العربية صعبة لغة؟* לימודי הערבית במשבר

לילדי תחילת שנות ה-70' היו אולי יותר מלחמות על הראש ופחד, אבל הערבית שנשמעה מהטלוויזיה לא הייתה רק מנאומי שטנה של חסן נסראללה. למי שהרשה לעצמו אז בבית מסך קטן לא נותרו ברירות - לפנות ערב הופיעו בערוץ היחיד סמי וסוסו, האיש והבובה. הם כבשו את הלבבות, ועל הדרך קירבו כנראה כמה ילדים לשפה של השכנים. היום אפשר לבחור מבין עשרות ערוצים והאינטרנט חסר גבולות, אבל מי מכיר ילד שיצפה מרצונו בטלוויזיה בערבית?

מקצוע במבחן - הכתבות הקודמות

• דרושה תפנית בעלילה. לימודי הספרות גוססים
• משוואה עם שברים: כך צנח מקצוע המתמטיקה
  

"השיח הביטחוני הוא אחד המנועים העיקריים ללימוד השפה הערבית בישראל, והוא גם עקב האכילס שלה", אומרת אפרת, מורה ותיקה לערבית. "מצד אחד הצבא משקיע במערכת החינוך, בפרויקטים רבים לעידוד וחיזוק השפה, אבל מצד שני השיח של 'דע את האויב' יוצר תחושות ניכור ומרחיק את התלמידים והוריהם מהתרבות הערבית והעושר הלשוני של השפה".

בחינת הבגרות בערבית התקיימה בחודש שעבר. במקבילה האנגלית נבחנו כ-170 אלף תלמידים, ואילו לבגרות בערבית ניגשו אלפים בודדים. מנתוני משרד החינוך עולה כי בין השנים 1993 ל-2009 נותר מספר הנבחנים כמעט זהה. בשנת תשע"א נבחנו כ-8,000 בלבד.

על פי הנחיות משרד החינוך כל תלמידי כיתות ז'-י' בישראל חייבים ללמוד ערבית ספרותית או שפה שנייה אחרת (לרוב צרפתית), כאשר רק בכיתות י"א-י"ב הערבית מוגדרת כמקצוע בחירה. בנוסף בשנים האחרונות החל משרד החינוך, בשיתוף "יוזמות קרן אברהם", בהפעלת פרויקט "יא סלאם" בכ-220 בתי ספר יסודיים, בעיקר במחוז צפון, ומטרתו עידוד לימוד ערבית כבר בגילאים הצעירים. בהגדרת המקצוע נקבע כי מטרת הלימוד היא הכרת התרבות, ההיסטוריה והמורשת של האוכלוסייה הערבית בישראל.

השתלמות למורים בפרויקט "יא סלאם"

(צילום: shutterstock)

ד"ר בסיליוס בוארדי, ראש התוכנית להוראת שפות במכללת אורנים ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, טוען כי התפישה שלפיה השפה הערבית היא "שפת האויב" מרחיקה את התלמידים היהודים, מקשה על תהליכי הגישור בין העמים ומחיקת סטריאוטיפים.

 "שפה היא בעצם גשר תרבותי שיכול לקרב בין אנשים ולשלול דעות קדומות", הוא מסביר.

"ברור שהמציאות מורכבת ולעתים קשה לאנשים להתגבר על משקעים ותפיסות מהעבר, אבל הדו-קיום חיוני מאוד לשני הצדדים", בטוח ד"ר בוארדי. "ברגע שנגדל דור יהודי שיידע לדבר ערבית כפי שיהדות המזרח דיברה ערבית, אז אין לי ספק שהמציאות הישראלית תיראה אחרת. בזכות השפה התלמידים היהודים יכירו את העולם הערבי ומנהגיו ויבינו שאין מקום לנקודת המבט שמתמצה בסטיגמה על 'המפלצת' הערבית שרוצה להחריב את היהודים".

מורים לא דוברי שפת אם

חברי ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים מציינים בנוסף בדו"ח כי בשנים האחרונות נסגרו מסלולים להכשרת מורים לערבית בשל מיעוט נרשמים. הדבר הוביל כמובן באופן ישיר גם למחסור חריף במורים מקצועיים בעלי הכשרה מתאימה.

"לימודי הערבית מתנהלים על פי רוב בעברית, גם במערכת החינוך וגם בתוכניות להכשרת מורים, והתוצאה היא שרבים מן המורים לערבית אינם יודעים לדבר או לכתוב ערבית", נטען בדו"ח. על פי נתוני משרד החינוך בחינוך העברי יש כ-1,300 מורים לערבית, אך מתוכם רק כ-170 ערבים, דוברי השפה הערבית כשפת אם.

אולי זה יעזור קצת? סרטון ללימוד האות רא, שמופיע באתר משרד החינוך

הדו"ח מדבר גם על בעיה חמורה בנושא חומרי הלימוד, שכן ספרי הלימוד מיושנים ברובם ואינם הולמים את מטרות ההוראה. לטענת ועדת המומחים, כדי לשנות את מעמד המקצוע יש לחייב את התלמידים לבחינת בגרות בהיקף של יחידת לימוד אחת לפחות.

לדברי אפרת המורה לערבית, זו המלצה חשובה שעשויה לקדם מאוד את הוראת השפה. "לצערי אנחנו מכירים את התלמידים של היום, שלפני כל פעולה שהם עושים הם יושבים וחושבים 'מה ייצא לי מזה' - וברגע שיודעים שלימודי הערבית לא נכללים בבגרות אז כבר בחטיבת הביניים הם מתייחסים לערבית כאל שיעור 'סתמי' שאין טעם להשקיע בו".

 ברגע שתהייה חובת בגרות, היא בטוחה, "ואפילו רק של יחידה אחת, אז היחס מצד התלמידים יהיה רציני הרבה יותר וחלקם אולי ישקלו אפילו ללמוד ל-3 או 5 יחידות לימוד".

ד"ר בוארדי סבור שההמלצות הן צעד בכיוון הנכון אך אינן מספיקות. "זה שמחייבים את התלמידים ללמוד ערבית עדיין לא אומר שהם יאהבו ללמוד ערבית. כדי שנוכל להפיק מכך תועלת אמיתית ההמלצות חייבות לכלול גם הגדרת מדיניות ברורה, שתבהיר לתלמידים את החיוניות התרבותית שבלימוד השפה. צריך שילמדו בהנאה ולא מטעמים של אין ברירה".

תקשיבו למוזיקה, בלי פוליטיקה

פרופ' יהודית רונן מהמחלקה למדעי המדינה בבר אילן לימדה בעבר במשך שנים רבות ערבית במערכת החינוך. לדבריה, "יש להצר על כך שרבים בחברה הישראלית מתקשים לנתק את הקשר בין העמדות הפוליטיות לבין הרצון להכיר את המרחב התרבותי הערבי העשיר. בין אם נרצה בכך ובין אם לא, אנחנו חיים במרחב תרבותי המוקף בשפה הערבית ואנחנו לא יכולים לחיות בבידוד".

רונן מוסיפה ש"כמי שקוראת ערבית על בוריה אני יודעת איזה ערך מוסף עצום יש לי כאדם הנחשף לספרות ולמוזיקה הנפלאה, המלאה בפנינים תרבותיים, ולכן ללא קשר לעמדות פוליטיות כאלה או אחרות, אני סבורה שמי שבוחר להתעלם מהשפה הערבית מפסיד קודם כל כאדם ואחר כך כחברה הצורכת תרבות".

(צילום: shutterstock)

ויש גם צד אופטימי. עופר אפרתי, מורה לערבית בתיכון "לידה" בירושלים ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית לחינוך "דוד ילין" בירושלים, סבור שעל אף שלל הכשלים, העתיד לא שחור כל כך. אפרתי היה חבר בוועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים והיה שותף לכל דיוניה, ומדבר על מפנה שחל באחרונה שייתכן ובעתיד נראה את תוצאותיו.

"הפיקוח על הוראת הערבית במשרד החינוך ערך לאחרונה עבודת מטה רצינית, מתוך אהבה רבה, ואני מקווה שבעקבות כך הוראת הערבית בישראל תעלה על המסלול הרצוי", הוא מסביר. "אין ספק שאנחנו רק בתחילת הדרך ויש עוד הרבה דברים שצריך לשפר, אבל צריך להבין שמדובר בתהליכי הוראה מורכבים ולא ניתן לצפות שהשינויים יתגשמו כבר מחר בבוקר".

התנועות הבסיסיות:

אפרתי הוסיף: "אם אנחנו רוצים להפוך את הערבית לשפה 'חיה' אנחנו כמורים צריכים להיות יותר מעניינים, נקודה. אנחנו חייבים לדעת להתאים את עצמנו לשינויים הטכנולוגיים ולדור התלמידים החדש. אם בעבר היה מספיק להיכנס לכיתה עם מטול שקפים אז היום אנחנו חייבים לצייד את הכיתות להוראות שפות במחשבים וחיבור לאינטרנט כדי שנוכל לשדרג את חווית הלימודים ולשלב שירים וסרטונים מאל-ג'זירה ואתרים אחרים".

הוא הזכיר טענות על כך שצריך להתחבר לתלמידים דרך לימוד השפה המדוברת על חשבון הדקדוק והתחביר הספרותי, "אבל זה לא נכון, אסור לנו להתפשר על הרמה וכדי לסחוף את התלמידים לערבית אנחנו כמורים צריכים להיות פשוט רלוונטיים ומרתקים. רק אז התלמידים יגיעו לכיתה מתוך עניין ולא כי מחייבים אותם".

מלמדים על מדים

במקביל לביקורת על תפישת "שפת האויב", גם בצה"ל ממש לא שבעי רצון מהמצב. רס"ב ירון, האחראי בחיל המודיעין על פרויקט "עתיד" ללימודי ערבית ופרסית בבתי הספר התיכוניים, מסביר שהצבא זיהה בשנים האחרונות "בעיה חמורה ברמת החשיפה של התלמידים לערבית, וראינו שגם אלו שכבר למדו, רמת הידע שלהם לא גבוהה בלשון המעטה.

 בעבר היו תלמידים רבים שגדלו בבתים דוברי ערבית והייתה להם זיקה לשפה ולתרבות, היום בבתי הספר גם מגמת ערבית עם עשרה תלמידים בלבד נחשבת גדולה יחסית, וזו בעיה מאוד קשה מבחינת ביטחון המדינה".

בשורה התחתונה, טוען רס"ב ירון, "המשוואה די פשוטה - ככל שיהיו יותר 'ערביסטים' בתיכון, כך נוכל לברור את התלמידים בצורה טובה יותר ורמת המודיעין תעלה". המצב האידילי מבחינת צה"ל הוא לפחות 50 אלף נבחנים בבגרות מדי שנה - פי שישה כמעט מהיום. פרויקט "עתיד" כולל מגמות לימוד - בעיקר בפריפריה -

 שבהן תוכניות הלימוד, הספרים וסגל המורים מטעם הצבא. השנה, אגב, לראשונה נפתחה מגמה ללימודי פרסית שגם אותה מוביל חיל המודיעין. "על אף שהמורים מגיעים לכיתות במדים, אנחנו מעולם לא דיברנו עם התלמידים על ערבית כשפת האויב או במונחים של מלחמה וניצחון, אלא כשפה שכדאי ללמוד אותה בגלל העושר התרבותי והלשוני", אומר האחראי על הלימודים בחיל המודיעין.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה כי "בכיתות ז'-י' התלמידים מחויבים לבחור את אחד המקצועות - ערבית או צרפתית. בכיתות י"א-י"ב, מקצוע הערבית הינו מקצוע בחירה. באשר להכשרת מורים לערבית, יצוין כי הרוב המוחלט של המורים בעל תעודות הוראה ללימוד מקצוע הערבית ורובם בעלי תואר שני".

Read this article in English