לא רק בישראל: מגפת האלימות מכה בכל העולם
74 האוהדים שנהרגו במצרים, ההתפרעות בדרבי בין פנאתינייקוס ואולימפיאקוס ומקרי המוות השכיחים בברזיל. האלימות במגרשי הכדורגל לא מטרידה רק אותנו וגם בעולם מחפשים פיתרונות
למרבה הצער, אלימות במגרשי הכדורגל אינה תופעה נדירה, או חדשה, בכל רחבי העולם. בכל פינה בגלובוס מנסים למצוא פתרון יעיל שימנע מאוהדים, או מהשחקנים בעצמם, להרוס את חוויית המשחק.
האירועים האחרונים בכדורגל הישראלי:
- שוב מהומה בסיום משחק: מאמן דרך על שחקן
- אבי לוזון החליט לדחות את המחזור בליגת העל והלאומית
- בעלי הפועל ר"ג פורש מכדורגל בגלל המהומה
אחד המקרים החמורים בהיסטוריה, והזכור ביותר מהשנים האחרונות, התרחש בתחילת פברואר במצרים. אחרי המשחק בין אל מסרי לאל אהלי, האוהדים ניצלו את האבטחה הרופפת ביציעים (במקום נכחה כמות קטנה של סדרנים ושוטרים, שינוי שחל אחרי המהפכה בגלל הצורך באבטחה מוגברת ברחובות) ופרצו למגרש.
אוהדי אל מסרי המקומית תקפו את שחקני אל אהלי ואת האוהדים היריבים, והקרב הברוטלי שהתפתח כלל שימוש בסכינים. השחקנים ברחו לחדרי ההלבשה, אך
במהומה שהתפתחה על הדשא נהרגו 74 אוהדים ועוד כ-150 נפצעו. המשחקים הופסקו ללמעלה מחודש, ואז ההתאחדות המצרית החליטה להודיע על ביטול המשך העונה.
עוד מקרה זכור התרחש בדצמבר 2011, כאשר אוהד איאקס פרץ למגרש במהלך משחק שמינית גמר הגביע מול אלקמאר וניסה לתקוף את השוער האורח אסטבן אלבראדו. השוער, שהגיב במהירות, היכה את האוהד והורחק, מה שהוביל את קבוצתו לרדת בזעם מהמגרש.
ההתאחדות שדנה בעניין החליטה לבטל את האדום ולקיים משחק חוזר לעיני ילדים בלבד (למה לא נשים? כי אם היו מורשות להיכנס, הדבר היה פוגע בחוקי
השוויון ההולנדיים). האוהד בן ה-19 נידון לארבע חודשי מאסר בפועל. אלקמאר, אגב, ניצחה במשחק החוזר.
ביוון המשחקים בין אולימפיאקוס ופנאתינייקוס מעוררים בעיות בדרך כלל. בשנה שעברה המשחק הסתיים במהומה בסיומה שחקני פנא טענו כי הוכו על ידי אוהדי היריבה, ולפני חודש המשחק בין השתיים פוצץ בגלל עימותים אלימים של אוהדי פנא (אוהדי אולימפיאקוס לא הורשו להיכנס). ההתפרעות הביאה להפחתת נקודות לירוקים, מה שעזר לאולימפיאקוס לזכות באליפות. הערעור של פנא לא התקבל.
מקרה זכור מהעבר היה של אריק קאנטונה הצרפתי, שחקן מנצ'סטר יונייטד, שהורחק ל-8 חודשים אחרי שבעט באוהד קריסטל פאלאס. אבל באנגליה הצליחו לטפל, פחות או יותר, במגפה, כאשר מאסו במקרים האיומים. המועדונים קיבלו אחריות גדולה יותר לטיפול בקהל, המתקנים שופרו, הענישה הוחמרה ואמצעי האבטחה הוגברו והותאמו למצב.
למרות שהמצב השתפר בזכות זאת, הדבר הוביל ל"דור הבא" של החוליגניזם, שבולט כיום בעיקר בברזיל. קבוצות אוהדים יריבות, היודעות שלא יוכלו להילחם באזור המגרש, מתאמות מפגשים הרחק מהאצטדיונים. בברזיל נרשמו בשבועות האחרונים 4 מקרי מוות של אוהדים בקטטות מסוג זה.
ועוד לא דיברנו על האוהדים הסרבים הידועים לשמצה, שכבר הביאו להפסד הטכני של נבחרתם באיטליה, האלימות הגוברת בצרפת ובגרמניה,
והכאוס השולט לעיתים במגרשים בדרום אמריקה.
אמנם התפרצות כזו של אלימות על המגרש בין שחקנים כפי שראינו לאחרונה בישראל אינה שכיחה, אבל מדינות אחרות סובלות מצורות אחרות של אלימות, לעיתים גרועה אף יותר. המגפה היא עולמית, והחיפוש אחרי פתרון - תמידי.