ההיסטוריה של המשחקים הפראלימפיים
הכל החל כשיקום לחיילים פגועי עמוד שדרה, אך עם השנים המשחקים הפראלימפיים הפכו לאירוע השני בחשיבותו בספורט העולמי, אחרי האולימפיאדה. כל ההיסטוריה, מ-1948 ועד היום
ב-29 באוגוסט, כשבועיים לאחר שתסתיים האולימפיאדה בלונדון, יחלו בבירת אנגליה המשחקים הפראלימפיים, שמקבלים בדרך כלל חשיפה מועטה ביחס לאולימפיאדה. למרות זאת, ההיסטוריה של המשחקים הפראלימפיים בהחלט מרתקת.
לונדון 2012 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
עוד בנושא ב-ynet ספורט:
- שוברים את הכלים ולא משחקים / פלג קורא להשבית את הליגה
- גם בכנסת יטפלו בהתאחדות לכדורגל?
- ויש מי שלקח את המחאה צעד אחד רחוק מדי
בשנת 1948 נערכו משחקי הספורט הראשונים לספורטאים נכים, כשגם הם נערכו באנגליה - בסטוק מנדיוויל. משחקים אלו הינם חזונו של רופא אנגלי בשם ד"ר לוודויג גוטמן ז"ל. הוא האמין בהקמת מערך ספורט תחרותי, כחלק מתהליך שיקום לחיילים פגועי עמוד שידרה, אשר נפגעו במלחמת העולם השנייה.
לדעת גוטמן, אותם חיילים פצועים ששוכבים רוב היום חסרי מעש במיטות, יכולים לנצל את הזמן לפעילות ספורטיבית בענפים כמו טניס שולחן ותחרויות אתלטיקה
קלה, אותן אפשר היה לקיים במדשאות בית החולים בסטוק מנדוויל.
הרעיון זכה להתלהבות בקרב המטופלים, ובהמשך הצטרפו למשחקים מתחרים מהולנד, ובעקבות זאת נוסדה התנועה הפראלימפית.
גוטמן, שהיה ידיד ישראל, נהג לבקר את משלחת ישראל בכל פעם ששהתה בבריטניה, ואף ביקר בארץ והתרשם מפעילות הספורט לנכים במדינה.
המשחקים האולימפיים הראשונים שנערכו במתכונת זהה למשחקים האולימפים יצאו לדרך בתום אולימפיאדת רומא 1960.
במשחקים אלו השתתפו כ-400 ספורטאים מ-23 מדינות, שהתחרו בשמונה ענפי ספורט שונים. שישה מתוךשמונה הענפים הללו עדין נכללים בתוכנית התחרויות של המשחקים הפראלימפיים - קשתות, שחייה, סייף, כדורסל, טניס שולחן ואתלטיקה).
טורונטו, קנדה 1976 - החורף הגיע
החל ממשחקים אלו נוספו למעגל התחרויות ספורטאים נכים בעלי מוגבלויות נוספות: קטועים, נפגעי שיתוק מוחין, נכויות מוטוריות אחרות, עיוורים ושרידי ראייה. באותה שנה נערכו בפעם הראשונה גם משחקי החורף הפראלימפים בשבדיה.
ארנהיים, הולנד 1980 - יוצאים החוצה
זו הייתה הפעם הראשונה שהמשחקים אינם מתקיימים באותו מתקן בו מתקיימים המשחקים האולימפיים.
לוס-אנג'לס, ארה"ב 1984
בפעם הראשונה בה השתתפו ספורטאים המוגדרים כבעלי נכויות מוטוריות אחרות (פוליו עם שיתוק מוחין, M.S. - תרשת נפוצה, ניוון שרירים, נמוכי קומה).
סיאול, קוריאה 1988 - הוועד האולימפי מצטרף
משחקים אלו היוו אבן דרך משמעותית, הואיל שאז נחתמה התחייבות האומרת כי הוועד האולימפי יסייע לוועד הפראלימפי בהכנות למשחקים.
ברצלונה, ספרד 1992 - מהפך
השינוי הגדול בשנים אחרונות מתבטא בעיקר בשינוי שיטת הסיווג של הספורטאים לקטגוריות נכות בתחרויות. משיטת סיווג רפואית, שהייתה נהוגה באולימפיאדות
הראשונות, החל מ-1992 הונהגה ברוב ענפי הספורט שיטת הסיווג פונקציונאלית - תפקודית.
שיטה זו מאפשרת את שילוב של ספורטאים בנכויות שונות תחת קטגוריה אחת באותו ענף ספורט. הרעיון מאחורי השיטה הוא בחינת היכולת התפקודית של הספורטאי, ביחס לתפקוד הנדרש באותו ענף ספורט. שינוי שיטת הסיווג צמצם את מספר הקטגוריות במרבית הענפים, עובדה שגרמה לעלייה משמעותית ברמת התחרויות, ומאליו גם לאטרקטיביות של האירועים.
ובזווית ישראלית
ספורט הנכים הפך בשני העשורים האחרונים לספורט הישגי ומקצועני לכל דבר, כשהמשחקים הפראלימפיים הינם האירוע השני בגודלו בעולם הספורט. בעבר ספורט הנכים בישראל היה מהמובילים בעולם, והיום, על מנת להחזיר עטרה ליושנה, פועל ספורט הנכים בארץ במגמה ברורה לכיוון הספורט ההישגי וההתמקצעות.
מאז אפריל 2002 החלה היחידה לספורט הישגי לעבוד עם ההתאחדות הישראלית לספורט נכים כזרוע מקצועית. מצד אחד, בהתאחדות הישראלית לספורט נכים
קיים הידע המקצועי, והניסיון בהיבטים הייחודיים של ספורט הנכים (רפואה, קלסיפיקציה, חוקה וטכניקה בענפי ספורט וכו).
מצד שני, ביחידה לספורט הישגי יש את הידע המקצועי והניסיון, במתן המעטפת הרפואית מדעית ומקצועית בתהליך הכנת ספורטאי הישג. לפיכך, חבירה יחדיו של שתי המערכות מסייעת בהפקת הספורטאי האיכותי ביותר.
שיטת העבודה נחלקת לשניים:
א. הוצבו קריטריוני הישג (נקבעו על ידי הוועדה המקצועית של הספורט ההישגי, והיחידה לספורט הישגי), אותם על כל ספורטאי להשיג על מנת שיוכל להשתייך לסגל הפראלימפי. הקריטריונים קשיחים, כשהמטרה היא לייצר סגל ספורטאים בעלי פוטנציאל מוכח לדירוג 1-8.
ב. במסגרת המעטפת המוענקת לסגל, זכאי כל ספורטאי למעטפת רפואית ומדעית, השתלמויות ומפגשים ותכנית עבודה.
לפנייה לכתב/ת 
