המבקר: לא מיישמים דרכי מניעה לתאונות בבתי"ס
עשרות אלפי ילדים נפגעים מדי שנה בתאונות במוסדות החינוך, ומבקר המדינה מצא כי אף שנקבעו כללים לצמצום מספרן - חלקם לא יושמו. תלמידים מסתכנים בעצמם, אז למה אין תוכנית לימוד?
לנוכח המספר הרב של התאונות בבתי הספר, שחלקן הסתיימו במוות, החליטה הממשלה ביולי 2001 ש"המנהל הכללי של משרד החינוך יקבע מתכונת להדרכה, פיקוח, מעקב ובקרה בכל הנוגע לתיקון ליקויי בטיחות ולהסרת מפגעים בטיחותיים במוסדות חינוך". עוד החליטה הממשלה לפני יותר מעשור כי "נטל האחריות הישירה לבטיחות התלמידים והמורים חל על בעלי מוסדות החינוך, והאחריות הכוללת חלה על משרד החינוך".
חצי שנה לאחר מכן פרסם המשרד חוזר מנכ"ל ובו הנחיות כלליות לניהול נושא הבטיחות במערכת החינוך ולפעילויות כמו טיולים. בביקורת עלה כי משרד החינוך לא קבע על מי מוטלת החובה לדווח על תאונה.
כמו כן לא הוגדר על איזו רמת פגיעה יש לדווח ולא נעשתה הבחנה בין חובת דיווח על פגיעה קלה ובין חובת דיווח על פגיעה שחייבה טיפול רופא.
בביקורת נמצא כי נתוני המשרד בנוגע למספר התאונות שאירעו במערכת החינוך בכל שנה הם חלקיים בלבד, ועקב כך ניתוח הגורמים לתאונות והפקת הלקחים שמקיים המשרד בהתבסס על נתונים אלה לוקה בחסר. המבקר מצא כי בשנת הלימודים תש"ע חל גידול של 20% במספר התאונות שדווחו לעומת שנים קודמות, אך משרד החינוך לא בחן את הסיבות לגידול והסתפק בהערכה שמקורו בעלייה במודעות בתי הספר לחובת הדיווח.
בנוסף מצא המבקר כי משרד החינוך לא הכין תוכנית השתלמות למנהלים והוא אף אינו עורך להם השתלמויות ורעונונים סדורים. המשרד גם לא בדק אם המנהלים שולטים בנהלי הבטיחות, ורק לקראת סיום שנת הלימודים הקודמת, הכין משרד החינוך תוכנית הכשרה לרכזי הבטיחות. כמו כן, אין למשרד תוכנית לימודים ייחודית בנושא הבטיחות. תוכניות אלה, כתב המבקר, נחוצות לנוכח העובדה שעל פי נתוני המשרד מרבית התאונות במוסדות החינוך נגרמות בגין התנהגות מסוכנת של תלמידים.
לא בודקים מספיק
המבקר בדק גם את הפיקוח והבקרה על הבטיחות במוסדות החינוך. הוא מצא כי אף ששיעור המוסדות שבהם נעשו מבדקים היה קטן והבדיקה לא הקיפה את כלל המוסדות, המבדקים שעשה יועץ הבטיחות במחוז ירושלים לא התקיימו בהכרח במוסדות חינוך שסווגו בקדימות הגבוהה ביותר, ולעתים הם אף נעשו במוסדות חינוך בקדמות הנמוכה ביותר.
עוד מצא המבקר כי ממוני הבטיחות בבתי הספר המתבצעים בשנת הלימודים עוסקים בהיבטים הפיזיים של בטיחות בתי הספר, אך לא בהיבטים הניהוליים והחינוכיים של נושא הבטיחות. בנוסף מצא המבקר כי הממונים על הבטיחות אינם מקיימים בקרה שיטתית שמטרתה לוודא שמנהלי בתי הספר ממלאים את הוראות הבטיחות שנקבעו בנושא. למשל, הם אינם מוודאים שבתי הספר מכינים תוכנית בטיחות מוסדית ושהם ממנים ועדת בטיחות מוסדית.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי לנוכח הממצאים המלמדים על ליקויים מהותיים בנושא היערכותו ופעילותו של משרד החינוך למניעת תאונות במערכת החינוך, נדרש משרד החינוך לבחון את הנושא ולפעול ביסודיות לתיקון הליקויים, לרבות אלה הנוגעים לדיווח
על התאונות, להכשרת בעלי תפקידים בתחום הבטיחות, לחינוך לבטיחות, לפיקוח על הבטיחות, ליישום מסקנות של ועדות הבדיקה ולקיום הליכי הפקת לקחים.
המשרד החליט לבטל את פעולות המים מכל סוג שהוא בטיולים השנתיים. כמו כן, חדשה מנכ"לית המשרד את עבודת "ועדת הבטיחות והבריאות הארצית" הכוללת את כלל הגורמים העוסקים בבריאות ובבטיחות תלמידים. הועדה תתכנס כבר במהלך חודש מאי הנוכחי.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד הכשיר מנהלים ורכזי בטיחות וביטחון אשר יטפלו בליקויי בטיחות בתוך בתי הספר. הנושא הוטמע בתכנית העבודה של המשרד וכן, שולב בתכניות הלימודים 'מפתח הלב', 'כישורי חיים' ו'פיתוח אקלים ותרבות בית ספרית'. משרד החינוך מקצה מדי שנה תקציב בהיקף של 50-60 מיליון שקל לטובת שיפוצי קיץ. תקציב זה מועבר לרשויות המקומיות במאי-יוני בכל שנה במטרה שאלה יפעלו במהלך הקיץ לטיפול ולהסרת מפגעי בטיחות בבתי הספר ובגני הילדים".
מה מלמדים?
נושא נוסף שבדק משרד המבקר במשרד החינוך הוא נושא מקצועות הלימוד בבתי הספר. המבקר מצא כי במשרד החינוך אין רשימות מלאות ומעודכנות של מקצועות הלימוד הנלמדים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ואפילו בתיכוניים. בנסיבות אלה, העיר המבקר, חסרה למשרד תשתית מידע מסודרת ועדכנית האמורה לשמש בסיס לטיפול, למעקב ולקבלת החלטות בנושא זה.
המבקר גם כתב כי בשנת 2009 נוסף מקצוע בחירה לבגרות - סינית. השפה האיטלקית חזרה להיות מקצוע בחירה לבגרות, ונוסף
גם נושא לימוד חדש - חינוך פיננסי. מהממצאים עולה כי ההחלטות של הנהלת משרד החינוך על עצם הוספת המקצועות הללו לא לוו כנדרש בהתייעצות עם הדרגים המקצועיים במזכירות הפדגוגית.
המבקר העיר כי על המשרד לגבש את הרשימה המלאה והעדכנית של כלל מקצועות הלימוד במערכת החינוך לפי קבוצות גיל, ולהקפיד לנהל את המידע בנושא זה באופן שוטף. כמו כן על המשרד לקבוע נוהל אשר יפרט את הליכי הבחינה, האישור והיישום בנוגע להוספת מקצוע למערכת החינוך, כמו גם לגריעתו.