אהבה מהק"מ הראשון
אחרי שהקיף את העולם באופניים רועי סדן ממשיך לרכוב אבל קצת אחרת. "החלטתי לרכוב איתו לא בגלל שריחמתי עליו אלא ריחמתי עלי במידה מסוימת. ראיתי ברכיבה של 50 ק"מ עם עיוור יותר מאשר 5,000 ק"מ של עוד חציית יבשת לבד". בגוף ראשון
כל מעשה שעשיתי בחיי היה בשביל הנפש שלי, בשביל האמת שלי ולא בשביל אף אחד. במסע העולמי שלי התקשורת העולמית שאלה אותי "למה אתה לא רוכב מסביב לעולם בשביל מטרה נעלה ממך?” ובהתחלה לא ידעתי איך לענות ואז הבנתי שהאמת שלי הובילה אותי וגם עכשיו אני אדבוק בה. כל דבר שאני עושה בחיי (אם זה לשבת עם בחורה יפה לבירה או להקיף את העולם באופניים) אני עושה את זה משני סיבות: 1.האם הרווחתי את זה? 2.האם זה מקדם אותי?
לפעמים המעשים שלי הם גם מקדמים אותי בתור אדם וגם הרווחתי אותם. לפני כשבועיים יצר איתי קשר חבר וסיפר לי שיש בחור עיוור עם סיפור מדהים שמחפש רוכב שירכב איתו במסע הטור דה תרום, ארבעה ימי רכיבה של 400 ק"מ בצפון ארצנו היפה.
אמרתי שאני צריך לרכוב איתו קודם כאן במרכז ואז נראה איך נתקדם. אני לא אוהב ללכת לבליינד דייט אבל במקרה הזה אפשר להיות יותר גמישים. ואז הכרתי את אלעד רוזנצוויג וזו היתה אהבה מק"מ ראשון.
רציתי להכיר את אלעד לפני שאדע מה הסיפור שלו, בחלק הראשון של הרכיבה הוא זה ששאל אותי על הקפת העולם ואז ההרגשה להסתכל על הגלובוס ולהגיד "עשיתי את זה"? רכבנו על פארק הירקון ונדדנו בדיבורים מאלסקה עד אוסטרליה דרך סין.
"כל עולמו נהיה חשוך בלילה קודר אחד". רועי ואלעד על האופניים
סיפרתי לו על אמונה, האופניים שלי וזה שלפעמים האמונה דוחפת אותנו ולפעמים אנחנו אותה. רכבנו על אופני טנדם (אופניים לזוג) שאיתם אפשר לנהל שיחה עם הבן זוג שלך לרכיבה.
כמה עוצמה יש באנשים האלה
לקראת סוף הרכיבה שאלתי אותה איך הוא התעוור. "ב2004- כשהייתי בן 28 הלכתי לניתוח פשוט שהסתבך בגלל רשלנות רפואית ובהרדמה לא הגיע לי חמצן וזה גרם לי לעיוורון מוחלט, נמק ברגל, בעיות בדיבור וכאבי תופת גדולים במשך היום". ואני הייתי המום.
כל עולמו נהיה חשוך בלילה קודר אחד. כאדם שתמיד מסתכל על הכוס המלאה היה לי קשה לשאול אותו אם הערב הזה שיפר אותו במובנים מסוימים: "אני לא ידעתי כמה כוחות יש לי לפני המקרה, גיליתי שאני חזק מנטלית, יש לי יותר סובלנות כרגע ואני יודע איך אפשר ליהנות יותר מפעילות גופנית".
ברכיבה אחת קיבלתי כל כך הרבה כוח ממנו שישר ביטלתי הרצאה כדי לרכב איתו בצפון.
החלטתי לרכוב איתו לא בגלל שריחמתי עליו אלא ריחמתי עלי במידה מסוימת. ראיתי ברכיבה אחת של 50 ק"מ עם עיוור יותר מאשר 5,000 ק"מ של עוד חציית יבשת לבד.
"אין מילים לתאר את האושר הזה". צילום: גיל אישיק
לא ידעתי שהאירוע הזה יהיה כל כך גדול, מאות מתנדבים ונכים רוכבים איתנו וכולם מחייכים וכולם טובים. אנשים שכבר שנים מתנדבים באופן קבוע ורוכבים כל שבוע עם הנכים. כמה עוצמה יש באנשים האלה.
פגשתי עיוורים "שרואים" יותר דברים מאשר הרבה אנשים שאני מכיר ששתי העיניים שלהם עובדות במאה אחוז. שלא תחשבו שאני והמתנדבים גררנו אותם: זו רכיבה משותפת, הם מדוושים בדיוק כמוני
ואיזה יפה היא הרכיבה בצפון הירוק, מלא מים, לא רכבתי פה כבר מאז שהתאמנתי כאן לפני 5 שנים ועכשיו בזכות אלעד אני פוגש שוב את נהר הירדן ושיפולי רמת הגולן. איזה מדינה קטנה ומטריפה יש לנו.
באימונים שלי רכבתי כאן עם משקל כדי להתאמן לאלסקה ועכשיו אני רוכב עם עיוור ומדבר איתו על אלסקה איזו סגירת מעגל...
רובנו תמיד חושבים על היעדים שבחיינו אבל הדרך חשובה יותר מהפיסגה, הדרך היא היעד, המעשים שלנו הם אלה שמצביעים על הערכים שמובילים אותנו ובשבילי ההתנדבות היא משהו שכל אחד שיכול חייב לעשות, כולם רוצים לקחת אבל חשוב גם לתת לעולם שמסביבנו.
יהיה קשה לתאר במילים את ההרגשה להיות עיוור בעולם אבל אתם יכולים לדמיין, לאחד שהמוטו שלו בחיים זה "לחלום בעיניים פקוחות" זה מדהים אותי איך הגיבורים האלה מתרגלים לעולם הזה ויותר עצמאיים ממה שאנחנו חושבים.
ומי שרוצה להבין מה הם עוברים יום יום שינסה להכין קפה או להתקלח בעיניים עצומות. אחת מההגדרות של מסע הוא שהאדם שעושה את המסע עובר שינוי והוא לא יוצא אותו אדם שנכנס למסע והבנתי שכאן זה המסע של החיים שלנו.
בסוף היום הרביעי ואחרי מאות קילומטרים של זיעה וחיוכים ואדרנלין ירדנו מעמק החולה לכינרת ונהנו מהירידה ומהרוח, היופי שנגלה לעייני היה מדהים, אבל גם הרגשתי קצת עצב שאלעד לא יכול לראות את זה הסתכלתי אחורה וראיתי שאלעד הרים את שתי ידיו לשמיים בתנועה של מלכים, אין מילים לתאר את האושר הזה.
אז אם אתם רואים את מה שכתבתי זהו הזמן להגיד תודה על החיים וקדימה להתנדב איפה שתוכלו, זה יחזור אליכם מתישהו וביחד נעשה את העולם הזה יותר טוב ממה שהוא עכשיו.
תהיו טובים, ג'ינג'י.
- "בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל - shlomit-sh@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
- לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן.
- עמותת "רוח טובה"
מחברת כל השנה בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות
לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים. הכנסו או התקשרו ל 9093*.
לפנייה לכתב/ת 
