בשם המהפכה. "האחים המוסלמים" קיבלו תיאבון
התנועה שחרתה על דגלה הפרדה בין דת למדינה רוצה עכשיו תיקים וכיסאות - ולא צדק חברתי. פרשננו לענייני ערבים על הפצצה שהטילו "האחים המוסלמים", הצגת מועמד מטעמם לנשיאות מצרים, ועל הביקורת מבית. מהפכה בתוך מהפכה
המהנדס המיליונר חיירת א-שאטר, נבחר שלשום (שבת) על ידי תנועת "האחים המוסלמים" למועמדה לנשיאות מצרים - למרות הצהרות התנועה בעבר כי לא תציג מועמד מטעמה. מיהו האיש? מהם דעותיו כלפי עתיד מצרים וכלפי השלום עם ישראל? ומה משמעותה של ההחלטה להעמידו כמועמד לנשיאות?
רוצים את השלטון במצרים - כתבות אחרונות:
א-שאטר, יליד 1950, נשוי ואב לעשרה ילדים. הוא הצטרף לשורות תנועת "האחים המוסלמים" ב-1974. הוא נכלא מספר פעמים ורכושו הוחרם על ידי השלטונות בעוון פעילותו בתנועה האיסלאמית. שם משפחתו "שאטר" ("חכם" ו"חרוץ") מרמז על חוכמתו והשכלתו הרחבה.
אכן, א-שאטר למד במספר מסגרות אקדמיות והשכלתו כוללת תארים בהנדסה, במִנהל עסקים, בשיווק בינלאומי וגם בספרות ובדת האיסלאם. יש לו תדמית של אדם מתון שמנסה לשווק את תנועת "האחים המוסלמים" למערב כתנועת מאבק בלתי אלימה למען חופש דמוקרטי. תרומתו לתנועה עצומה, ברמה המִנהלתית והתקשורתית.
"רק החוקה מתירה שינויים בהסכמים"
המועמד החדש לנשיאות מצרים הקים בעבר את האתר www.ikhwanweb.com, האתר הרשמי של "האחים המוסלמים" בשפה האנגלית.
בשנת 2005 העניק ראיון ל"גרדיאן" הבריטי תחת הכותרת "אל תפחדו מאיתנו", ובו תיאר את מטרות התנועה כמאבק לגיטימי לרפורמות נגד השחיתות ולמען השוויון במצרים.
בראיון שקיים בינואר 2012 עם העיתון המצרי "אל-אהראם", נשאל א-שאטר גם לגבי יחסו להסכם השלום עם ישראל. הוא השיב כי מצרים תמשיך להיות מחויבת להסכמים בינלאומיים, ובכלל זה השלום עם ישראל והסכמי הגז והנפט בין שתי המדינות. הוא הוסיף כי אם סיעה או קבוצה פוליטית תראה לנכון להכניס שינויים בהסכם, זה ייעשה אך ורק על ידי מנגנון פוליטי דמוקרטי או במשאל עם - לפי דרישת החוקה.
באותו ראיון הדגיש א-שאטר כי ל"אחים המוסלמים" תפקיד חשוב במהפכה במצרים וכי תחייתה המחודשת של מצרים תתאפשר כאשר היא תתבצע דרך הערכים הדתיים והתרבותיים של מצרים. בכל הראיונות שהעניק חזר א-שאטר על העיקרון לפיו מה שמעכב את התפתחות מצרים הוא גורם השחיתות, המונופול של קבוצה קטנה על הכלכלה והפוליטיקה. חיסול השחיתות במצרים, לדידו של א-שאטר, ישיב למדינה הערבית את התפקיד הבינלאומי החשוב שעליה למלא במישור המדינה, תפקיד שהיא איבדה בתקופת שלטונו של חוסני מובארק.
בעדיפות גבוהה: המלחמה בשחיתות
גם בתחום הכלכלי מתאפיין א-שאטר באופטימיות. לטענתו, השחיתות שאפיינה את המשטר הקודם הייתה הגורם המעכב שבגינו עדיין לא ניצלה מצרים את רוב משאביה הכלכליים.
לדבריו, החלפת "המנגנונים המושחתים" תסייע בהנעת הכלכלה קדימה.
א-שאטר גם אמר בראיון ל"אל-אהראם" שהצלת הכלכלה המצרית וייצוב ענייני הפנים עומדים בעדיפות ראשונה. מספר פעמים הוא אמר כי "המהפכה עדיין לא השיגה את כל יעדיה", משפט שיכול להיות נתון לפרשנויות רבות.
הצעד של "האחים המוסלמים" במינוי מועמד לנשיאות הפתיע את העולם הערבי וכבר הספיק לעורר ביקורת רבה. התנועה האיסלאמית זכתה בעבר בבחירות למועצות מקומיות ואחרי המהפכה שהפילה את מובארק מהשלטון היא זכתה ברוב המושבים ל"מועצת העם", הפרלמנט המצרי.
מרגע שזכו להישגים גדולים בבחירות לפרלמנט נראה ששאיפותיהם של תנועת "האחים המוסלמים" עלו מדרגה עד כדי הצגת מועמד מטעמם לנשיאות. את צעדם נימקו בכך שהממשלה הנוכחית והמועמדים הקיימים עלולים להביא לחיסול המהפכה ולכן על התנועה האיסלאמית להבטיח שהיא תשיג את יעדיה.
מנצלים את מהפכות ערב לטובתם?
מאז הקמתה ב-1928 לא העמידה תנועת "האחים המוסלמים" נציג מטעמה לתפקיד נשיא באף מדינה. יוצא הדופן היחיד היה מינויו של איסמעיל הנייה, ממנהיגי תנועת חמאס, לראשות הממשלה בעזה. חמאס, אגב, הוא פלג של "האחים המוסלמים". אין ספק כי צעדם של "האחים המוסלמים" במצרים ישלח איתות לתאים אחרים של התנועה במדינות אחרות. במקביל, הוא יחזק את טענות מתנגדיהם של "האחים המוסלמים" שהתנועה מנסה לנצל את המהפכות הערביות לטובתה.
רבים במצרים רואים את הצגתו של מועמד לנשיאות מטעם "האחים המוסלמים" כצעד נוסף בניסיון ההשתלטות של התנועה על המדינה. בתקשורת נשמעו מספר קולות אכזבה מתפקידם המסורתי של "האחים המוסלמים", שהפכו על פי הטענות מתנועת מחאה - למפלגה ("החירות והצדק") שרודפת תפקידים וכיסאות במקום צדק חברתי. רבים אף מחו על היעדר ההפרדה בין דת לפוליטיקה.
בהקשר לביקורת על תנועתו, יש לציין כי בראיונות שהעניק א-שאטר טען כי "האיסלאם הוא דת וגם פוליטיקה". מספר חברים בתוך התנועה הביעו חשש כבד כי צעדה האחרון יביא אותה להתנגשות מסוכנת עם "המועצה הצבאית העליונה", הגוף השולט במצרים מאז נפילת משטרו של מובארק אשתקד.
הבחירות לנשיאות מצרים, שאמורות להסתיים ביוני, מבטיחות לכאורה ממשל דמוקרטי ופרלמנטרי ומנגנונים שמפקחים זה על זה: נשיא, פרלמנט וצבא. אולם בפועל, אם יזכה א-שאטר בבחירות לנשיאות, תהיה לו שליטה גם על הפרלמנט, שבו זכו "האחים המוסלמים" לרוב גדול. האם המהנדס ואחד מראשי "האחים המוסלמים" יקיים את הבטחתו לנהל את מצרים על בסיס דמוקרטי ורב-מפלגתי? האם אכן תכבד תנועתו את הסכם השלום עם ישראל? או שמא שוב, כמו בעבר, תשנה תנועת "האחים המוסלמים" את מדיניותה בשל "שינוי הנסיבות" ו"סכנה לאובדן מטרות המהפכה"?
ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם בטכניון במחלקה ללימודים הומניסטיים, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
