אין חלל ריק בדרך לגרעין האיראני
פיתוח תוכנית חלל, הכוללת גם יכולת שיגור עצמאי, טומן בחובו את האפשרות לפתח תוכנית טילים בליסטיים לשיגור ראשי קרב גרעיניים ולשם חותרת טהרן. אך בעוד העולם מקדיש מאמצים לעצור את הגרעין שלה, הוא מתעלם מתוכנית החלל שלה
השמיים הם לא הגבול: השאלה כיצד ניתן למנוע תפוצה גרעינית או כיצד ניתן להשפיע על מדינות שלא לפתח נשק גרעיני מעסיקה מקבלי החלטות וחוקרים בכל העולם. בשנים האחרונות, התמקד הדיון בעיקר בניסיון להשפיע על צפון קוריאה ועל איראן לסגת מתוכניות הגרעין שלהן.
לא אבודים בחלל:
- איראן: שיגרנו לחלל לוויין צילום מתקדם יותר
ברור לכל, שלהצלחתו או לכישלונו של הקמפיין מול איראן תהיה השפעה על מדינות אחרות במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית בכלל, בין אם תהיינה אלה מדינות שכבר חזרו בהן מפיתוח של תוכנית גרעינית ויבקשו לחדש את מאמציהן ובין אם תהיינה אלה מדינות חדשות שייכנסו לתהליך.
בראשית שנות השישים, רווחה הסברה כי בתוך זמן קצר כעשרים מדינות יהיו בעלות נשק גרעיני. החשש הכבד ממצב שכזה הוביל את המעצמות לשורה של מהלכים שנועדו למנוע תפוצה של נשק גרעיני. לשמחתנו, התחזית לא התממשה ומספר המדינות הגרעיניות (למרות שעלה לאורך השנים) נותר נמוך.
החלל שמצית את הדמיון האנושי
יחד עם זאת, כדאי לשים לב לעובדה שכמעט כל המדינות שפיתחו נשק גרעיני פיתחו גם טילים בליסטיים ותוכניות חלל עם יכולת שיגור עצמאית לחלל. רבות מהמדינות בעלות הפוטנציאל לפתח נשק גרעיני נותרו מדינות סף. כמעט כולן בחרו להשקיע בתוכניות חלל, אם כי לרוב לא ביכולת שיגור עצמאית.
תוכניות גרעין ותוכניות חלל חולקות מאפיינים רבים. חקר הגרעין וחקר החלל נמצאים בקדמת הידע. לשני התחומים פוטנציאל אדיר שמצית את הדמיון האנושי, בין היתר משום שלצד אפשרויות לפיתוח וקדמה טמון בשניהם גם כוח הרס. שני התחומים מחייבים השקעה לאומית בקנה מידה גדול והתגייסות של כלל הגורמים במדינה. הפיתוח שלהם כרוך בסיכון רב ובסיכוי גדול לכישלון.
בנוסף, הקשר הטכנולוגי בין גרעין לחלל קיים בעיקר בכל הנוגע לאמצעי השיגור. קיימים אמנם הבדלים רבים בין טילים בליסטיים לבין משגרים לחלל, אך בסופו של דבר אמצעי השילוח של ראשי קרב גרעיניים ואמצעי השיגור לחלל מקורם בטכנולוגיה דומה.
מפתחים תוכנית חלל כ"סיפור כיסוי"?
פיתוח של תוכנית חלל הכוללת גם יכולת שיגור עצמאי טומן בחובו גם את האפשרות לפתח תוכנית טילים בליסטיים לשיגור ראשי קרב גרעיניים. אכן, במקרים מסוימים, פיתוח תוכנית חלל אזרחית למטרות שלום, מדע וקידמה אנושית, ופיתוח תוכנית שיגור שימשו "סיפור כיסוי".
אך ברוב המקרים, היתה זו דווקא התפיסה האסטרטגית שראתה בגרעין ובחלל סמלי עוצמה ומעמד גבוה במערכת הבינלאומית, שהובילה מדינות לקיים מאמצי פיתוח מקבילים.
תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית בסוגיית מניעת תפוצה גרעינית היום (במקרה של צפון קוריאה ובעיקר במקרה האיראני) ממוקדת בתוכניות הגרעין של אותן מדינות ומתעלמת מסוגיית החלל. על רקע ניסונות ההידברות של המערב עם שתי המדינות הסוררות הללו והלחצים המופעלים עליהן להפסיק את תוכניות הגרעין שלהן, הידיעות על כך שמדענים איראנים השתתפו וצפו בניסיון הכושל לשיגור לוויין שערכה צפון קוריאה בחודש שעבר, מחדד את הקשר האסטרטגי והטכנולוגי שבין תוכניות גרעין לבין תוכניות חלל.
את מאמציה של איראן לפתח נשק גרעיני יש לראות על רקע העובדה שבשנים האחרונות הצליחה לשגר שני לוויינים לחלל.
משמעותה של היכולת לשגר לוויין לחלל היא שלאיראן היכולת לאיים כמעט על כל נקודה על פני כדור הארץ. על כן, השילוב בין תוכנית החלל האיראנית, בעיקר כושר השיגור לחלל, יחד עם תוכניתה לפיתוח נשק גרעיני, מערער את היציבות הגלובלית.מיקוד השיח בעימות שבין איראן לבין ישראל מסוכן מאחר ואיראן מוכיחה כי ביכולתה לייצר איום על אירופה וארצות הברית. במציאות הזו, התעלמות מהקשר שבין תוכניות הגרעין לבין תוכניות החלל עשוי לייצר משגה חמור בניתוח המניעים, המאמצים שמאחוריהן והדרכים להתמודדות. לשם כך, דרוש שילוב כוחות בזירה הבינלאומית ליצירת כלים אפקטיביים כמו גם נורמות וכללים ברורים למניעת תפוצה גרעינית ופעילות לא אחראית בחלל.
ד"ר דגנית פייקובסקי היא מומחית למדיניות חלל מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה
לפנייה לכתב/ת 
