הברווזון המפואר
סגנון הריצה הייחודי ונעלי הזהב היו חלק בלתי נפרד מאחד האתלטים הגדולים שדרכו על מסלול הריקוטן. מייקל ג'ונסון הוכיח לעולם שגם אם רצים בגב זקוף אפשר להיות מספר 1
מדינה: ארה"ב
ענף: אתלטיקה (200 ו-400 מטר)
נולד: 13 בספטמבר 1967 בדאלאס, טקסס
הישגים באולימפיאדה: ברצלונה 1992 - מדליית זהב (4x400). אטלנטה 1996 - 2 מדליות זהב (200 מ', 400 מ'), סידני 2000 - מדליית זהב (400 מ')
- לונדון 2012:
העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
יחד עם דונלד דאק וברווזוני, מייקל ג'ונסון נמצא ברשימה הקצרה של הברווזים המפורסמים בעולם. וגם של האתלטים הגדולים בכל הזמנים. אריק בנאדו של האתלטיקה העולמית ייזכר לעד כאיש שהראה שגם אם רצים בגב זקוף אפשר להיות מספר 1.
האמריקני בעל ריצת הברווז זכה במדליית זהב כבר באליפות העולם ב-1991, אבל הרעלת מזון במסעדה בספרד השאירה אותו מחוץ לגמר ה-200 מטר
באולימפיאדת ברצלונה, שנה מאוחר יותר. זו הייתה האכזבה האחרונה שלו במשחקים האולימפיים.
אחרי זהב בשליחים בברצלונה, ג'ונסון הגיע לאולימפיאדה הביתית באטלנטה עם מטען אדיר של ציפיות, והגשים את כולן. זה התחיל עם זהב צפוי ב-400 מטר ונגמר בערב קסום במיוחד, עם שיא עולם מהמם בחצי המרחק, 19.32 שניות - קיצוץ של 34 מאיות (!) משיאו הקודם.
האיש עם נעלי הזהב תפס את הראש כלא מאמין והפך לגבר הראשון באולימפיאדה שזוכה בדאבל היוקרתי. השיא ב-200 מטר נלקח ממנו
רק על ידי סופר-אתלט אחר עם נעלי זהב, אוסיין בולט.
ב-1999 ניפץ ג'ונסון גם את שיא העולם ב-400 מטר ועצר את השעונים על 43.18 שניות, שיא שעדיין לא נשבר. הוא סיים את הקריירה בסידני 2000 עם ניצחונות ב-400 ובשליחים, אבל שמונה שנים אחר כך נאלץ להחזיר את מדליית הזהב - אחרי ששלושה מחבריו לריצה הודו בשימוש בחומרים אסורים.
ג'ונסון הוא היחיד מאותה נבחרת שלא נטל סמים. או אולי היחיד שלא נתפס?