המגזר הערבי: גם אנחנו רוצים היי-טק
במגזר הערבי רוצים להדביק את הפערים ולגייס בכירים במשק בכדי להיכנס לתעשיית ההיי-טק. "20% מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית, אך רק 1.5% מתעשיית ההיי-טק הוא במגזר. במקרים רבים מנכ"לים של שלוחות ישראליות לחברות בינלאומיות, כדוגמת אפל, כפופים לבוס ערבי ישראלי לשעבר שאחראי עליהם"
- דרושים להיי-טק: משוחררי יחידות טכנולוגיה
מעבר לחגיגות ולנוכחות בכירים במשק הישראלי ובכירים מהמגזר הערבי והפלשתיני - נראה שכלכלת המגזר הערבי לא במצב מזהיר ובטח שלא בהשוואה לחוסנה של הכלכלה הישראלית.
במקום היי-טק - הולכים להוראה
אחד המושבים המרכזיים בוועידה עסק בניסיון של המגזר הערבי להשתלב בתעשיית ההיי-טק. "20% מהאוכלוסייה בישראל היא ערבית, אך רק 1.5% מההיי-טק הוא במגזר", אומרת סמדר נהב, מנכ"לית ארגון צופן הלוקח חלק בכנס ומטרתו הקמת מרכזי היי-טק בישובים ערביים.
"הדברים מקבלים משמעות דרמטית יותר, כאשר מדובר במנוע כלכלי שאחראי על 40% מהיצוא הישראלי. הדבר המרכזי שעומד מאחורי ההצלחה הישראלית בהיי-טק זאת לא הגאונות הישראלית, אלא ההתערבות הממשלתית. הממשלה מעודדת לפתוח מפעלים בפריפריה, וכך יש צורך שתעשה גם במגזר הערבי. זה הפסד כפול: גם לאוכלוסיה הערבית וגם למדינה. מפספסים פוטנציאל אדיר. במקרים רבים מנכ"לים של שלוחות ישראליות לחברות בינלאומיות, כדוגמת אפל, כפופים לבוס ערבי ישראלי לשעבר שאחראי עליהם".
"במקצועות ההיי-טק אין התאמה בין גודלה של האוכלוסייה, לבין העוסקים בתחום. בתחום הרפואה, שיעור הרופאים הערביים יחסית מתקרב לשיעורם באוכלוסייה, אך במקרים רבים בעלי פוטנציאל שמסיימים תואר בעברית או בטכניון הופכים להיות מורים. מטרת הוועידה היא לחבר בין מובילי תעשיית ההיי-טק עם המיינסטרים הכלכלי הערבי, על מנת שישקיעו ויעודדו את הצעירים שלהם ללכת ללמוד", הוסיפה נהב.
תוך חמש שנים צריך יותר מפי 20 עובדים ערביים בהיי-טק
"ההיי-טק הישראלי עשה מעט מידי עבור ההיי-טק במגזר הערבי", אמר בכנס אראל מרגלית, יזם היי-טק ומנהל קרנות הון סיכון JVP. "במרבית הזמן אנו מרוכזים בחברות שלנו ולעיתים לא רואים מה קורה מסביב. ומסביב יש הרבה הזדמנויות. צריך להפסיק להסתכל על הבעיות ולהסתכל על ההזדמנויות. ההיי-טק הישראלי חייב לפתוח את הראש ביחס למגזר הערבי. צריך להבין שהמגזר הוא אחת ההזדמנויות הגדולות שנמצאות בפתחינו".
"בחמש השנים הקרובות מספר העובדים בהיי-טק הערבי –ישראלי צריך לעבור מ-900 ל-20 אלף. חייבים להיפתח למיזמים ולסטארטפיסטים שבאים מתוך המגזר הערבי, גם אם בשלב הראשון רבים מהם לא זוכים למימון. דווקא המחויבות לדיאלוג, היא זו שתניב ותיצור מחויבויות גדולות יותר", הוסיף מרגלית.
הממשלה לא עומדת בהתחייבויות
ועידת הכלכלה התחלקה למספר מושבים, שעסקו בנושאים נוספים שעל סדר יומה של החברה הערבית, שבחלקם גם המגמה מעודדת. "החברה הערבית בישראל מצויה בתהליך של צמיחה והתחזקות, שיביא לעליית חשיבותה במשק הישראלי", אמר יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים. "אנשי עסקים יהודים וערבים תפקידם לשמש כגשר בין החברות היהודית והערבית ולעודד מטרות משותפות".
לדברי סרוסי, בנק הפועלים הרחיב בשנים האחרונות את פריסת הסניפים לאוכלוסייה הערבית פי שלוש וימשיך גם השנה לפתוח סניפים. "בשל מרכזיותו של בנק הפועלים, המיקוד שלנו בחברה הערבית הוביל בנקים אחרים להגביר את מאמציהם בתחום. התחרות הזו משפרת את השירות של המערכת הבנקאית בחברה הערבית בכללה", הוסיף.
הגברת הקשר בין המגזר העסקי לציבור הערבי היתה גם חלק מפאנל שסיכם את מצבה של החברה הערבית כמעט שנתיים לאחר כניסת ישראל לארגון הכלכלי של המדינות המפותחות ה-oecd .
במגזר הערבי טוענים לאפליה ואי עמידה בהתחייבויות הממשלה לקידום המגזר הערבי. ד"ר חוסאם ג'רס, מאוניברסיטת בן גוריון, אמר ל-ynet: "כחלק מכניסת ישראל לארגון מדינות ה-oecd, המדינה התחייבה לפעול לצמצום פערים והקטנת העוני. במגזר הערבי יותר מ 50% מבתי האב הם מתחת לקו העוני. ישראל היא הענייה ממדינות הארגון".
"כחלק מהצעדים - המדינה צריכה לפתוח אזורי תעסוקה במגזר ולהגדיל את התמיכה במעונות היום, דבר שיאפשר יציאת נשים לעבודה. במגזר היהודי 50% ממעונות היום מקבלים תמיכה, בערבי רק 10%", אמר ג'רס. "יש לפעיל תכנית ויסקונסין לעידוד התעסוקה, לשפר את המצב הכלכלי ברשויות הערביות ולפתח את השירותים החברתיים".
"בנוסף, עם כניסת ישראל ל-oecd הוחלט על הגדלת מספר העובדים הערביים במגזר הציבורי. כיום 20% מהאוכלוסייה תופסים רק 3% מכוח האדם במגזר הציבורי. זאת לא רק אפליה, יש גם צורך לגרום למגזר הערבי לפעול בשביל עצמו וכן גם להגביר את הקשר של המגזר העסקי לציבור הערבי".
הכל נשאר במשפחה
נקודה נוספת וחשובה שעלתה בוועידה, קשורה דווקא למסורת הערבית, בה עסקים רבים נשארים בתוך כתלי המשפחה. "רוב העסקים בחברה הערבית הם משפחתיים והוקמו לפני כ- 20 עד 30 שנה", אמר מוחמד קסום, ממט"י נצרת. "לפי נתונים עולמיים שני שליש מהעסקים המשפחתיים שעוברים מדור לדור מפסיקים לפעול. בתקופה זאת, עסקים רבים במגזר הערבי נמצאים בנקודה קריטית זאת שצריך לצלוח אותה ומעסיקה רבים בציבור הערבי. אנו מספקים יעוץ והדרכה במחיר מסובסד בעניין".
עוד לקחו חלק בועידה אסתר לבנון- מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, ד"ר אלישע ינאי- יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק, פרופ' מאהר דבאח- מנהל המרכז הבינתחומי לדיני תחרות באונ' לונדון, מתיו גולד- שגריר בריטניה בישראל, דר' באסל ג'טאס- מייסד עיתון "מאלקום" ודר' ג'יהאד אלוזיר- נגיד הרשות המוניטארית הפלסטינית, שקרא להקטין את התלות של הכלכלה הפלשתינית בכלכלה הישראלית וכצעד ראשון ליצור מטבע פלשתיני נפרד.
לפנייה לכתב/ת 
