שתף קטע נבחר
 

באיזה מקצוע רוצים לעבוד בחורי הישיבות?

מחקר בתמ"ת: שליש מבחורי הישיבות אינם רואים את עתידם במסלול "תורתו אומנותו", במסגרתו ילמדו תורה ולא ישתלבו בשוק התעסוקה. המקצועות המבוקשים: מלאכות קודש והוראה. כמה מהם רוצים לעבוד במחשבים, וכמה בבנקאות?

25%-30% מבחורי הישיבות הגבוהות (גילאי 20-17) הרווקים הצהירו שאינם רואים את עתידם במסלול "תורתו אומנותו", של לימוד בישיבה והישארות מחוץ לשוק התעסוקה. כך עולה ממחקר חדש שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. קבוצת המחקר הקיפה כ-400 תלמידי ישיבות.

 

 

המחקר בוצע בישיבות חרדיות בחינוך העל יסודי במגזר וביקש לבחון את עמדותיהם ונכונותם של בני ישיבות חרדים ללימודי מקצוע ולימודים גבוהים טרם נישואיהם. לדברי מחבר המחקר, כיום מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במוסדות אקדמאיים הוא פחות מ-3,000.

 

 

מהמחקר עולה כי מלאכות הקודש כמקור פרנסה הן תחום העיסוק המועדף בו הביעו ענין במידה רבה כ-60% מכלל תלמידי הישיבות שהשתתפו בסקר. תחום העיסוק השני בו הביעו בחורי הישיבה עניין רב הוא תחום ההוראה והחינוך (56% מהמשיבים) ולאחריו תחומי המחשבים ובדיקת תוכנה (51%), משפטים (38%) ובנקאות (31%).

 

מרבית המשיבים (כ-75%) הצהירו כי הם מודעים לקיומן של מסגרות מיוחדות המותאמות לגברים חרדים. עם זאת, 25% מכלל תלמידי הישיבות אינם מכירים את מגוון האפשרויות ומשך הלימוד האקדמי והמקצועי במסגרות האקדמיות המיועדות כיום למגזר החרדי.

 

40% מהבחורים החסידים ו-49% מהבחורים הליטאים בסקר הנוכחי מעריכים שמסלול שח"ר (שירות חרדים בצה"ל) עשוי להוות חלופה רלוונטית מבחינתם, לצורך רכישת מקצוע בעתיד. ממצא זה מתחזק לאור העבודה ש-73% מכלל המשיבים הביעו רמת הזדהות גבוהה מאוד עם חיילי צה"ל.

 

רמות ההזדהות הגבוהות ביותר עם צה"ל נמצאו בקרב בחורי הישיבות הספרדים (כ-81%). רמת ההזדהות הנמוכה ביותר הייתה בקרב בחורי הישיבות הליטאים (כ-63%).

 

43% מבחורי הישיבות החסידים, 22% מהספרדים ורק 17% מהליטאים מעריכים כי היעדר ידע בסיסי באנגלית ומתמטיקה יקשה עליהם מאוד ברכישת מקצוע בעתיד. בסה"כ כ-55% מכלל המשיבים מעריכים כי העדר ידע במקצועות אלו יקשה עליהם בעתיד בעת רכישת מקצוע או לימודים גבוהים.

 

מגמת שינוי

קבוצת המחקר הקיפה כ-400 תלמידי ישיבות "גדולות" שחולקו ל-9 תתי-קבוצות האופייניות למגזר החרדי. על כן נבחרו 3 ישיבות ליטאיות על-פי רמתן כדלקמן; ישיבות ברמה גבוהה, ישיבות ברמה בינונית וישיבות "חלשות".

 

בחירה דומה נעשתה בשתי הקבוצות החרדיות האחרות, החסידית והספרדית. כמו כן, נבחרה ישיבה חרדית תיכונית אחת ששימשה כקבוצת השוואה בה מלמדים גם לימודי חול. את המחקר ערכו ד"ר יעקב לופו היסטוריון וחוקר החברה החרדית ואסף מלחי, חוקר ורכז תחום מחקר חרדים במנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

 

שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר כי המחקר מצביע על מגמת שינוי בחברה החרדית וכי מזה זמן הוא מתרשם שאכן חל שינוי כזה. "יותר ויותר חרדים מבקשים להשתלב בשוק העבודה, חוק טל החדש, שיגובש, יהווה למעשה הזדמנות בראש ובראשונה להשתלבות חרדים בשוק העבודה. שוק העבודה זקוק לכל אדם".

 

השר הוסיף, כי "התמ"ת מפעיל מספר מסלולים ותכניות לעידוד כניסת חרדים לעבודה. בין היתר מקדם המשרד מהלך לפתיחת שמונה מרכזי הכוון ייעודיים לחרדים, מפעיל מסלולי תעסוקה לעודד מעסיקים להעסיק חרדים, מקדם לימודי הנדסאות בקרב גברים חרדים במימון המשרד, ומממן קורסי הכשרה מקצועית לגברים חרדים ונשים חרדיות, כולל בשיתוף צה"ל.

 

"רק לאחרונה אישרה המשלה תקציב של 1.5 מליארד שקלים במסגרת דו"ח טרכטנברג, שיופנו לעידוד תעסוקה במגזרי המיעוטים והחרדים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יואב פרידמן
אנגלית, לא פחות חשוב
צילום: יואב פרידמן
מומלצים