סגול למיגרנה וכתום לכליות: ריפוי עצמי ב-7 צבעים

מה הקשר בין צהוב לבעיות עיכול ובין סגול למיגרנות? לצבעים מייחסים רגשות (אדום לאהבה, ירוק לקנאה), יכולת פיתוי ומסרים סמויים כמו בריאות או ממלכתיות, אבל סמדר לרר משתמשת בהם לצורך אחר לחלוטין - ריפוי עצמי.

צעד בדרך אל האושר: 

• מחקר מצא: למה סרטים עצובים עושים אותנו מאושרים
• קשה לכם? 7 צעדים בדרך להיות הורים מאושרים
• 30 הספרים שיעזרו לכם למצוא את האושר
  

בספר חדש שהוציאה, "ריפוי ב-7 צבעים - מדריך מעשי" (הוצאת גוונים), היא מציגה שיטה מקורית שגיבשה המתפרשת על פני שבעה פרקים, שבעה שבועות שבהם שבע פעולות על פי צבעי הקשת. המדריך, שלרר מגדירה כ"רוחני ומעשי באותה מידה", אמור לאפשר לקורא להתבונן בעצמו ובחייו, תוך חיבור לצבעים, ולהוציא לפועל את רצונותיו הכמוסים.

את שבע הצ'אקרות המשקפות שבעה מרכזי אנרגיה בגוף, התאימה לרר, מטפלת בפרחי באך ובדמיון מודרך ומנחת קבוצות וסדנאות, לשבעה צבעי הקשת. כל מרכז אנרגיה משפיע על תהליכים פיזיים ונפשיים, וניתן לטפל בסימפטומים מסוימים בגוף באמצעות איזון האנרגיות, לדבריה.

צהוב למועקה, ירוק לריאות

על פי לרר, שבע הצ'אקרות נמצאות בגוף בסדר עולה: אדומה ברגליים; כתומה במערכת השתן ובאיברי המין; צהובה בבטן ובגב; ירוקה בבית החזה, בלב ובזרועות; כחולה בגרון; סגולה בראש, במוח ובמערכת השמיעה; ולבנה מחוץ לגוף.

אדום הוא הצד המעשי בחיים שלנו, הגשמי, הלידה.

כתום מייצג שינוי, ומקביל לגילאי שלוש-חמש אצל ילדים, כשהם סקרנים ופתוחים. הכתום, לפי לרר, משפיע על הכליות ועל הרחם, ובכלל זה הריונות ונשים עם בעיות פוריות.

"באמצעות עבודה על הפרק הכתום", היא אומרת, "מישהי יכולה לשפר את סיכויי הפוריות שלה, וגם גברים יכולים להיות יותר מחוייכים ופתוחים, פחות חוששים ממערכות יחסים למשל, באמצעות החיבור לצד הצעיר והמעז".

צהוב קשור במועקות, כשאין חיבור ברובד הרוחני, כשחשים תקיעות מסוימת. "זה קורה כי לא מקשיבים למסר שמגיע מלמעלה ולא מיישמים למטה עם הצבע האדום. בעיות באזור הזה הן למשל אולקוס, בעיות עיכול, כי לא מעכלים את החיים כמו שרוצים".

את הלב והריאות מייצג הירוק, הקשור בנשימה, בכעסים, בחמלה ובסליחה לאנשים. "מדהים לראות איזה דברים משתחררים מאנשים ששולחים סליחה לאחרים", מתארת לרר. "אפילו נזלת כרונית קשורה לכעסים בכל אזור הריאות, שמצטברים לגוש שגדל. ברגע שמפוררים את זה יש מקום לנשום".

הצד התקשורתי קשור בצבע הכחול, בדברים שאנו לא מוציאים גם מול עצמנו, בצורך לרצות אחרים כל הזמן. "אם אני באה עם האמת שלי", אומרת לרר, "אני בתקשורת טובה יותר גם עם הסביבה. הניסיון לרצות את כולם ולא להקשיב לעצמך הוא מירוץ שלא קשוב למקום הפנימי".

הילד הפנימי הוא סגול, הקשור במצח, במיגרנות ובנדודי שינה. לפי לרר, איננו פוגשים את הילד הפנימי כיוון שאנחנו עסוקים כל הזמן בטלפונים החכמים, בעבודה ובמשכנתא.

לבן כולל כמובן את כל הצבעים, ומייצג אדם אופטימי, חיובי ודואג לזולת - שגם נהנה ממערכת חיסונית טובה יותר. "מי שמגיע למקום גבוה בעבודה העצמית כולל את כל הצבעים, עושה איזון בנפש ומשם איזון במערכות הפיזיות", מסבירה לרר.

שבעת הצבעים עוזרים לנו להתקרב לעצמנו(צילום: shutterstock )

לסמוך על הגוף לפני תרופות

"אם יש כאבים שחוזרים למשל בכתף ימין", אומרת לרר, "האורתופד יבדוק את המקום, אבל כולנו צריכים קודם לבדוק את הקונפליקטים שיש בחיינו. כל הרפואה ההוליסטית והמשלימה אומרת שיש לבדוק קודם את המקור הרגשי לכאב".

גם לרר עצמה הגיע לשיטה מתוך משבר אישי, אשר ממנו צמחה. במשך שנים היא עבדה בתחום התקשורת, בתחקירנות, משרדי פרסום ותוכניות טלוויזיה, אך טוענת שתמיד הייתה רגישה לאנשים ולצבעים. "ראיתי בטלפון את הצבע של הקול", היא אומרת. "לא ידעתי שבכך אטפל, אלא זה הלך למקום היצירתי יותר. השינוי שלי בא ממקום של משבר ושל תודעה, והלכתי ללמוד רפואה משלימה, פרחי באך ותרפיה בצבעים".

לרר מצאה את הקשר בין הצבעים לריפוי עצמי ולמודעות, ובעיקר את הסדר שהדבר מכניס בחייהם של אנשים. "ראיתי כמה קל למטופל לגעת בנפש שלו, וריגש אותי עד דמעות לראות איזה דברים מדהימים קורים לאנשים, בעיקר כשמוציאים את זה על הדף. האדם מרפא את עצמו, והמטרה שלי ושל הספר היא להניע אנשים להבין כמה יכולות ריפוי יש להם.

"הרעיון הוא להפעיל את האונה הימנית במוח, ואז נהיה אנשים הרבה יותר בריאים. האונה השמאלית אחראית לאינפורמציה, וברגע שמנטרלים אותה ולא רואים מחשבים ועיתונים אנחנו מתקרבים לילד הפנימי, למקום המופשט והיצירתי.

"אנשים נמצאים ברוטינה ולא במקום שבו הם רוצים להיות. אני לא אומרת שצריך להפוך את כל החיים ולהיות אמנים או משוררים תלושים, אלא לזהות צבעים שיכולים למנוע מחלות כמו אולקוס, סוכרת ואפילו סרטן. כעסים קשורים לסוכרת, וגם לכבד, למשל. הדברים שמועברים לנו גנטית, כמו סרטן, יוצרים אצלנו אזורי חולשה בגוף, אבל אפשר להימנע מהמחלה אם נחייה לא כמו ההורה שהעביר לנו את הגן אלא בצורה מאוזנת יותר".

לדברי לרר, היא אינה מבטלת כלל את הרפואה הקונוונציונלית, אלא מבקשת לסמוך קודם כל על הגוף ולא לפנות לחומרים כימיים לכל כאב לפני שמבררים את מקור הבעיה. מקומם אותי לראות שאנשים לא עוזרים לעצמם", היא אומרת, ומוצאים אולי פתרון לסימפטום - אבל פוגעים בכל האזורים שנמצאים ליד.

"במקום לקחת תרופה ולהמשיך לרוץ בחיים, צריך לכבד את הגוף. אם ניקח כל תרופה בצורה כרונית שוב ושוב הגוף יתחסן ונצטרך למצוא חומרים חזקים יותר שיטפלו בנו. ככה מגיעים מנזלת לדלקת ריאות, ושום דבר כבר לא עוזר".

להתקרב לילד הפנימי, למקום המופשט והיצירתי(צילום: shutterstock)

ריפוי בצבעים - תרגילים לדוגמה

הנה דוגמה לתרגילים לעבודה עצמית, הקשורים כל אחד בצבע מסוים ובהשפעתנו על הנפש ועל חיינו:

אדום

התרגיל הראשון בפרק הוא ריקון הבית: נפטרים מסכו"ם מיותר, ניירת, בגדים, צעצועים וספרים שאין בהם צורך. "אנשים לא רוצים לשחרר וזה מעלה הרבה התנגדויות", מסבירה לרר, "אבל ברגע שמשחררים לפחות 13 שקיות זוהי הוצאה של אנרגיה ומתפנה מקום ענק בנפש.

"אנשים מפחדים שיתפנה להם המקום הזה, אבל כשהם מניחים את השקיות על סף הדלת יש הקלה ומרגישים שאפשר לנשום. יש עכשיו מקום לדברים חדשים להתפתח".

הפרק האדום עוסק הרבה בהליכה בחוץ, לא לשם דיאטה או כושר, אלא כדי "לחשוב דרך הרגליים" ולחוות מקומות כמו חוף הים, פארקים ושווקים.

כתום

בפרק הכתום יש דגש על משחקי ילדות ומאכלים מהעבר. האדם מתבקש לדמיין מאכל או ממתק מילדותו, ולתאר בכתב את ההקשר המשפחתי לדבר, כדי לחזור אל אותו מקום שבו היינו כילדים.

בפרק זה אף מכינים רשימה של שבעה דברים שעלינו לעשות, תולים אותה על המקרר ובוחרים דבר אחד ראשון לביצוע.

כחול

בפרק הכחול מסננים אנשים, משחררים "מוצצי אנרגיה" שלפי לרר משפיעים עלינו בריאותית. לא צריך לנתק אותם לגמרי מחיינו, היא טוענת, אך מי שבאופן קבוע שואב מאיתנו אנרגיה ומקטר בפנינו - צריך לנסות לעזור לו לראות את הדברים בצורה חיובית יותר.

אם ההקשבה להם, שמשפיעה עלינו אנרגטית, ממשיכה גם אחרי שהסברנו את עצמנו בפניהם, עדיף להזמין לחיינו אנשים חיוביים שמעצימים אותנו. "הרבה פעמים אנחנו מזמנים לעצמנו דווקא 'מוצצי אנרגיה'", מסבירה לרר, "כיוון שכך אנחנו בורחים מהקשבה לעצמנו".