לקוחות ישראלים של HSBC נחסמו בגלל מיידוף
ענק הבנקאות ביצע "חסימה שקטה" בחשבונות של לקוחות ישראלים, כך שאינם יכולים למשוך כספים בהיקף כ-50 מיליון דולר. לטענתם, החשבונות נחסמו בשל חובות הקשורים לקרנות שהיו פעילות בהונאת הענק
"הכספים שלנו משמשים בני ערובה לנכסיו של ברנרד מיידוף", כך טוענים לקוחות ישראלים רבים, שגילו לאחרונה כי הבנק הגדול בעולם, HSBC, ביצע בחשבונותיהם "חסימה שקטה". בכך הבנק מנע מהם למשוך כספים שהפקידו ומהם רכשו, בהמלצת הבנק, קרנות שהשקיעו בקרנות של מיידוף, שהורשע בהונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה.
- מיידוף: "לא שדדתי אלמנות ויתומים"
- רעיית מיידוף: ניסינו להתאבד עם חשיפת ההונאה
- אלן סטנפורד נידון ל-110 שנים על הונאת הפונזי
ל"כלכליסט" נודע כי חלק מ-900-800 לקוחות HSBC בעולם הללו מנהלים הליכים משפטיים נגד הנהלת הבנק, בדרישה שישחרר את כספיהם בסכומים של מאות אלפי דולרים ללקוח. מספר לא מבוטל מלקוחות אלה כלל לא קיבלו הודעה על החסימה, אלא לאחר שנים, כאשר שביקשו למשוך את הכספים ולהעבירם לבנק אחר.
מבין לקוחות אלה, יותר ממאה הם ישראלים, לפי הערכות, שעמם נמנים טייקונים. בכל אחד מהחשבונות הישראליים החסומים בין 200 אלף ל־2 מיליון דולר, ובסך הכל כ־50 מיליון דולר. כולל כספם של הלקוחות הזרים, מוערך הסכום בחשבונות שחסם HSBC במיליארד דולר. את ההליכים המשפטיים של עשרה מהלקוחות הישראלים מרכזים עוה"ד פנחס רובין וצבי גבאי ממשרד גורניצקי. מאחר שהכסף רק חסום ולא נלקח מהחשבונות, עוד לא החלו הליכים משפטיים אלא רק חלופת מכתבים בין הלקוחות לבנק.
רוב הלקוחות שאותם מייצגים עורכי הדין הבינו רק בשנה האחרונה כי הבנק חוסם אותם ואינו מאפשר להם למשוך את כספם. זאת, בעקבות תביעת הענק של כונס הנכסים של מיידוף נגד HSBC. חלק מהלקוחות קיבלו בפועל הודעה על החסימה החל בסוף 2010, אף שנחסמו חודשים רבים קודם לכן, לטענתם.
יועץ הבנק הגיע לישראל
תחילת הפרשה בתחילת שנות ה־2000. ישראלים רבים הפקידו את כספם בבנק HSBC, רובם בשלוחה בשוויץ וחלקם בשלוחות נוספות של הבנק, בין השאר בארה"ב ובלונדון. לטענת הלקוחות, יועץ של הבנק שהגיע לישראל העניק להם המלצות באשר לאפשרויות ההשקעה שלהם, ובין האפשרויות הראשונות שהציע היו מניות של סדרה B שניתנות לפדיון של פיירפילד סנטרי, קרן של מיידוף. מדובר במניות שהומרו, לטענת הלקוחות, באופן חד־צדדי למניות של קרנות פיירפילד סנטרי. נוסף על כך נרכשו קרנות בשם קינגס גייט, שגם הן השקיעו את נכסיהם בקרנות של מיידוף.
מאחר שאפשרויות אלה היו בראש הטבלה, הלקוחות בחרו בהן. לקוחות אלה החליטו לפדות את המניות החל ב־2003 ובעיקר ב־2008, וחשבונותיהם זוכו כל אחד במאות אלפי דולרים שהיוו את הקרן שהשקיעו והרווחים שצברו. לטענת הלקוחות, בשלב זה כלל לא חשדו בפעולות לא חוקיות הקשורות לקרנות של מיידוף, שנחשפו לאחר מכן.
בנובמבר 2011 ביקשו כמה מהלקוחות לפדות כספים, או להעביר את המזומנים וניירות הערך בחשבונותיהם לחשבונות אחרים מחוץ ל־HSBC. כמה מהמבקשים קיבלו אישורים שהכספים הועברו, אך בפועל הכספים לא הועברו וכעבור שבוע, כשניסו לברר את העניין, הודיעו להם נציגי HSBC כי הבנק החליט לחסום נכסים בחשבון שלהם, בטענה כי הוא חשוף לתביעות להחזרת הסכום שפיירפילד סנטרי קיבלה מהלקוחות. כתוצאה מהחלטה זו, טען הבנק, לא ניתן לבצע את ההוראות שלהם ולאפשר להם שימוש בכספים.
הלקוחות טוענים כי הבנק מחזיק, למעשה, בכספיהם כבני ערובה בתביעה של מפרק נכסי מיידוף נגד הבנק. הבנק מצדו טען כי יידע את הלקוחות בחוזר שנשלח אליהם ביולי 2011. אולם לדברי הלקוחות, לא קיבלו שום הודעה על חסימה ולטענתם כלל אינה חוקית. שמות הלקוחות בשלב זה שמורים במערכת, אולם חלקם מכהנים כראשי חברות בשוק ההון הישראלי, כמה מהם אנשי בידור ובהם אף מגיש טלוויזיה ידוע.
"המכתב לא נחשב"
לטענת הלקוחות הם יצרו קשר עם הבנק כדי לקבל מידע נוסף ולמחות על ההחלטה שגרמה להם נזק משמעותי. בתלונתם טענו כי לא קיבלו שום מכתב, וכי גם מכתב שהבנק טוען כביכול שנשלח אליהם הועבר לאחר פנייתם כשהוא אינו נושא תאריך או חתימה - ואף אינו כולל אזכור של החלטת החסימה. "גם אם (היפותטית) המכתב היה נשלח ללקוחות, לא ניתן היה להחשיב אותו כהודעה על החלטת החסימה מכיוון שאינו עומד בסטנדרטים הבסיסיים ביותר של גילוי ללקוחות", טוענים רובין וגבאי. "הבנק למעשה מגלגל את כל הסיכון של תביעה בסך כ־8 מיליארד דולר על לקוחותיו".
אחד הלקוחות קיבל מכתב מטימותי קטסוליס, סגן נשיא בכיר וראש המחלקה המשפטית בבנק, שבו סיכם שיחת טלפון שהתקיימה בין השניים, בניסיון להסביר את החסימה. המכתב מצהיר שהחלטת החסימה נערכה בשל הליכי החזרי כספים שביצע הנאמן של ברנרד ל' מיידוף אינווסטמנטס סקיוריטיס (BLMIS) ועל ידי המפרקים של פיירפילד סנטרי, בניסיון להשיב סכומים ששילמו שתי הישויות המדוברות בשש השנים שקדמו לפשיטת הרגל של BLMIS בדצמבר 2008. במכתב טוען HSBC כי הליכים אלה בוצעו נגד כמה צדדים מעורבים בתוך שרשרת הבעלות, כולל בעלים של המניות, ששמם לא הוזכר.
לטענת הלקוחות, הבנק מחזיק בכספים באופן לא חוקי והחלטת החסימה של הבנק שערורייתית. "האופן שבו הבנק בחר להתנהל במקרה המתואר אינו חוקי, פגום ביותר ומנוגד לכמה עקרונות משפטיים, ובהם רגולציות על ני"ע ועקרונות בנקאות, עקרונות חוזים וחובות של הבנק ונציגיו כלפי הלקוחות", טוענים הלקוחות בחלופת מכתבים עם הבנק. "הבנק בחר לרמוס את העקרונות הבסיסיים ביותר במערכת יחסים עם הלקוחות, המבוססת על אמון הדדי, ולקיים מנגנון של 'אכיפה עצמית' מבלי שהיתה לו זכות משפטית לעשות זאת".
הצעה שאפשר לסרב לה
לטענת חלק מהלקוחות, כאשר החלו להגיע תלונות של לקוחות הבנק בשווייץ, שכמה מהם אף התעקשו לקבל את כספם מהבנק ולעזוב אותו, קיבלו הצעה מהבנק בציריך כי אם יעבירו לבנק סכום גבוה מאוד - פי עשרה מהסכום החסום - תוך התחייבות להישאר בבנק שלוש שנים לפחות, הבנק יסיר את החסימה. מבין אלה שקיבלו את ההצעה, היו שהסכימו לעשות זאת וביקשו לחתום מול נציג הבנק. אולם מיד לאחר מכן התבקשו, לטענתם, לשלוח מייל עם בקשה שלהם לבנק לבצע את ההליך, כדי שהבנק עצמו לא יואשם באפליית לקוחות.
לטענת הלקוחות, הם רומו על ידי הבנק. חלקם אף טוענים שניזוקו גם מחוסר הידיעה על החסימה, מאחר שביצעו עסקאות מתוך הנחה שהסכום מצוי בחשבונותיהם ואינו חסום. חלק מהלקוחות ביקשו ערבות בנקאית לסכום המוחזק מהבנק, כפתרון ביניים. אולם גם כאן הפלה הבנק בין לקוחותיו: היו לקוחות שהבנק אפשר להם למשוך את כספם בתמורה לערבות בנקאית בעוד שלקוחות אחרים נענו בסירוב, והיו כאלה שאפילו לא זכו לקבל את ההצעה.
מעוה"ד רובין וגבאי נמסר בתגובה: "כיום ההליכים מתנהלים במישור של חלופת מכתבים בלבד, אך הלקוחות שאותם אנו מייצגים שוקלים את האפשרויות העומדות בפניהם, ובין השאר פתיחת הליכים משפטיים בארץ ובחו"ל".
ברנדן מק'נמרה, קצין העיתונות הראשי של בנק HSBC, אמר בתגובה על השאלות שהופנו אל הבנק: "אין ביכולתנו להגיב בכל הקשור ללקוחותינו או לחשבונותיהם אצלנו".
לפנייה לכתב/ת 
