האינטרנט שלי כשר יותר: תחרות כרזות
יוזמה של קופירייטרים בפורום מקצועי חרדי, הולידה תחרות כרזות בעד אינטרנט מסונן וכשר למהדרין. בתפריט: ססמאות, ויכוחים גרפיים וכרזה פרובוקטיבית אחת. מעצבת שהשתתפה בתחרות השתכנעה - וביטלה את האינטרנט בביתה
עוד בערוץ היהדות - קראו:
כ-60 אלף חרדים גדשו את איצטדיון ה"City Field" המשמש את קבוצת הבייסבול "ניו-יורק מטס", כדי לשמוע את מנהיגי המגזר שמעבר לים בנאומים חוצבי להבות שקראו לבער את "האינטרנט המסית והמשחית", "יצר הרע", "עבודה זרה" ושאר סופרלטיבים. לחלק לגדול מן המשתתפים, כפי שהתברר, דווקא יש אינטרנט. בהכירם את צאן מרעיתם, פסקו מנהיגי הציבור כי הרשת תותר לצורכי עבודה, ובחיבור "כשר" בלבד.
הסערה לא קיפחה את הציבור החרדי בארץ. המגזר יוצא לעבודה ומשתמש ברשת, וכעת מתחולל המאבק סביב הטמעת החובה להכניס אינטרנט "מסונן" בלבד. חברות האינטרנט "הכשר", מצדן, נאבקות על נתחים במגזר.
המעצבת השתכנעה מהכרזה שעיצבה
בפורום "פרסום, שיווק וקופירייטינג" שבאתר "פרוג", המספק פלטפורמה מקצועית למעצבים ויוצרים מהמגזר הדתי והחרדי, יזמו גולשים תחרות עיצוב כרזה לשימוש באינטרנט מסונן. התחרות, מעידים באתר, לא הייתה מטעם חברות הסינון, כי אם "יוזמה פרטית של גולשים חרדים ודתיים שאכפת להם". הכרזות נבחרו בשקלול בחירת השופטים והצבעות חברי הפורום. הפרסים (שוב, באדיבות חברים בפורום), 30 משקלים מתנת "פונטייפ" לזוכה במקום הראשון, ו-500 ש''ח זיכוי בחנות "סופר גרף", כיאה לנטוורקינג.
הנושא החם, החשיפה הפנים-מקצועית והפרסים עשו את שלהם, ולמעלה מחמישים כרזות שנשלחו עוררו דיונים סוערים בפורום. חלקן הזהירו כי "לעולם לא תוכל לדעת לאן תגיע. גלישה באינטרנט הפתוח עלולה להסתיים בנפילה מסוכנת" (המקום השני), ואחרות דיברו על "נפילה ברשת" ועל "תמונות שלא תוכל למחוק". אחת המעצבות אף הגדילה והכריזה כי בעקבות התחרות היא השתכנעה להתנתק מכל פעילות באינטרנט, ולהשאיר לעצמה את הדואר האלקטרוני בלבד.
הכרזה שזכתה במקום החמישי בדרוג הקהל, הציגה צלליות של אנשים ונשים בפוזת מועדונים בתוך שטריימל, ועוררה תהייה אפילו בקרב המעצב שלה, אם היא "ראויה לפרסום": "אחרי שסיימתי לעצב את זה אמרתי לעצמי שזה כבר מידי רחוק, ושדבר כזה לא יקבל במה בשום מקום שמכבד את עצמו", כתב. חלק ניכר ממשתתפי הפורום חשבו כי הכרזה עובדת ואפקטיבית, אך היו גם מי שאמרו כי "רואים צורת נשים לא צנועות" או "אף במה חרדית לא תעלה על בדל דפיה פרינט כזה. ס'פאסט נישט".
אבל היו מי שלקחו את הפרובוקטיביות למקומות אחרים ובלתי מסוננים: כרזה שהציגה ערמת פחיות של ציקלון-בי (הגז ששימש את הנאצים להשמדה ההמונית), שעליהן סומנה ה-e - עוררה סערה בקרב הגולשים שנמשכה אף מעבר לסיום התחרות.
"חשוב לעבוד בסביבה מוגנת"
התחרות על דיוניה נערכה כולה בחיקו המוגן של הפורום, המונה כ-13 אלף משתמשים מהארץ ומחוצה לה, והיו בה גם רגעים יפים ופרגון הדדי נדיר כאשר הזוכה במקום הראשון, משתמשת בשם "smeshi", החליטה לחלוק את הפרס שלה עם המקום השני, "shoshi".
אין זו התחרות הראשונה שנערכת ב"פרוג", אך ללא ספק מדובר באחת התחרויות האמוציונאליות ביותר. כל כך אמוציונאליות, עד שלאחר סיומה היו מי שהמשיכו לשלוח את הכרזות שלהם רק כדי לנקוט עמדה ולהציג אמירה.
"נושא האינטרנט מעורר רגשות רבים בקרב אנשי מקצוע חרדים", אומר אחד ממנהלי האתר. "אין דבר כזה היום שאיש מקצוע לא ישתמש באינטרנט. גם הרבנים שיצאו נגד האינטרנט לא יצאו נגד המכשיר עצמו, כשהוא משמש לצורכי פרנסה, כמובן. הם ביקשו להביע את החשיבות הרבה של עבודה באינטרנט מסונן. חשוב לעבוד בסביבה מוגנת בעיקר היום".
עופרה, שהכרזה שעיצבה (סבא ונכד, "שמן על בד") זכתה במקום הראשון בדירוג השופטים, כתבה באתר לאחר זכייתה כי
את שיא המחמאה קיבלה מאחותה בת ה-15: "שאלנו אותה מה דעתה. היא הסתכלה ואמרה 'אוי!' ועיקמה את הפרצוף. שאלנו – 'מה ראית? מה אוי?' אז היא אמרה: 'כזה סבא עם מחשב? וזה מה שהוא רוצה שהנכד שלו יראה?..."
עופרה הוסיפה: "אני מרגישה שתמונת יודאיקה, במיוחד כזו של סבא שיושב עם נכד, יש לה צורה קבועה ומוכרת, ויש רגש חמים וקבוע שהיא מעוררת בכל פעם שרואים אותה. זה מבטא בעיניי את מורשת ישראל... את שושלת הדורות, את הגאווה היהודית, את היופי שביהדות... כשאנחנו תולים דבר כזה על הקיר, אנחנו אומרים המון דברים על האמונה שלנו מה באמת טוב ויפה ונכון.
"כשחדרתי לתוך התמונה מלאת הרגש הזו, לקחתי לסבא את הגמרא שלו ותקעתי לו מחשב ביד... הנכד שישב ללמוד איתו איבד פתאום את כל תשומת הלב החמה והסבאית שהיה רגיל לקבל, ונדחק הצידה, משם הוא מסתכל בתמימות ומנסה לראות 'מה כל כך מעניין שם'..."
לפנייה לכתב/ת 
