אודום מבושה: העונה העצובה של למאר אודום
אחרי שנפרד השבוע מהדאלאס מאבריקס, הפך הפורוורד המוכשר רשמית מהשחקן השישי של העונה שעברה, לפלופ הגדול של 2012. האם מדובר במקרה עדי גורדון, או סתם כוכבן שמתגעגע להוליווד. וגם: מי הקבוצה הכי "ישראלית" ב-NBA? דירוג העוצמה חוזר
- לונדון 2012
- האתר האולימפי המיוחד והמקיף ביותר לאולימפיאדה
עוד ב-ynet ספורט:
- התפוח נפל רחוק מהעץ: מי אתה ג'ורדי קרויף?
- שחקני ק"ש מפרגנים לבן שמעון לקראת מעברו לצהובים
- טל בנין פונה ללב אוהדי הפועל חיפה
תתאמן בבוקר, כנס לחדר כושר בצהריים, אל תבלה בערב, כל שלושה ימים משחק, כל יומיים טיסה. שים את הרגשות בצד, שכח מהצרות בבית, עלה וקלע את שתי הנקודות, שאב את הריבאונד, תזוז בהגנה. אל תגיב למאמן, אל תתחצף לשופטים, תהיה נחמד לתקשורת. הצלחת? קבל מלא כסף.
בשבוע האחרון הפך למאר אודום לתמונה במרכז העיגול אליו זורקים כל הפרשנים והאוהדים חצים. השחקן השישי של
העונה שעברה, אחד הפוורדים המשפיעים בליגה בשנים האחרונות ומי שנבחר במקום ה-44 ברשימת 500 השחקנים הטובים של ESPN, הודיע השבוע, בצוותא עם הקבוצה, כי הוא מסיים את דרכו בדאלאס מאבריקס.
"אני והמאבריקס החלטנו שהדבר הנכון עבורנו הוא שאעזוב", אמר אודום המאוכזב. "אני מצטער שדברים לא הסתדרו בצורה טובה יותר, אבל אני מאחל למועדון, לקהל ולחברים שלי לקבוצה הצלחה ומקווה שהם ישמרו על התואר".
והשאלה הגדולה היא - האם לכוכב NBA מותר שיהיו נפילות? האם אסור שהחיים האישיים ייכנסו למגרש וישפיעו, או שמא הם צריכים להיות חסרי רגשות?
לא הקיץ שלו
הקיץ האחרון היה כואב למדי מבחינתו של אודום. תחילה, הוא גילה כי המועדון בו הפך לכוכב בשבע השנים האחרונות ובו זכה בשתי אליפויות, מעדיף לשלוח אותו למקום אחר תמורת סופרסטארים דוגמת כריס פול או דווייט הווארד. מעליב.
אחר כך הגיע הרצח הטראגי של בן דודו בן ה-24 בקרב כנופיות, ורכב בו נסע השחקן דרס אדם למוות. טראומה ממנה קשה להשתחרר. תוסיפו לזה גם את השביתה הארוכה והמעצבנת ואת חוסר הוודאות, וקיבלתם את כל הסיבות לראש מבולבל של כוכב.
אודום הראה ללייקרס שהוא לא מרוצה מההתנהלות שלהם, וזו "נאלצה" לוותר עליו למרק קיובן והמאבס תמורת תשלום מגוחך של בחירות דראפט לא משמעותיות ו-8.5 מיליון דולר. הבעלים של דאלאס סיפר לכולם כי "דפק קופה", קובי בראיינט איים על הנהלת לוס אנג'לס נוכח המהלך הטיפשי, וכולם סברו כי אין אדם מתאים יותר לסייע לדירק נוביצקי בדרך לאליפות שניה ברצף.
גם ליגת הפיתוח לא עזרה
אבל לא כך היו הדברים. מ-14.4 נקודות בעונה שעברה, ירד אודום ל-6.6 עלובים ופאתטיים עם 35 אחוז מהשדה (לעומת 53 בעונה שעברה!). ריק קרלייל ניסה לדבר ללבו, נתן לו זמן, העניק לו חופשה מרצון ואפילו שלח אותו לליגת הפיתוח. כלום לא עזר. אודום הפך לנטל.
אף אחד לא באמת יודע מה עובר עליו. הבחור נראה כבוי. הפרשנים בארצות הברית מאשימים אותו בחוסר מקצועיות ואף בילדותיות. אומרים שאולי הוא מתגעגע לאבק הכוכבים בהוליווד, או שההשתתפות בסדרת הריאליטי עם אשתו לשעבר, אחת האחיות לבית קרדשיאן, עלתה לו לראש וכדורסל כבר לא ממש מעניין אותו.
כבר כעת יש קופצים על המציאה, דוגמת גולדן סטייט שהביעה עניין לקחת אותו לחיקה בעונה הבאה. אבל הכל תלוי באודום. כרגע
מסתובבת לה ברחבי הליגה נפש מבולבלת, עם יותר סודות מאשר סיפורים גלויים.
גם בארץ ראינו שחקנים שלפתע "נמאס" להם מהמשחק. דורון שפר או עדי גורדון היו כאלה, אך כל אחד מסיבותיו הוא. אצל אודום זה נראה מעט אחרת, מורכב אולי קצת יותר. אך לא נוכל לדעת דבר, עד שכבודו לא יפתח את פיו ויספר - מה עובר עליך?
טורונטו "ליגת לוטו" ראפטורס
עזבו את קליבלנד קאבלירס עם עומרי כספי ואנתוני פארקר. הקבוצה הכי "ישראלית" ב-NBA היא דווקא הנציגה הקנדית. שימו לב לרשימה הבאה:
אלן אנדרסון (מכבי ת"א לשעבר), גארי פורבס (עירוני ר"ג) וג'סטין דנטמון (הפועל עפולה), הגיעו מליגה אחת לקבוצה אחת. ומה עם אמיר ג'ונסון? או אהרון גריי? שלא לדבר על סלומון אלאבי? סתם, רק שיהיה לכם חומר למחשבה.
דירוג העוצמה
הבחירה השבוע הייתה הרבה יותר קשה. שלוש הגדולות הקבועות כבר לא ממש יציבות, והמאבקים על דירוג לקראת הפלייאוף המתקרב, משפיעים על הלחץ והעייפות. ובכל זאת, הצלחנו להרכיב רשימה.
1. שיקגו בולס 14-45 (בדירוג האחרון: 2)
בשבועיים האחרונים: 3-4
הבולס בעיה רצינית. עם דריק רוז השוורים הפסידו לניו יורק ניקס במשחק צמוד, בלעדיו הם ניצחו עם התעלות של ריפ המילטון. שלא לדבר על הערב הנוראי של רוז מול מיאמי, ובכל זאת הבולס ניצחו. ה-MVP יותר מדי משחקים בחוץ, החבר'ה כבר התחילו להתרגל.
2. סן אנטוניו ספרס 16-41 (3)
בשבועיים האחרונים: 2-6
גרג פופוביץ' גאון, נקודה. בפעם השנייה העונה, אחרי בדיוק 11 ניצחונות רצופים, 'פופ' הושיב העניק מנוחה לפארקר, דאנקן וג'ינובילי והרצף נקטע מול יוטה. אז מה? למרות שעלו לראשות המערב באופן זמני, הספרס מעדיפים לשמור כוחות לפלייאוף. גאון, אמרנו?
3. אוקלהומה ת'אנדר 16-42 (1)
בשבועיים האחרונים: 4-3
התקופה הכי פחות מוצלחת למוליכת המערב עם הפסדים צמודים למיאמי, אינדיאנה והקליפרס. טוב, בכל זאת, שבעה משחקים בעשרה ימים. תנוחו קצת.
4. מיאמי היט 17-40 (4)
בשבועיים האחרונים: 4-4
בשורה אחת חיובית, אחת שלילית. נתחיל בשלילית: שני הפסדים לבוסטון, עוד אחד לממפיס ושוב מאזן לא יותר מדי מוצלח מול החזקות של הליגה. חיובית: בניגוד לעונה שעברה, אף אחד לא עושה מזה רעש. וטוב שכך. מצד אחד הפסד לשיקגו, מצד שני ניצחון על אוקלהומה.
5. בוסטון סלטיקס 24-34 (9)
בשבועיים האחרונים: 2-6
נכון לעכשיו, אנחנו מתבוננים בקבוצה בכושר הטוב בליגה. 11 ניצחונות ב-14 המשחקים האחרונים, כולל ניצחונות ענק על מיאמי (פעמיים), אינדיאנה, פילדלפיה ואטלנטה. ומה תגידו על אייברי בראדלי שתפס את מקומו של ריי אלן בחמישייה?
6. אינדיאנה פייסרס 22-36 (7)
בשבועיים האחרונים: 2-6
טיפוס למקום השלישי במזרח, ניצחונות על ניו יורק ואוקלהומה והמון אופטימיות לקראת הפלייאוף, כשכל זה קורה במקביל לבחירתו של רג'י מילר להיכל התהילה.
7. לוס אנג'לס קליפרס 23-36 (8)
בשבועיים האחרונים: 2-7
כולם בלבלו את השכל שהקליפרס עייפים מדי ושוויני דל נגרו לא מתאים. אז כשהתקופה הרעה מאחוריהם, וניצחון דרמטי על הת'אנדר בכיסם, אפשר כבר להתחיל להתמודד על יתרון הביתיות בפלייאוף.
8. לוס אנג'לס לייקרס 22-37 (6)
בשבועיים האחרונים: 2-6
אף אחד לא ממש יודע להסביר מה יש לבראיינט (כאבים בגיד של השוק, או משהו כזה...), אבל הלייקרס בינתיים בסדר. 30 ריבאונדים של אנדרו ביינום מול הספרס ושיא עונתי, ממקמים את הלייקרס במקום השלישי במערב. אולי לקראת יתרון ביתיות מול הקליפרס בחצי גמר המערב...
9. ממפיס גריזליז 24-34 (-)
בשבועיים האחרונים: 3-7
דאלאס נכנעה לה פעמיים, מיאמי הרימה ידיים, אוקלהומה לא יכלה לה ואפילו הקליפרס הלוהטים נכנעו. רק אחר כך אל תגידו שהם מפתיעים אתכם בפלייאוף.
10. ניו יורק ניקס 28-30 (10)
בשבועיים האחרונים: 3-4
יותר מהעובדה שהניקס קרובים להבטיח מקום בפלייאוף אחרי הניצחון על מילווקי, מגיעה השורה הסטטיסטית הבאה: 34.6 נק' לכרמלו אנתוני בשלושת המשחקים האחרונים. מלו חזר!