מרדף מיותר: שוטר סיכן נוסעים בגלל חשד לסינוור
שוטר ביצע מרדף והוריד בכוח נהג מהכביש, תוך שהוא אוחז בנשקו, רק משום שהשתמש באורות הגבוהים. השופט זיכה את הנהג וביקר בחריפות את השוטר: "מדובר בהתנהלות משטרתית בלתי-תקינה לחלוטין"
"החלטת השוטר לצאת למרדף, מלווה באורות מהבהבים ותוך שהוא דוחק בכוח את הרכב החשוד לשול הדרך - היא שגיאה קשה בשיקול הדעת". כך מסכם שופט תעבורה את התנהלותו של שוטר תנועה, שרדף אחרי נהג מכונית בטענה כי זה סינוור אותו. במהלך המרדף, השתמש השוטר בניידת המשטרה כדי לחסום את דרכו של הנהג, ועצר אותו במקום שבו השול צר וחשוך.
עוד חדשות בערוץ הרכב של ynet:
- מהירות מופרזת גורמת רק ל-4% מהתאונות עם נפגעים
נגד הנהג הוגש כתב אישום בגין אי-ציות לשוטר, מאחר שלא עצר מיידית את מכוניתו. אלא שהשופט אלון אופיר, מבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, זיכה אותו מכל אשמה, לאחר שהתברר כי רק ניסה למצוא מקום עצירה בטוח. "מדובר בהתנהלות משטרתית בלתי-תקינה לחלוטין, הכוללת שימוש בניידת בצורה מסוכנת", כותב השופט. "אירוע של סינוור לכאורה, כאשר הרכב החשוד תמים ואינו מראה כל סימן של הימלטות, אינו צריך להסתיים כפי שהסתיים אירוע זה".
"השוטר אוחז בנשק"
המקרה החריג אירע במרץ 2011: מ' נהג במכונית מסוג פורד בכביש מספר 90, כאשר לצדו יושבת אשתו ובמושב האחורי יושבים ילדיהם. באותה עת נסע השוטר בניידת תנועה בכיוון הנגדי, ולטענתו הוא סונוור על-ידי אורות מכוניתו של מ'. בבית המשפט הסביר השוטר כי הבהב באורות הניידת כדי להפסיק את הסינוור, אך דבר לא קרה. לכן ביצע פניית פרסה, והחל לרדוף אחרי מכוניתו של מ'.על-פי עדותו בבית המשפט, הדליק השוטר אורות מהבהבים, ואף כרז למ' כדי שיעצור את מכוניתו בצד הכביש. אלא שלטענתו, לא הייתה כל תגובה לפעולות אלה, ולכן - לאחר כארבעה קילומטר - "חסם פיזית את רכבו של הנאשם, (ו)דחק אותו לשול הדרך כדי לחייב אותו לעצור". לאחר מכן רשם למ' דו"ח בגין אי-ציות לשוטר במדים, ועזב את המקום.
הגרסה שהציגו מ' ואשתו בבית המשפט הייתה שונה לחלוטין. השניים טענו כי השוטר כלל לא כרז להם לעצור, ורק כשעקף אותם הבינו מה מבוקשו. הסיבה היחידה לכך שלא עצרו מיד, כך המשיכו, הייתה רצונם למצוא מקום עצירה בטוח. למעשה, מ' אף טען כי פתח את החלון השמאלי של מכוניתו, וסימן לשוטר כי בכוונתו לעצור בצד. ראוי לציין כי השוטר הודה בעדותו בבית המשפט כי מ' לא הגביר את מהירות נסיעתו, ולא ניסה להימלט.
לדברי אשתו של מ', החוויה הקשה לא הסתיימה עם עצירת מכוניתם בצד הכביש. בעדותה בפני השופט אופיר, היא טענה כי "לאחר שהרכב נעצר, ילדיהם הקטנים החלו לבכות, השוטר יצא ל(עבר) רכבם כאשר הוא אוחז בנשק בידו, ולאחר צרחות וצעקות לכיוונם דרש את מסמכי הרכב".
"פראות שלא לצורך"
בהכרעת הדין בעניינו של הנהג, מציין השופט אופיר כי "אין מחלוקת כי הרכב (של מ') לא הגביר את מהירותו, לא עשה כל סימן שהוא עומד להימלט, וברור לחלוטין כי לו היה השוטר בודק במהלך הנסיעה את נתוניו במחשב המשטרתי, היה מגלה תוך שניות כי המדובר ברכב תמים שאינו גנוב". על החלטתו להוריד את מכוניתו של מ' מהכביש, כותב השופט כי הייתה "בניגוד לנהלים המשטרתיים".בהמשך הכרעת הדין, מבהיר השופט מה דעתו על התנהלות השוטר: "מדובר לטעמי בפרשה עגומה, בה טעות קשה בשיקול דעת אותו הפעיל שוטר במהלך אירוע פעוט של ספק סינוור... עובדתית, השוטר הוריד בצורה מסוכנת לשול הדרך החשוכה, בכביש מהיר, רכב שבו משפחה עם ילדים קטנים, וזו התנהגות הגובלת בעיני בפראות שלא לצורך, ובצורה שרחוקה מלהיות מידתית".
בהתייחסו להתנהגותו של מ', קובע השופט אופיר כי "החלטת הנהג לעכב את עצירתו עד למקום שנראה לו סביר לעצירה, היא החלטה נכונה שאינה מגיעה לכדי אי-ציות לשוטר (ההדגשה במקור, ש.ה)". למעשה, הוא מוסיף כי "בחירת המקום לעצירת הרכב היא טעות שנייה בשיקול הדעת של השוטר, לאחר בחירתו השגויה של דרך עצירת הרכב".
"התנהגות הנאשם הייתה שקולה, מדודה וסבירה בנסיבות המקרה, עת חיפש למשפחתו מקום בטוח לעצירת הרכב", מסכם השופט את הכרעת הדין. "התנהגותו של השוטר היא שהייתה בלתי-סבירה, ולכן אני מחליט לזכות את הנאשם מכל אשמה".
לפנייה לכתב/ת 
