מחברי "תורת המלך" לא יישפטו? מצוין!
טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שהחליט לא להעמיד לדין את כותבי תורת המלך. התוצאה במשפט תמיד תהיה רעה: אם הספר ייפסל - כותביו יהפכו לגיבורים, אם השופטים יזכו את מחבריו - הרי שיינתן להם הכשר
בזמן שכלי התקשורת העלו לכותרות את הספר "תורת המלך" וטרחו להוקיע ברבים - תוך ניסיון להסביר שהוא מסית ומסוכן, ורק בגללו קיים חשש לרציחתם של ילדים ערבים - ישבו להם מפיצי הספר וחיככו ידיהם בהנאה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- המדינה תממן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים
- הפרסומות הכי דוסיות: בואו לגור בנווה מגזר
- חיל הים מציג: מאסטר שף שומר כשרות
שמחתם נבעה, קודם כל, מפני שנוצר כאן אפקט השפעה הפוך. ההתלהמות כנגד תורת המלך, המאשימה ומכלילה את כל המתנחלים, מכניסה את הציבור הדתי למגננה. במקום לעסוק בעיוות ההלכות שנרשמו בספר, רבים בציבור התגייסו להגן על מחבריו מפני השקרים שהטיחו עליהם. הרצון להקצין עוד יותר את המילים הקיצוניות שנכתבו בספר, אמנם הוסיף רייטינג, אך גרם לזילות המאבק המוצדק בתוכן.
יותר מכך, למפיצי הספר הייתה עוד סיבה למסיבה. בשבוע הספר הקרוב, לכו וטיילו בין אלפי הדוכנים ותוכלו למצוא מאות חיבורים הלכתיים חדשים שנכתבו רק השנה. רובם מודפסים רק במאות עותקים, המתחלקים בין שהייה ארוכת שנים במחסן טחוב לבין מדף הספרים בבית סבתו של המחבר. זה גם היה אמור להיות דינו של הספר המעוות "תורת המלך". כתבו אותו אנשים חסרי סמכות, אשר נמצאים בשולי השוליים של העולם התורני. אלא שלשמחתם, מי שמקדם להם את המכירות והופך אותם לגיבורים אינו חגי עמיר או ג'ק טייטל, אלא דווקא דורשי השלום והצדק שאינם מבינים בחינוך, והחלו בהסתערות משפטית שנראית יותר כמו תרגיל אוגדתי הנועד כל כולו רק לצורך פיצוץ בלון.
פעילות משפטית, גם אם היא נכונה, מוצדקת ומוסרית, משיגה לעיתים רבות את האפקט ההפוך. היא נותנת עוד זמן מסך לקיצונים שכל-כך רצו בו, ומגדילה את מספר חסידיהם. לא מדובר במנהיגים דתיים בעלי השפעה, אלא באנשי שוליים שהפכו להיות מנהיגים דווקא בגלל העיסוק המשפטי הנרחב סביבם.
למערכת החוק והמשפט יש תפקיד חשוב ביותר במאבק נגד מגמות של הקצנה. כל איש רוח, רב או אימאם, חייב להיות נתון למרותו של החוק שאמור למנוע אותו מלומר דברי הסתה. אלא שבסוגיות חופש הביטוי בדברים שיש בהם חשש עתידי ולא מיידי, גם החוק אינו ברור. המציאות מורכבת וקשה מאוד למדוד מהי הסתה ומהי אמירה לגיטימית.
קירחים מכאן ומכאן
לכן, השאלה אינה מה צודק, אלא האם חכם ליזום כל-כך הרבה מהלכים אקטיביים המבקשים משופטים להביע את דעתם. מהלכים משפטיים אלו, יהיו תוצאותיהם אלו או אחרות, לא ימנעו את ההקצנה אלא רק יגבירו ויחזקו אותה.
מה שלא יקרה, יהיה רע: אם בית המשפט יעמיד את כותבי הספר לדין, על חיבור תורני (נוראי!) שכתבו, הם יהפכו
למנהיגים וגיבורים. אם בית המשפט יטען שלא ניתן להעמידם לדין, הרי שבכך הוא יעניק כשרות לכותבי תורת המלך, שיוצגו כמי שניצחו במשפט.
טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שעצר את ההליך המשפטי והניח לתפוח אדמה לוהט זה להתקרר באמצעות פעילות חינוכית הנעשית בתוך ציבור קוראי הספר, קרי הציבור הדתי. קיום ימי עיון, הוצאת חוברות, ופרסום דעתם של הרבנים החשובים בציונות הדתית, שטענו כנגד הספר שהוא מסלף את דרך התורה, הם הדרך הנכונה והיעילה להילחם בהקצנה. זה נשמע לא טוב, אבל במקרה זה, תנו לנו לטפל בבעיה בתוך הבית.
- שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה.
לפנייה לכתב/ת 
