ההתפלה תקועה - חצי מכמות המים לא טופלה

העיכוב המתמשך בהקמת מתקני ההתפלה עדיין נמשך. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לשנת 2012, שפורסם היום (ג'). הדו"ח החמור על ההתפלה מהווה המשך לדו"חות קודמים של המבקר בנוגע להתפלה.

הממשלה, מציין המבקר, התחייבה להקים מתקני התפלה שייצרו עד 2013 כ-600 מיליון קו"ב מים לשנה. מתוכם, עד כה, קמו מתקני התפלה שייצרו כ-300 מיליון קו"ב בלבד. "מדובר בכשל מתמשך ובבעיית משילות חמורה של הממשלה הפוגעים באינטרס הציבורי", קובע המבקר.

"משרדי האוצר והתשתיות, רשות המים וחברת מקורות לא עשו די להבטיח שתותפל כמות המים הנדרשת להתמודדות מוקדם ככל האפשר", מוסיף המבקר. "אנו רואים בחומרה את העובדה שחרף הערות הביקורת הקודמת ושל ועדת חקירה ממלכתית, לא ננקטו צעדים מספיקים. מדובר במוצר חיוני וקיומי שאי-מתן מענה במועד למחסור בו עלול לגרום נזקים ישירים ועקיפים עצומים לכלכלה, לסביבה ולאוכלוסיית המדינה".

עיכוב בהקמת מתקני התפלה

מתקן ההתפלה באשדוד, שהיה אמור לקום בשנת 2003, עדיין נמצא בהקמה. "בדו"ח קודם ציינו כי באפריל 2001 קיבלה הממשלה להקים מתקן להתפלת מי ים באשדוד עד מרס 2003, והיא לא בוצעה", מזכיר המבקר בדו"ח החדש. "מאוגוסט 2007 עד ינואר 2011 קיבלה הממשלה 4 החלטות נוספות בעניין, אולם רק באוגוסט 2011, למעלה משנה ממועד הגשת דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בנושא, חתמו הממשלה וחברת המים מקורות הסכם להקמת המתקן".

מתקן נוסף, שהיה אמור לקום עד 2004 ליד קיבוץ שמרת שבגליל המערבי, אפילו אינו נמצא עדיין בהקמה. "מ-2007 עד 2009 לא קידמה רשות המים את התוכנית להקמת מתקן ההתפלה בשומרת, ומועד הפעלתו נדחה מ-2013 ל-2015", מציין המבקר בדו"ח.

המתקן באשקלון, שהיה אמור לקום עד ינואר 2005, קם רק בדצמבר באותה שנה. המתקן בחדרה, שהיה אמור לקום ב-2004, קם בפועל רק ב-2009. המתקן בפלמחים שהיה אמור לקום ב-2005 קם ב-2007, ומייצר, לפי שעה, רק 45 מיליון מתוך 90 מיליון קו"ב שתוכננו. המתקן באשקלון, שהיה אמור לקום עד ינואר 2005, קם רק בדצמבר באותה שנה. המתקן בנחל שורק עדיין נמצא בהקמה.

מתקן ההתפלה באשקלון. קם באיחור של שנה(צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ)

הטייקונים ימכרו 70% מהמים

המבקר גם מותח ביקורת על המכרזים להקמת המתקנים. "יזם פרטי אחד (חברת הנדסת התפלה שבשליטת עידן עופר ויצחק תשובה - ת.ג) שותף בשלושה מחמישה מתקני התפלה בהיקף עתידי של 400 מיליון קו"ב, שהם כ-70% מהמים האמורים להיות מותפלים במתקנים בישראל. היזם הם גם הבעלים של חברות אספקת גז, דלק ותחנות כוח המספקות אנרגיה גם למתקני ההתפלה. נוצר מצב שיוצר חשש ליצירת כוח שוק לא רצוי ולהרחבת הריכוזיות במשק". 

המבקר גם מצטט מכתב ממטה שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו נאמר כי: "הפרטת ייצור המים הביאה לכך שיזם פרטי אחד בבעלות שתיים מהחברות במשק מחזיק בידיו כוח ריכוזי גבוה ובעל השלכות מרחיקות לכת".

עוד מציין המבקר, כי "היזם הפרטי מחזיק כוח שוק גדול, שיוצר תלות של המדינה, ומתעורר חשש לסבסוד צולב בין החברות שלו ולהשפעה על המחיר". רשות ההגבלים העסקיים אמרה בתגובה כי קשרי הבעלות אינם מעוררים חשש לפגיעה בציבור.

המחיר לקבלן נשאר, מקורות קיבלה יותר

מדו"ח המבקר עולות גם טענות על המחיר שהמדינה משלמת לחברת מקורות על המתקן באשדוד.

"מדצמבר 2006 עד אוגוסט 2008, בתקופה בה נעשו רוב הרכישות וההתקשרויות עם מקורות, עלה מדד הפיתוח (התעריף שגובה מקורות) ב-30%. זאת, למרות שמקורות הזמינה עבודות מקבלנים וציוד במחירים קבועים וללא הצמדה כלשהי", נכתב.

רשות המים ענתה למבקר המדינה כי: "כל הסכומים אושרו בהתאם לכללים ולנהלים שנקבעו בהסכם העלויות. עדכון התעריפים מתבצע בסוף שנה בהתאם לסיום ביצוע הפרוייקט. אם עלות הביצוע בפועל יקרה מהתקציב שאושר, היא לא תאושר, ואילו אם העלות בפועל נמוכה מהתקציב שאושר, תוכר העלות בפועל במקום התקציב שאושר".