בית הרב בירושלים: חלוקת נשק לאחר התפילה
הרב צבי פסח פרנק, שהיה רבה הראשי של ירושלים, לא זכה לראות את הבירה משוחררת - אבל במשך שנים ניצל את תפקידו לפעול למענה. תשאלו את אנשי ההגנה והאצ"ל שניהלו אצלו סליק בשעות נפרדות, ומבלי לדעת אלה על אלה
בית הרב הראשי של ירושלים, צבי פסח פרנק, היה פתוח בכל שעות היממה. אל המקום הגיעו במשך היום זוגות שחיפשו "שלום בית", ילדים שברחו מבית הוריהם או אנשים שהזדקקו לייעוץ הלכתי. אבל היו גם שני סוגים של מבקרים שהגיעו לבית הרב בזמנים קבועים: המתפללים שהשתתפו במניין, ואנשי האצ"ל וההגנה שלקחו תחמושת מהסליק, אך לא פגשו אלה את אלה בשל "שעות פתיחה" שונות שהנהיג עבורם הרב.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
כן, רבים מכירים את הרב פרנק ז"ל כפוסק הלכה חשוב, כמקורבו של הרב קוק וכבעל גישה חיובית לציונות, אבל מתברר שתרומתו באופן ממשי למאבק על ירושלים ידועה רק למעטים. בראיון ל-ynet מספר נכדו, יעקב פרנק, על האופן שבו נרתם הסב להגנת ירושלים, תוך סיכון חייו באופן אישי.
ההגנה מקבלים הגנה, וגם אצ"ל
"הבית של סבא עמד ברחוב מלאכי 17, לא רחוק ממחנה 'שנלר' ששימש כבסיס העיקרי של הבריטים בארץ ישראל", מספר יעקב פרנק. "בשנת 1939, המאבק על ירושלים בין יהודים לערבים כבר היה בעל אופי לוחמני. בנו של הרב פרנק, שגם שמו היה יעקב, היה מפעילי 'ההגנה' בירושלים והוא ידע שהעובדה שמאחר שבית סביו הוא בית הרב הראשי - הבריטים לא יחשדו שהמקום ישמש כמחסן תחמושת נגד הערבים. הוא ביקש רשות מסבא לפתיחת 'סליק' במרתף הבית, וסבא נענה לכך.
"אבל מתברר שהוא לא היה היחיד. אחד מבאי ביתו הקבועים של סבא היה דוד רזיאל, מפקד האצ"ל, שהתפלל באופן קבוע במניין. שנה לאחר פתיחת 'הסליק' במרתף בית הרב עבור 'ההגנה', ביקש רזיאל מן הרב בקשה דומה עבור האצ"ל. באותו הזמן האצ"ל וההגנה היו מסוכסכים בנוגע להיקף הלחימה והאם יש לתקוף גם את הבריטים
"סבא חשש שבשל העוינות בין המחתרות, תיתכן סכנה אם ידעו שה'סליק' משמש עבור שתיהן - כפי שאכן אירע זמן קצר לאחר מכן בתקופת ה'סזון', שבה הסגירו אנשי ההגנה את אנשי האצ"ל לידי הבריטים. סבא, שברשותו היה מפתח למרתף, תיאם 'שעות פתיחה' שונות עבור המחתרות, וכך הן לא ידעו זו על קיומה של זו. למעשה, סבא הסתכן מאוד בפתיחת ה'סליק'. העונש על כך היה עונש מוות".
הנכד פרנק מספר כי הוא עצמו התוודע לקיומו של הסליק מאחר שבאותה תקופה שהה בבית סביו, בשל מחלת אמו.
בימי מלחמת העצמאות, אל מול ההתקפות של הלגיון הערבי על העיר, ובעוד כל תושבי הרובע היהודי הסתתרו במקלטים, החליט הרב פרנק כי הוא עצמו אינו יורד למקלט אלא ממשיך ללמוד תורה בבית ברחוב מלאכי, גם כאשר פצצות נופלות בסמוך לבית.
כאשר יישובי גוש עציון נפלו במלחמת העצמאות, התאבל עליהם קשות הרב פרנק משום שעמד עם תושביהם בקשר ואף ביקר שם קודם לכן.
"קירות קדושים"
למרות שהרב פרנק היה חרדי בהתנהלותו, הציבור החרדי ראה בו כמי ש"חצה את הקווים" לאחר ששימש
כנציג מטעם הוועד הציוני ב"ועדת פיל", ותבע מן הבריטים להקל את מדיניות העלייה לארץ.
הרב פרנק לא זכה לראות בכיבושה של ירושלים, ונפטר ב-1960. לפני כמה שבועות ערך יעקב פרנק סיור מרגש בבית ברחוב מלאכי, שבחלוף השנים שינה את מספרו למלאכי 22 בשל הבנייה בשכונה. הוא נדהם לגלות כי בבית, שבו מתגוררת כיום משפחה חרדית, השתמרו חלקים רבים - בהם הקירות והרצפות, שבהן עדיין ניתן לראות סימני נתזים של פגיעת הפגזים בזמן המלחמה. פרנק מספר שהדיירים העידו בפניו כי, "יסודות הבית לא נבנו מחדש, אלא רק קומות מעליהן בשל קדושתם של הקירות שבביניהם התגורר הרב צבי פסח פרנק".
לפנייה לכתב/ת 
