שתף קטע נבחר
 

עכשיו באים למזבלה העירונית?

אחרי שנים של התעלמות, צובאים חסידי זכויות האדם על דרום תל-אביב, ערד ואילת כדי לחנך מחדש את התושבים. כדאי שיחליפו את הססמאות המתחסדות בבקשת סליחה

אפשר להפסיק להתרגש מזעקת תושבי דרום תל-אביב מאז השתלטו על שכונותיהם אלפי מסתננים מאפריקה. מה קרה? כבר עשרות שנים מתפקד האזור שמדרום לשדרות רוטשילד כחצר אחורית עירונית. ראשי העיר לדורותיהם פעלו בשליחות בוחריהם כדי לדחוק אל שכונות הדרום את כל מה שאיים להכתים ולהשחיר את צחותה של "העיר הלבנה". מפעלים, בתי מלאכה מזהמים ורועשים, מוסכים, מחסנים, תחנות מרכזיות וגם סתם אזרחים שלא ממש משתלבים בהרמוניה בלובן הבוהק של דיזינגובה פינת ארלוזורובה.

 

תושבי הדרום המלינים כיום על המדמנה שקמה לפתח ביתם, לא התעוררו בוקר אחד למציאות חדשה. הם כבר מזמן דייריו הרשמיים של האשפתון האנושי שיצרו לעצמם תושבי מרכז העיר וצפונה כדי שיוכלו להמשיך ולקיים שלווה בורגנית מתוקה.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

פראייריות במדים / אריאנה מלמד

היום שאחרי הבחירות במצרים / יורם מיטל 

 

האשפתון האנושי בשכונת שפירא. מארגנים "חינוך מחדש" לתושבים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
האשפתון האנושי בשכונת שפירא. מארגנים "חינוך מחדש" לתושבים(צילום: ירון ברנר)

 

איפה היו חסידי זכויות האדם עד עכשיו?

ערים רבות בארץ טיפחו אתרי טיהור מוכרזים שכאלה. שום רשות מקומית לא תתרברב במקרים סוציאליים קשים, עוני או מחסור. זה לא הגייני, לא תרבותי ומרתיע יזמי נדל"ן. מי שקונה דירה במיטב כספו מצפה שהרשות המקומית תסלק בכספי הארנונה שלו מטרדים פיזיים ואנושיים לא רצויים אל מעבר לטווח ראייה. ישראל זרועה מצפונה ועד דרומה אתרים מוכרזים להרחקת "מטרדים" אנושיים שאליהם משונעים ביד מכוון מאז הקמת המדינה כל מי שהעין הלאומית לא רוצה לראות. בדרך כלל אלה עולים בעלי גוון עור לא נכון או סתם מי שמקלקלים את נופה האנושי של ארץ ישראל היפה והטובה.

 

ובכל זאת, לא הכול "שחור". כדי להשקיט מעט את המצפון זכו האוכלוסיות המורחקות במעט שדרוג וגם טיפוח. נסללו דרכים חדשות לייעול השינוע של כוח העבודה בשקל תשעים. משרד התחבורה אפילו הבטיח קו רכבת שיפעל עד שנת 2097. פרחים עונתיים נשתלו באיי התנועה כדי להקל על מי שאיבד את דרכו ונקלע בטעות, שלא ייתקף חלילה בחילה.

 

מצוקותיהם של ה"מורחקים" בין שבנגב ובין שבדרום תל-אביב, לא היו מעולם בראש מעייניהם של הנאורים חסידי זכויות האדם. דווקא הזרם השוצף של המסתננים מאפריקה, שמאיים להטביע גם את רמת אביב, עורר את לבם של ארגוני זכויות האדם. אחרי שנים של התעלמות הם צובאים על שכונות דרום תל-אביב, ערד או אילת ומבקשים להעניק לתושביהן החשוכים-לכאורה חינוך אירופי מחדש. הם מרביצים בהם מוסר יהודי, סובלנות, אנושיות וחמלה שכנראה לא היו להם מעולם.

 

אין כבר לאן לטאטא את הצביעות

תושבי דרום תל-אביב והשכונות מהווים גם כך מטרד אנושי לא קטן. לא רק שהם יושבים היום על קרקעות יקרות שבהן ניתן היה לשכן ישראלים נאורים מהם וסובלניים בעליל לשונה ולזר, הם אף מתעקשים בחוצפתם לדרוש מאיתנו לשאת בתחזוקה השוטפת של המזבלה המוכרזת שיצרנו סביב ביתם. כל עוד הם ספגו ושתקו עד לא מזמן, הם מילאו ביעילות ובנאמנות את ייעודם הלאומי המוצהר. כשקצה - בצדק - סבלנותם והם העזו לפצות פה, הפכו באחת בידי הצדקנים למפלצות גזעניות שמאיימות על טוהר המידות של החברה הישראלית כולה.

 

הבעיה היא שאת הצביעות ואת ההתחסדות כבר אי אפשר לטאטא יותר לדרום תל-אביב. אין כבר לאן. ריחה הרע נישא משם במהירות ומגיע אל בתי כיכר המדינה ומשם אל כל תא שירותים לא מאובטח בכל פינה.

 

בארגוני זכויות האדם צודקים. המצב בישראל בלתי נסבל וחיי אדם הפכו מרמס. רק שאת הססמאות המתחסדות על לקח השואה והלב היהודי הנכמר למראה מסתנני אפריקה, ראוי להחליף בקריאה מאירת עיניים דווקא לתושבים המסכנים של דרום תל-אביב, ערד או אילת: מצטערים אחים, התעללנו בכם שנים ועכשיו באנו לבקש מכם סליחה!

 

 זיו תדהר, אדריכל וקריין רדיו

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלה מול אלה בשכונת שפירא
צילום: ירון ברנר
מומלצים