המבקר: הורים שילמו מיליארד שקל יותר מהמותר

משרד החינוך לא מפקח, ומי משלם את המחיר? תשלומי ההורים לבתי הספר בשנת הלימודים תש"ע עמדו על סכום של 2.3 מיליארד שקלים. כך עולה מאומדן של המשרד, שהועבר למבקר המדינה. מדובר ב-15-10 אחוזים מתקציב המשרד. מאות מיליוני שקלים מהסכום שההורים שילמו נגבו כחריגות ובניגוד לנהלים. כך עולה מדו"ח המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שפרסם אחר הצהריים (יום ג') את הדו"ח השנתי האחרון בכהונתו.

המבקר קובע כי הממצאים מלמדים על חולשה של ממש בנוגע לאכיפת חוקי החינוך והוראות משרד החינוך בנושא תשלומי הורים ועל שתי מגמות בטיפול המשרד בנושא: הנחת תשתית של נהלים ובסיס לקיום מעקב ובקרה שוטפים לגבי יישום הנהלים, ומנגד הימנעות מנקיטת פעולות לנוכח חריגות שהתגלו. עוד מלמדים ממצאי הביקורת על חריגה מגבולות הגבייה המותרת באמצעות הכללת שירותים מגוונים בסעיף של "רכישת שירותים מרצון".

המבקר מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת, היום(צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת)

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2002 נקבע שהתשלומים והחזר ההוצאות שקובע שר החינוך על פי חוק הם תשלומי רשות. את הסכומים מאשרים חברי ועדת החינוך של הכנסת מדי שנה. בנוסף מתיר חוק חינוך ממלכתי לגבות תשלומי הורים

 עבור "רכישת שירות מרצון", בדרך כלל כדי לחסוך בהוצאות באמצעות רכישה מרוכזת. כדי לגבות את אותם כספים יש צורך באישור כל ההורים.

לנוכח הביקורת הרבה על תשלומי ההורים מינתה ביוני 2005 מנכ"לית משרד החינוך דאז, רונית תירוש, ועדה לבחינת הסוגיה מן היסוד. הוועדה הגישה מסקנות ביניים ואילו הנהלת המשרד החליטה לגנוז אותן. ההמלצות כללו בלת החלטות עוד בשנת 2006, אך המשרד לא עשה זאת.

המבקר גם מצא כי הנהלת המשרד עשתה אז עבודת מטה וגיבשה מודל לגבייה מתקדמת של התשלומים שלא באמצעות בתי הספר, אבל לא נעשתה הערכה כוללת בדבר מדיניותו של המשרד בעניין תשלומי ההורים לסוגיהם, כפי שהתחייב לפני בג"ץ ב-2007. עוד עלה כי אין הלימה משמעותית בין ההיבטים הנוגעים לתשלומי ההורים שנידונו בעבודת המטה ובין מכלול הקשיים הנוגעים לנושא שהועלו בוועדה.

בכמה חורגים? לא ברור

מהביקורת עולה כי לרשות מטה משרד החינוך עומדים שני כלים מרכזיים לבקרה ארצית בנושא תשלומי ההורים: בקרה מקיפה על גביית התשלום בבתי ספר שנבחרו במדגם, ובקרה באמצעות מערכת ממוחשבת בכל מערכת החינוך - הנעשית באמצעות קבלן.

מנתוני הקבלן עולה כי בשנת תש"ע גבו בתי הספר מההורים סכומים שחרגו בכמיליארד שקלים מאלה שהתיר המשרד לגבות - 2.3 מיליארד שקלים, במקום 1.3 מיליארד. עם זאת, המבקר מעיר כי הנתונים אינם מהימנים ואינם משקפים נכונה את החריגות, כיוון שהם כוללים גם סכומים שהתיר משרד החינוך לגבות. בנוסף מצא המבקר כי חלק מבתי הספר כלל לא דיווחו על תשלומי ההורים או שדיווחו רק על חלקם.

כמה זה עולה לנו?(צילום: index open)

על פי ממצאי בקרת התשלומים, מ-2005 ועד 2010 עולה כי מסתמנת מגמת ירידה בשיעור בתי הספר שנמצאו חורגים בגביית תשלומי הורים. בשנת הלימודים תשע"א חרגו כ-80% מבתי הספר ובשנת הלימודים תש"ע חרגו "רק" כ-51%. המבקר העיר גם על העברת הסמכות למפקחים של משרד החינוך לאשר גבייה חריגה. הסדר זה מעורר קושי בשני היבטים:

המשרד העביר למפקחיו את סמכות ההכרעה בנושא בלא שקבע מדיניות ברורה.

מקורו של הסדר זה לא צוין בחוזר תשלומי הורים, המשמש מסמך מנחה.

מכאן, העיר המבקר, הטיפול בנושא לא נעשה בשקיפות והיעדר השקיפות עלול לפגוע בהפעלה השוויונית של ההסדר.

בעיריית ירושלים נמצא בין היתר כי היא פעלה בחוסר סמכות ואישרה סכומי תשלומי הורים שדרש בית ספר בעיר, לרבות תשלומים חריגים. היא גם נתנה הנחיות בדבר חוזר תשלומים של בית הספר ופיצולו לשניים. המבקר העיר כי יש בכך כדי להביא לידי הטעיית הגורמים האמורים לבחון את דרישות התשלום ואף לפתוח פתח לגבייה חריגה מהורי התלמידים.

העלמת עין

בנוסף מצא המבקר כי בנובמבר 2009 ביקש מנכ"ל משרד החינוך דאז ממנהלי המחוזות, בין השאר, להוציא מכתב התראה לכל מנהל בית ספר שחורג מהכללים שנקבעו בנוגע לתשלומי חובה ורשות וכן לפעול בנחישות נגד מי שגובים תשלומים אלה באמצעות גבייה בלתי חוקית. ומה קרה בפועל? הנהלות המחוזות במשרד החינוך לא נקטו פעולות נוכח החריגות, שהיו שלא לפי דרישת המנכ"ל.

המבקר התייחס גם לגביית כספים על-ידי עמותות הורים, שאסור להן לגבות כספים המיועדים לפעילות בית הספר במהלך יום הלימודים.

ומי משלם על המחשבים? הקונפליקט בין שוויון לקדמה(צילום: עופר עמרם)

בסיום הפרק כתב לינדנשטראוס כי שוויון בחינוך מאפשר אחידות במרחב ההזדמנויות העומדות לפני כל הילדים באשר הם. אף שבחוק לא נקבע כי הלימוד במוסדות חינוך ממלכתיים יהיה בחינם,

 חוץ מתשלומים חריגים ומפוקחים, במרוצת השנים מסתמנת תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלומים נוספים מהורי התלמידים תוך חריגה מהמותר ובלא פיקוח נאות.

הוא כתב כי בנושא זה הולכת ומתהווה מציאות שבה התשלומים הנוספים משמשים לעתים כלי מהותי ומרכזי של בתי הספר להספקת שירותי חינוך איכותיים. המבקר העיר כי בפני המשרד עומדת משימה מורכבת של מציאת איזון בין רצונות

 ההורים המעוניינים להשביח את החינוך של ילדיהם ובין הרצון להבטיח מערכת חינוך המספקת שירותים באופן שוויוני.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד בעיצומו של מהלך משמעותי להורדת נטל התשלומים המושת על כלל ההורים במערכת החינוך ולחיסכון של עד אלפי שקלים למשפחה מדי שנה. כבר בשנת הלימודים הבאה הורים לכ-265,000 ילדים בגילאי 4-3 יהיו זכאים לחינוך חינם ויחסכו כ-8,000 שקל בשנה. בנוסף החל משנת הלימודים הבאה תופעל התכנית להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר שירצו בכך ותחסוך מאות שקלים לכל ילד מדי שנה ואלפי שקלים להורים שיש להם יותר מילד אחד במערכת החינוך. בנוסף לכל אלה משרד החינוך מגבש מנגנון סבסוד דיפרנציאלי לסיוע בתשלומי הורים להורים מהשכבות החלשות.

עוד נמסר: "בעניין גביית יתר של תשלומי הורים - לראשונה מקים משרד החינוך מנהל רישוי, בקרה ואכיפה שיפעל במשרד החינוך וייתן מענה בכל הנוגע לבקרה ולאכיפת הסדרי התשלומים כפי שיקבעו. לצורך גיבוש מדיניות והנחיות לגביית שכר לימוד בחינוך המוכר שאינו רשמי ובחינוך הממלכתי- דתי מונו שתי ועדות הפועלות בימים אלה".