שירו של אברך: אהרון רזאל בבית המדרש
מי שהחל בהלחנת פסוקים, והתנחל בשלום בלב המיינסטרים - נהנה יותר מכל מהלימוד בכולל, ושר על זה בשיר הישראלי הראשון מנקודת מבטו של אברך, כאן בהשמעה ראשונה. "צו השעה זה להתחזק בלימוד התורה", אהרון רזאל קובע
עוד בערוץ היהדות - קראו:
מי שהחל בהלחנה של פסוקים שאיש לא חלם לשיר, למוזיקה שלא הייתה חלק מעולם הקודש עד אז - הוא היום יוצר פורה ששואב הנאה מיוחדת מכתיבת טקסטים אישיים, "מרגיש שזה מדבר לדור הזה יותר מאשר פסוקים מולחנים", ונהנה להמציא את עצמו מחדש בכל אלבום.
את רזאל פגשתי לראשונה לפני כ-15 שנים, לראיון הראשון בחייו, עם צאת אלבום הביכורים שלו שהיה כמעט תוצרת-בית: יוצר טרי שסיפר על תהליך החזרה בתשובה של הוריו, על ההתפקרות שלו בימי השירות הצבאי – והחזרה לדת בין סמטאות צפת.
"אף פעם בחיי לא למדתי תורה באופן רציני", הוא אמר אז. "אם בילדותי היו אומרים לי ללכת לישיבה - זה פשוט לא היה מעניין אותי. הכל היה משני למוזיקה. היום אני לומד חצי יום גמרא וחסידות ובמחצית האחרת אני מטייל, או מנגן, או יורד לוואדי הקרוב וקוטף שירים כמו פרחים".
"שר מנקודת מבטו של החניוק"
אבל רזאל בן ה-37 הוא כבר לא רזאל בן ה-22. כשמאחוריו רזומה ברסלבי, רומן עם צפת ושמונה אלבומים - היוצר שקבע
את מושבו בירושלים, רואה בעולם התורה את ההוויה המרכזית של חייו, והוא אף מקדיש לה את שירו החדש. אם תרצו, השיר הישראלי הראשון שנכתב מנקודת מבטו של אברך.
"אמרו לי לך תקים להקים בית לקירוב רחוקים..." הוא שר, "אמרו לי לך לצמתים תחלק ספרונים... אלו ואלו דברי אלוקים חיים. בצבא חזק צריך את כל סוגי החיילים. אבל אני קבעתי את מושבי פה, בבית המדרש הישן".
"אני חושב שצו השעה היום זה להתחזק בלימוד התורה, עם כל כמה שזה נשמע נדוש", רזאל אומר ל-ynet. "גם אהבת אחים חשובה, אני לא אומר שלא, אבל הג'וק הליטאי תפס אותי מהבחינה שלימוד תורה זה מעל לכל, ויש בזה הכל, גם להרבות שלום". עוד הוא אומר: "אולי גרשו אותי מגוש קטיף, אבל מבית המדרש אי אפשר".
המילים לסינגל החדש נכתבו, לדברי רזאל, בקריצה. "השיר הזה מאוד הומוריסטי. אני נהנה מהעובדה שכתבתי שיר מהפאן האחר שלי. בשיר הזה אני מספר על מה שאמרו לי לעשות - ואני באמת עושה את הדברים האלה. אני מרמז שם לכל סוגי הפעילויות של חב"ד, ברסלב ודומיהם, אבל אני שר מנקודת מבטו של ה'חניוק' שרק רוצה ללמוד תורה. לא מתוך סרקזם, אלא עם הרבה אהבה לטיפוס הזה".
הכל התחיל מדף יומי
על רקע סערת "חוק טל", "הפראיירים" וקמפיין גיוס החרדים כן-או-לא, השיר של רזאל נשמע אקטואלי. כמעט אמירה: "בצבא חזק צריך את כל סוגי החיילים". אבל הוא נזהר מפינות חשוכות, ובוחר לבוא ממקום של אהבה, כמעט הערצה לעולמם של "תורתם אומנותם".
"הכוונה שלי ממש לא הייתה להיכנס לעניינים פוליטיים", הוא מצהיר. "אני מעריץ את אלה שיושבים בפוניבז'. אני מאוד אוהב את הישיבה, ובעיניי בחורים שיושבים ולומדים תורה זה אחד מהפלאים של עם ישראל. זה אחד מפלאי תבל".
סדר היום של רזאל נע כיום סביב לימודיו בישיבה שליד ביתו בנחלאות. לאחר שהוא פותח את הבוקר עם חמש צלחות קורנפלקס (לילדיו), הוא מתפנה ללימוד בחברותא ואחר כך בכולל. גם אחר הצהריים הוא שקוע בתורה, אך מפנה מקום למוזיקה.
"לפני כשבע שנים, כשהייתי בהודו בשליחות עם אשתי ושני ילדים", הוא מספר, "התחלתי ללמוד דף יומי בעקבות אחי הצעיר, הרב יהודה רזאל. הוא תלמיד חכם שרק לומד תורה; תורתו אמנותו. כיום אני עומד לסיים את הש"ס. זה הכניס אותי לעניין של לימוד תורה כאידיאל בפני עצמו.
"אז התחלתי עם דף יומי, ובאיזשהו מקום נסחפתי לעולם של לימוד התורה לצד המוזיקה. לא ויתרתי על המוזיקה. אני מרגיש שזו שליחות. מצד שני, אני מרגיש שהלימוד לשמו, תוך התנתקות מהעולם והתרכזות רק בתורה, זה משהו שייחודי לעם ישראל. זה כור מחצבתנו".
בא מאהבה
לדברי רזאל, מדובר בתהליך משפחתי מורכב, שתפס גם אותו בשנתיים-שלוש האחרונות: "לא נהייתי מהמתמידים של הדור", הוא מצטנע. "יש לי אח אחד אברך, אבא שלי לומד, וגם יונתן ואני שהחיים שלנו במוזיקה. זה משהו שעבר על כל המשפחה שלנו.
"עוד שכשהייתי בצפת, בתחילת הדרך, נכנסתי אז לישיבה של בעלי תשובה והוקסמתי מראש הישיבה, ומהתפיסה שאדם יושב ולומד תורה. יש בזה משהו מאד יפה ואפילו רומנטי. לא אכפת לו מהעולם. הוא לומד גמרא".
דרך ארוכה עבר רזאל, שהצליח להתמקם בנינוחות טבעית במיינסטרים הגלגלצי עם "מה עשית היום", שיר הנושא של אלבומו האחרון. אבל רזאל אינו חושש מאבוד המשבצת. "15 שנים זה הרבה זמן", הוא צוחק. "אם הייתי להקה, הייתי מתפרק מזמן. אבל אני ממשיך ללוות את עצמי עם השיגעונות שלי.
"אני לא מפחד מסתירות, לא מפחד שיגידו לי: לפני שנה הוצאת דיסק בגלגלצ, אז מה קורה אתך היום? כזה אני. כך אני היום, ונראה מה יהיה מחר. אולי מחר אני אעשה אלבום מזרחי. למרות שלא נראה לי שאשכנזי כמוני ישתלב בחאפלות, אבל מי יודע.
"את האלבום הקודם הגדרתי כ'מגילת אסתר'; סוג של יצירה רוחנית, שיש בה קודש בלי ששם השם מוזכר בה. בלי הטרנד של 'אבא, אבא'... לכן הוא גם הושמע הרבה במדיה הכללית. כאן זה הפוך: אני מדבר לאנ"ש. אני מאמין ומקווה שזה גם יוכל להיכנס לגלגלצ, כי אני לא רואה בזה סתירה".
לפנייה לכתב/ת 
