגעון" ששורה באזור: פעם יש זרימת מים ופעם לא.

ממשיכים לטפס לכיוון בית המדרש הדרוזי ללימודי דת, שם נמצא השיח' הדרוזי מועדי, שמתפלפל באגדות-עם דרוזיות. לבית המדרש קוראים ח'לווית רוגב - בית המדרש הנחשב ביותר של הדרוזים. מדובר בקבוצת אנשי דת סגפניים החיים בהרמוניה מושלמת עם הטבע וניזונים רק ממה שניתן לייצר מהאזור שבו הם חיים. באזור ניתן למצוא עלי עץ תות, עלי סלק בר ועלי מרווה ירושלמית.

2,500 סוגי עשבי מאכל בישראל. ליקוט עולש (צילומים: עדו רוזנטל)

מטעמים מעשבים

מטיבי לכת המעוניינים גם להפיק את מירב הידע על הצמחים שבדרך, מוזמנים להביא את כל עשבי הבר שאספו במסלול הטיול לנטרופטית דרוזית, נהידה, המארחת בביתה קבוצות מטיילים, כדי להכין תבשילים פרי אמא אדמה. כך תהפוך חוויית הטיול לחווייה קולינרית שלמה.

נהידה קבישי, אשתו של עדנאן, גדלה על הצמחים הללו: "כל שנה סבתא שלי הסבירה לי על הצמחים, וכך מגיל קטן ינקתי ואגרתי את המידע הזה. כשהכרתי את בעלי, הוא היה מחובר לאדמה והיינו יוצאים כדי ללקט. במקביל, תמיד אהבתי לבשל והחלטתי שזו דרכי למרות שלמדתי אדריכלות".

כשנהידה התגוררה בקיבוץ משאבי שדה בדרום, בשל שירות צבא הקבע של בעלה, היא הביאה תבשילים המבוססים על עשבי הבר לתושבי הקיבוץ. "בכיתה ה' למדתי על הקיבוץ השיתופי והחלום שלי היה לגור בקיבוץ. התקופה ההיא הייתה סגירת מעגל. הבאתי להם מטעמים שעשיתי מהעשבים שליקטתי בצפון".

נהידה מספקת הסברים על צמחי המאכל והמרפא שמלוקטים בשטח. העולש, שגדל מתחת לעץ הזית, הוא בצבע ירוק כהה, קצת מר בטעם, דבר שמעיד כי הוא טוב על מנת לטהר את הכבד, תכונה של צמחים מרים. בנוסף, הצמחים המרים ידועים כעשירים בברזל ובויטמין b. החוח הקוצני שצבעו ירוק הינו צמח מרגיע ועשיר שניתן לאכול אותו טרי, לבשל אותו קצת במים עם מלח או לטגן אותו.

לאכול טרי, לטגן או לבשל. אפשר לעשות הכל עם צמחי המאכל

החוביזה: הסלב של צמחי המאכל

החוביזה, צמח ליקוט מאוד נפוץ בישראל שפירותיו מוכרים מאוד גם כ"לחם", הינו צמח שיש לדעת כיצד לקטוף אותו בצורה מיוחדת. יש טכניקת ליקוט של שליפת העלים עם הגבעול הטרי, ואת זה לוקחים ועושים צרור למנה.

 ניתן לקצוץ, לטגן עם קצת בצל ולהכין סלט קר נפלא לאניני טעם.

את החוביזה מומלץ לבשל, לאדות, לטגן, לשלב בפשטידות ולהכין באמצעותה מרקים. זהו ירק זמין מאוד בתקופת האביב, ורבים מהמתגוררים בקרבת הטבע יופתעו לגלות שעדיף לצאת לאחו לקטוף את הסלט הטרי, במקום לרכוש אריזת "עלי בייבי" בסופרמרקט, רק כדי לגלות שהיא מורכבת גם מעלי חוביזה.

הציפורנית המצרית, הקרויה גם סממיחה בערבית, הינה צמח קטן שיש לו צמיחה סגולה. את הצמח זה עוקרים מהאדמה, מהשורש, וממנו ניתן להכין תבשיל, סלט טרי עם פלפל לימון ושמן זית, או להכין תערובת לממולאים, כמו סמבוסק. כמובן שעדיף להכין את הסמבוסק או כל בצק למילוי מקמח מלא. אפשר למלא את הסמבוסק גם בצמח האזוב. צמח הסילק, סלק הבר, ניתן לשלב בתבשיל בשר או ירקות. עלי שומר שקיימים במטעים גם נמצאים בשימוש רב, בסלטים ובתבשילים, כולל ממולאים.

להכין ממנה תבשיל או סלט טרי. ציפורנית המצרית (צילום: עדנאן כבישי)

ולקינוח, איזה קרם פנים טוב מלוונדר

משם, אחרי אכילת ארוחת צהריים, ישנה הזדמנות גם לדאוג לגוף ולפנים באמצעות צמחי מרפא ההופכים באמצעות מרקחה לאנטי-אייג'ינג. מוצרים אלו ניתן למצוא במפעל של ד"ר דבור. ד"ר זיאד דבור, ד"ר לרוקחות ומרצה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה החדש בצפת, היה בעברו הרוקח הראשי והפרמקולוג של צה"ל והקים מפעל על בסיס עלי הזית והתמצית שלהם בכפר בית ג'אן.

"החלטנו לפתח מוצרי אנטי אייג'נג על בסיס תמצית עלי זית ותמצית סחלב וצמחי מרפא גליליים כמו מרווה, הדס, מנטה, לימון גראס ולוונדר. זה עושה פלאים לפנים. במעבדות יש כמה סוגי צמחים ואנו גרים בשכונה בלב הטבע. במטעים ובמפעל מתקיימות הרצאות לבאים וניתן לנסות ולרכוש את המוצרים, שהם כולם על טהרת הטבע".