מחר כבר נאכל סלט

החזרה לשגרה לא הייתה קלה. כמויות הבשר והאלכוהול עדיין לא התפזרו לחלוטין בדמי, והמילים: "באלוהים, עכשיו לא נאכל שבוע שלם", טרם יבשו על דל שפתיי. וכך הגיע לו יום שישי. "לא רעב", אמרתי לגברת, עת התקשרה היא ב-10:00 לעבודה, בעודי מתמודד עם אנשי האפטר-פארטי של יום העצמאות ול"ג בעומר שלא שבעו בשר. "בטוח"? שאלה הגברת ב-12:00 פעם נוספת. "כן כן, אני עסוק", עניתי, "מקסימום סלט וביצה". מת על ארוחה של סלט וביצה. בערך ב-14:00 עת נרגע זרם הקונים, התחילו מיצי קיבתי לעבוד. הספק התחיל לכרסם בליבי.

עוד בערוץ האוכל:

• מנגל בסלון: אביזרים לגריל בתוך בית
• העונה הוורודה: מתכוני סלק
• קרם בו: האקלר של פריז
  

הפעם אני זה שהתקשר לגברת. "מה עם הילדים"? שאלתי בעורמה. "כרגיל, ישמחו לבוא לאכול", ענתה, "אבל חשבתי שאתה לא רעב...", "כן", עניתי (לעולם אל תודה, אמר לי פעם חוקר בכיר), "אבל אשב איתכם בשביל הגיבוש, אולי רק אנשנש משהו".

כך מצאנו את עצמנו ב-19:00 ב'סאטורי' רמת החייל. משהו טוב קרה שם בזמן האחרון. האוכל השתדרג בכמה רמות. יש עכשיו סושי אמיתי וזה שהחזיק בתוכו את הסלמון סקין היה הטעים ביותר. גם סביצ'ה סלמון היה מעולה. פרוס לפרוסות דקות, מתובל בעדינות, הלך נהדר עם הסאקה החם. ואפילו המנות התאילנדיות - אלה עם הקרם קוקוס והקארי ברמת חריפות מתונה - היו מצוינות ונשטפו נהדר בבירה אסאי. מרק הטום יאם היה גם הוא טוב מאוד. כפי שהבנתם, מאוד נהניתי.

הפך לאורח קבוע במשפחה - המוקפץ(צילום: ירון ברנר)

אבל המנה שהייתה לי הטעימה ביותר נקראת לאפ. היא מורכבת מבשר טחון והרבה טעמי צ'ילי ונענע, והוגשה, לפי בקשתי, בחריפות מעודנת, כשמעליה ביצת עין.

בבית הכנתי מנה דומה בכמה וריאציות, אבל הכי טעימה הייתה שחזור המקור. אלא שאני הנחתי למעלה ביצה עלומה שנזלה יפה על הבשר הקצוץ ועידנה את החריפות שלו.

לאפ

המרכיבים (ל-4 סועדים):

לרוטב:

4 כפות גדושות סוכר

4 כפות סויה לבנה

4 כפות רוטב צדפות

2 כפות סויה שחורה

4-5 כפות שמן צמחי לטיגון

2 בצלים לבנים, קצוצים לקוביות

5 גבעולי בצל ירוק קצוצים גס

1 פלפל צ'ילי טרי קצוץ, לפי הטעם וכח הסבל (אני התחלתי מחצי והתקדמתי לשלם)

4 שיני שום פרוסות

חופן כוסברה קצוצה בסכין

6 גבעולי נענע, קצוצה

מיץ מלימון 1 סחוט

2 כפות מחית קארי אדום

1 ק"ג בשר בקר ברמת שומן בינונית, טחון גס או קצוץ בסכין (אני השתמשתי בצוואר טחון גס)

1. מכינים את הרוטב: מכניסים את כל המרכיבים לסיר בעל תחתית עבה, ומבשלים על להבה נמוכה עד להמסת הסוכר.
2. מכינים את המוקפץ: מאחר והמנה מוכנה על הדקה ונעשית בווק בשימוש בלהבה גדולה מאוד, כדאי לוודא שכל המרכיבים יהיו מוכנים ונגישים.
3. מחממים מחבת או ווק לחום גבוה מאוד, מוסיפים שמן, בצל לבן וצ'ילי טרי ומקפיצים מספר דקות. מוסיפים את מחית הקארי ומערבבים. מוסיפים את הבשר ומקפיצים 4-5 דקות עד שהוא משנה את צבעו. במידה והתערובת יבשה מדי, מוסיפים לקראת הסיום מעט מים רותחים.
4. כשהבשר שינה את צבעו, מוסיפים את הרוטב שהכנו ומערבבים כ-2 דקות נוספות, על מנת לגבש את הבשר עם הרוטב. במקביל, מטגנים במחבת נפרדת ביצה עין (אחת לכל סועד), אפשר הפוכה, אבל רצוי שהצהוב יישאר נוזלי. כעת מוסיפים את כל שאר המרכיבים, מערבבים כ-2 דקות נוספות ומגישים.
5. מגישים בצלחת לצד אורז לבן.
   

מחר נאכל סלט וביצה

שבת. היום מתנקים. קמתי במצב רוח מרומם כהרגלי. הגברת הצטרפה אליי להליכה רגלית מאומצת לכיוון יפו. נשמנו אוויר צח, אמרנו שלום לכל שאר המתנקים בטיילת. "אין כמו השגרה הברוכה", אמרתי לגברת. "מת לחזור הביתה לסלט וביצה ואולי היום, את יודעת, נוסיף יוגורט כבשים...".

הרגשת ניקיון וקדושה של אחרי החגים אפפה אותי. הגברת ציינה בעדינות שאולי נשמנו יותר מדי אדי דלק מהמכוניות. אבל למי אכפת. בכיכר השעון עמדנו להסתובב אבל שוב הספק הארור התחיל להכות בי. התחלתי לעשות חשבון, תוך שאני סופר על האצבעות ומסביר לגברת: "שעה הליכה חזרה להילטון, חצי שעה מקלחת, עד שנגיע לסלט אני אמות". "הגיוני", ענתה הגברת בשלווה, "חומוס או בורקס"?, תוך שהיא לא שוכחת לציין שאני שווה יותר מת מאשר חי. שוב אבו חסן, אמרנו בפה אחד. שתי משולשות ופלאפל, עם פיתה אחת בלבד, להרגעת המצפון.

הכי כיף לנקות איתו את הבטן - סלט ירקות עשיר(צילום: index open)

באמת טעים פחד באבו חסן, רק הרעש מבריח אותך משם. לדעתי המלצרים מאמינים שככל שצועקים חזק יותר, החומוס טעים יותר. במקרה שלהם זה עובד. לא ללעוס - לבלוע, הזכרתי לעצמי. 10 דקות והיינו בחוץ, צועדים חזרה. החומוס קצת מאט את הקצב. "טוב", אמרתי לגברת, "בערב סלט וביצה".

ממשיכים ללכת ומגלים שהקיוסק של 'מאנטה ריי' נפתח אחרי שיפוץ. "לא נעים", אמרתי, "הם בטח זוכרים אותנו משנה שעברה, בואי נשב". לגמנו שתי מרגריטות קפואות.

סופית, חברים, גיל מעל 50 (לא חשוב כמה), משקל מעל 100 (לא חשוב כמה), שמש מה זה חמה, 2 מרגריטות מה זה קפואות. פשוט לא הולך טוב ביחד. בואו נגיד שבשארית כוחותיי הגעתי למקלחת.

במקום ביצה נאכל פיצה(צילום: רפי אהרונוביץ')

נשאר עוד זמן לסרט. נכנסים ל'לחמים'. 2 בורקס קשקבל, 2 לחמניות בריאות. "מה את רוצה, בריאות!" אמרתי לגברת. השקית נעלמה בדרך לקופה. "סופית", אמרתי לגברת, "כן, כן" היא דקלמה "סלט, ביצה ויוגורט, רצוי כבשים".

• לאתר של רפי אהרונוביץ'