קפריסין: גן עדן עם פוטנציאל כלכלי עצום

הקפריסאים משוכנעים שהגענו לכאן, הישראלים, רק משום שהאי פסטורלי, רווי חופים מדהימים ושלוות אין קץ או בקיצור - סוג של גן עדן. כאילו נסתר מעיניהם האינטרס האמיתי שהוא היתרון בפתיחת עסקים באי.

• טיול בקפריסין: כמו יוון, אבל רק 40 דקות מכאן
• טורקיה מאיימת: נשקול לספח את צפון קפריסין
• קפריסין בחורף: קונספט אחר של חופשה
• "ישראל תבקש להציב מטוסים בשטח קפריסין"
  

בקפריסין משתלם לפתוח עסק משלוש סיבות עקריות: שיעור מספר החברות הכי נמוך באירופה - עומד על 10%, כוח עבודה איכותי וזול ומעל הכל, קפריסין משתייכת לאיחוד האירופי (משנת 2004) וממוקמת באיזור הצפון-מזרחי של הים התיכון, ממש במפגש שבין אירופה, אסיה ואפריקה. ככזו, ניתן להשיג דרכה דריסת רגל לסחר מול אירופה כולה.

ואמנם, אם זו זווית הראייה, אז זה אכן גן עדן... לעסקים. שהרי כישראלים חושינו מזהים במהירות כל מקום פוטנציאלי להזדמנויות עסקיות, והוא הופך בעינינו לגן עדן.

אם כך מדובר בחלקת אלוהים קטנה, ועם זאת, לא דרכו בה מספיק רגליים ישראליות ויש הרגשה שכשזה יקרה, הישראלים ישתלטו פה על הרבה עסקים. קפריסין ביססה את מקומה כמרכז סחר בינלאומי וההוכחה לכך נמצאת ב-200 אלף החברות הבינלאומיות הרשומות בקפריסין הכוללות: חברות מטבע זר, נדל"ן, היי-טק, ספנות, שירותים פיננסים בינלאומיים, בנקאות בינלאומית וביטוח. נכון הדבר, שלא חסרים ביניהם גם עסקים ישראלים בענפים כמו ספנות, מטבע זר, או אינטרנט אך נדמה כי אין הם אוהבים את אור הזרקורים.

ואם באור זרקורים עסקינן, הרי שרק לפני שנתיים וחצי, כשנפתח בלימסול הקניון הגדול שבנו ישראלים, נראה שהיתד ננעץ בקרקע, והפרצוף הישראלי נחשף מבלי מבלי להסתתר מתחת למסכות כלשהן. כך, הוא גם מתהדר בחנויות הדגל הישראליות כמו FOX, קפה ארומה, ואופטיקנה לצד מותגים אירופאיים יוקרתיים.

למה הם מתנהגים ככה?

למעשה, הישראלים זיהו צרכים שקיימים באוכלוסיה ועל פיו פתחו עסקים, ועתה הם קוטפים את הפירות. זאת, להבדיל מהקפריסאים, שלא כישראלים, רואים כמובן מאליו את הפלטפורמה העסקית באי. שאם לא כן, הם לא היו טסים מכאן לחודש שלם דווקא באוגוסט, שהוא שיא עונת התיירות בקפריסין.

הקפריסאים גם לא היו סוגרים את עסקיהם בימי ראשון, דווקא כשכולם מחפשים מסעדות לשבת בהן עם כל בני המשפחה. הם גם לא יוצאים לסייסטה בימי רביעי בצהרים ולא סוגרים את העסק עד למחרת, ולא היו נעדרים מהעבודה כי "חולים" כשמטפטף טיפה גשם בחוץ. ואולי לא במקרה, בשנת 2012 אחוז המובטלים בקפריסין עומד על 9.3%.

הרשת שמצאה את סוד ייצור הכסף הגדול בקפריסין היא "ג'מבו", שאין שנייה לה בקפריסין. בעליה הבין שאם ימכור בזול, ירוויח יותר, והוא אכן צדק. המעניין הוא, שלהבדיל מדפוס ההתנהגות הקפריסאי של פתיחת חנויות זהות ליד עסק מצליח, באופן לא מוסבר הפעם לא נעשה ניסיון כלשהו לחקות את הצלחתו של ה"ג'מבו".

אותו דפוס (קפריסאי) המתבטא בפתיחת עסק זהה, נעשה ללא בדיקה מקדימה לגבי הפוטנציאל הקיים להצלחת העסק. אלו חנויות שנפתחות בלא בדיקת הקלינטורה הפוטנציאלית, ונסגרות לאחר מספר חודשים. הן נמכרות למישהו אחר שמשפץ ומשקיע בעיצוב החנות, לא זוכה להצלחה מזהירה, ושוב מוכר - וחוזר חלילה.

דפוס שלילי זה נותן יתרון משמעותי לעסקים ישראלים, הידועים במיומנותם העסקית ומודעים לצורך בחקירה מקדימה של השטח. אז מי אמר שזה לא גן עדן של ממש לעסקים ישראלים?

מירית (מרי) ברייטר הינה יועצת ארגונית ובעלת תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. כישראלית תושבת קפריסין, צברה ניסיון בעבודה עם הסביבה הקפריסאית.

לתגובות ניתן ליצור קשר לכתובת הבאה: MaryMBreiter@gmail.com