חקלאים נגד הסביבה: מרססים בלי אכיפה ופיקוח

חקלאי ישראל משתמשים בכמויות עצומות של חומרי הדברה , חלקם רעילים ומסוכנים, על שטח של שלושה מיליון דונם שחלקו סמוך לבתי מגורים; הממשלה החליטה פעמיים להפחית את השימוש בחומרים, אך הדבר לא נעשה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לשנת 2012, שהתפרסם אתמול (ג').

מבקר המדינה בדק את טיפולם של משרדי החקלאות, הבריאות והגנת הסביבה בשימוש החקלאי בחומרי הדברה ודישון ובהטמנת הפסולת החקלאית. המבקר בדק אם יושמו החלטת הממשלה ממאי 2003 להפחית את השימוש בחומרי הדברה והחלטתה ממאי 2010 להוציא משימוש 60 חומרי הדברה עד מאי 2012.

"כמעט אין פיקוח ואכיפה"

המבקר קבע, כי "התוכנית האסטרטגית שהכין משרד החקלאות לא קבעה יעדים כמותיים להפחתת השימוש בהדברה. "יתרה מכך, עד ספטמבר 2011... לא הוצא אף תכשיר משימוש... המשרד מעסיק שלושה פקחים הבודקים את ההדברה... אך לא היקנה להם סמכויות אכיפה, ושיתוף הפעולה בינם לחקלאים נעשה על בסיס הסכמה הדדית... גם המשטרה הירוקה אינה עוסקת באכיפת הדברה חקלאית... עקב כך, כמעט אין פיקוח ואכיפה בתחום".

ב-1996 הגביל השר לאיכות הסביבה את כמות חומרי ההדברה הרעילים המותרת למכירה לחקלאי שאין לו היתר רעלים ל-50 קילוגרם. ואולם, דו"ח המבקר מציין: "חקלאים רבים משתמשים בכמויות גדולות יותר, ורק למעטים יש היתרי רעלים".

180 פרות מתו תוך שעה

עוד נכתב בדו"ח, כי "בארצות מערביות אחרות נהוג לקיים סקרי שדה ולפרסם את כמויות חומרי ההדברה... בישראל אין מידע סדיר בעניין זה, והוא נבדק רק פעמיים: ב-1998 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וב-2008 בידי חברה פרטית". בסקר הלמ"ס נמצא כי ישראל נמצאת במקום ה-7 מבין 31 מדינות בכמות הרעלים ליחידת שטח.

עם זאת, הדו"ח מציין כי משרדי הבריאות והחקלאות דוגמים את הפירות והירקות בחלקות הגידול ובחנויות כדי לבחון אם יש בהם חומרי הדברה. בבדיקות נמצא שלגבי רוב המוצרים, המצב דומה למקובל בעולם המערבי, אך בפטרוזיליה, הנענע והשמיר נמצאו חריגות גבוהות במשך שנים. הדו"ח מצא כי בדיקות משרד החקלאות ובדיקות משרד הבריאות אינן תואמות וכי בבדיקות של משרד הבריאות נמצאו כמויות גבוהות יותר של חומרי הדברה, וציין כי "יש לתמוה על כך".

הדו"ח מביא מספר דוגמאות לפגיעתם הרעה של חומרי ההדברה. "ביוני 2005 ריסס רפתן באחד הקיבוצים 260 פרות בחומר הדברה נגד זבובים. בתוך כשעה מתו 180 פרות. בבדיקת משרד החקלאות הסתבר שהחקלאי ריסס את הפרות בחומר שהיה מיועד לנמלים ותיקנים ותוקפו פג שנה קודם לכן, וגם זאת, רק בהיתר שלא היה ברשותו. 80 הפרות שניצלו נזקקו לטיפול וטרינרי דחוף, והיה צריך להשמיד 7,000 ליטר חלב. לאחר כשבועיים אושר להמשיך לשווק את החלב".

קוצר נשימה, בחילות והרעלות

גם תושבי המושבים נפגעים. לדברי המבקר: "בשנים האחרונות גדל מספר התושבים שהעתיקו את מגוריהם ליישובים חקלאיים, והמרווחים בין הבתים והשטחים המעובדים והמרוססים קטנו מאוד. לעתים קרובות מגיע רחף החומרים לבתים ומחולל מפגעי ריח, קוצר נשימה, בחילות והרעלות עד צורך באשפוזים. תקנות העוסקות במרווחים בין בתים לשטחים מרוססים שתוקנו ב-2005 נתנו רק מענה חלקי לסוגייה. במאי 2011 הגיש המשרד להגנת הסביבה תקנות בנושא".

"עודפי הדשן מגיעים למי התהום ופוסלים מים שנועדו לשתייה. אף שבכמה הזדמנויות מ-2003 הגיש מנהל אגף אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה הצעות לשינוי התקנות כך שימנעו זיהומי מים, והשר להגנה אימץ אותן והורה להתקין אותן עד יולי 2011, בפועל הדבר לא אירע.

"בדצמבר 2008 נמצא כי בשטח של 20 אלף דונם בשדות גידולי שדה בנגב פוזר תכשיר נגד מכרסמים בכמות גדולה פי 5-3 מהקבוע בהוראות התווית, בשטח הגובל בחלקה אורגנית. פיזור רעל מסוכן בכמות כזאת עלול לגרום לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית בסביבה ובשמורת הטבע הסמוכה".

אין הכשרה, אין בדיקות, אין אכיפה

הדו"ח מציין כי המצב מסכן גם את החקלאים עצמם. עובדי ניקיון המשתמשים בחומרי הדברה חייבים ברישוי עסקים ובהיתר רעלים הניתן רק למי שעבר הכשרה מקצועית מתאימה. החקלאים, לעומת זאת, פטורים בחלק מהמקרים מהמגבלות הללו. "פעמים רבות, כשהפטורים אינם חלים, אין אכיפה של ההוראות, ואלפי החקלאים, המשתמשים בתדירות גדולה בחומרי הדברה ללא היתרים ויכולים לרכוש, לאכסן ולהשתמש בהם ללא חובת הכשרה כלשהי".

עוד מציין הדו"ח: "משרד החקלאות מקיים השתלמויות לחקלאים בנושא, אך הם אינם מחוייבים להשתתף בהן ונוכחותם שם דלה". בנוסף, מרבית החקלאים גם אינם עוברים בדיקות רפואיות, כיוון שתקנות הבטיחות בעבודה מחייבות בדיקות רק את מי שעוסק בריסוס מהאוויר ולא את מי שעוסק בריסוס מהקרקע.  

לעומת הביקורת החריפה על טיפול הממשלה בנושא הריסוס, הדו"ח משבח את טיפולה במזבלות הפיראטיות של החקלאים. על פי הדו"ח, "נזקי הפסולת החקלאית הם רבים: שרפת גזם גורמת לשרפות, זיהום אוויר ומחלות נשימה; השלכת פגרים מזהמת את מי התהום ומושכת טורפים; פיזור שפכים מזהם את המים... מועצות אזוריות אינן מפנות את הפסולת החקלאית והיא נשארת בשטח ללא טיפול, והחקלאים נוקטים פתרונות אד-הוק שאינם חוקיים.... (ואולם) משרד החקלאות נקט צעדים לשיפור התברואה במרחב החקלאי ולצמצום הפסולת", כולל השלמת הרפורמה ברפתות וקידום רפורמה בלולים ובדגה.

החקלאי קיבל מענק, הזרים המשיכו לעבוד

לצד הביקורת על הטיפול בפסולת, המבקר מתייחס, ולא בפעם הראשונה, לתמיכות הכספיות שמשרד החקלאות מעניק לחקלאים. המבקר קבע כי "שיעוק המענקים שניתנו לחקלאים היה גבוה מהקבוע בחוק. המענק היה גבוה פי שניים מהניתן בחוק לאזור פיתוח א' ופי 4 משיעורו באזורי פיתוח ב'".

חלק מהמענקים ניתנים לחקלאים על סמך ויתור על העסקת עובדים זרים. ואולם המבקר מציין כי "משרד החקלאות לא כרך את מתן המענקים בוויתור בפועל על העסקת הזרים, וחקלאים שקיבלו מענקים המשיכו להחזיק באותו כוח אדם זר".

המשרד להגנת הסביבה: פועלים לצמצום הבעיה

מהמשרד להגת הסביבה נמסר בתגובה להעדר נתונים על היקף השימוש בחומרי הדברה: "משרד להגנת הסביבה הוא שיזם את הסקר הישראלי הראשון שבחן את היקף השימוש בחומרי הדברה ב-1998. בימים אלה עורך הלמ"ס סקר נוסף ומקיף שיביא לעדכון הממצאים. סקר זה צפוי להסתיים בחודשים הקרובים. יצוין כי יעילות חומרי ההדברה נקבעת על ידי משרד החקלאות".

לגבי הטענה כי נעשה שימוש בחומרי הדברה לשימוש חקלאי ללא היתרי רעלים וללא הכשרה מתאימה נמסר, כי "לאור חשיבות הנושא, בימים אלה מתבצעת עבודת מטה להסדרת השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בשיתוף משרד החקלאות ויחידת ניטור הרעלים של רשות הטבע והגנים. החלת החובה להחזקה בהיתר רעלים מחויבת בתקציב נוסף וניכר".

לגבי הטענה כי לא ננקטו הפעולות הנדרשות להבטיח שאזורי מגורים לא יהיו בסיכון מהדברה בשטחים חקלאיים נמסר, כי "כבר בשנת 2005 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות להסדרת שימוש בחומרי הדברה בקרבת מבנים. יחידת ניטור רעלים ברשות הטבע והגנים פועלת לצמצום הבעיה בשטח על ידי ביקורי שטח, הסברה, הדרכה ויישוב מחלוקות בין המתלוננים והחקלאים.

"יתרה מכך, במהלך השנה הנוכחית צפויה להסתיים בדיקה של הטכניון הכוללת הדמיות מעבדתיות בעניין פיזור חומרי הדברה באוויר. בהתאם לתוצאות הבדיקה יקודם שינוי התקנות כלל שיידרש על מנת למנוע פגיעה מיותרת בתושבים, לרבות שעות ביצוע הריסוס, תנאים סביבתיים ועוד".