החוק להגברת אכיפת דיני העבודה: מי מרוויח?

השבוע נכנס לתוקפו חוק מהפכני , שיגביר את אמצעי האכיפה כנגד מעסיקים שיפרו את חוקי העבודה בישראל. לחוק החדש השלכות משמעותיות ביותר על קהל בעלי העסקים והארגונים בארץ. הוא מגדיל באופן ניכר את החשיפה ואחריותם המשפטית הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

על הכוונת נמצאים כל המעסיקים במגזר הציבורי והפרטי, מזמיני שירות, קבלנים ומנכ"לים אשר עתידים לשלם מחיר גבוה אם יתברר כי עובדיהם, לרבות אלו המועסקים ע"י קבלן המשנה, אינם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם על פי החוק.

החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, מטיל אחריות, על מזמין השירות – קרי בעל העסק או הארגון, שבחר להתקשר עם קבלן לקבלת שירותי שמירה ואבטחה, ניקיון או הסעדה. החוק מחייב את המזמין לפעול ולוודא כי הקבלן מעניק לעובדיו את מלוא הזכויות המגיעות להם ומקיים את מכלול חובותיו כלפיהם.

בפועל, מסביר עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', למעשה, הפכו כל בעל עסק וארגון שמתקשר עם קבלן, כזרוע אכיפה, שנדרשת לבחון ולוודא את ישומן של הוראות חוקי העבודה ותנאי העסקתם וזכויותיהם של העובדים וכן לבדוק חוזים עם קבלנים והתאמתם לדרישות החוק.

אתה צריך לנקוט אמצעים סבירים - יש לך מושג מהם?

החוק מחייב לכלול תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות, והוראות הנוגעות לגובה השכר מינימום, רכיבי שכר ועלויות. החוק גם אוסר על התקשרות בין מזמיני שירות לקבלנים בחוזים שלא מבטיחים תנאי שכר מינימליים לעובדים.

לפי החוק, מזמין שירות או מנכ"ל שכרתו הסכם כזה צפויים לעמוד לדין פלילי. כמו כן, נאסרה התקשרות עסקית בין גופים ציבוריים לבין קבלני שירותים בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה, שהורשעו בעבירות שונות, למשך שלוש שנים.

מנכ"ל – גם אתה על הכוונת

לדברי עו"ד לפידור, נדמה כי בעלי העסקים והארגונים עדיין לא הפנימו את הבשורה וכובד משקל האחריות שהונחה על כתפיהם, שכן החוק מטיל אחריות ישירה עליהם, בהיותם מזמיני השירות בגין הפרות חוק ביחס לעובדי הקבלן המועסקים אצלם.

במסגרת החוק, אף קיימת למנכ"ל החברה או התאגיד אחריות ישירה, בין אם הוא מזמין שירות ובין אם הוא מעסיק ישיר, לקיום הוראות החוק ועליו לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת ההפרות.

וכך, לדברי מולכו וברגמן, משיחות רבות שערכו עם בעלי עסקים קטנים ובינוניים בנושא עולה כי הובעה על ידם תרעומת חריפה על חוסר מסוגלותם להתמודד עם הנדרש מהם בחוק, שכן רבים מהם אינם מעסיקים חשב שכר במשרה מלאה או יועץ משפטי צמוד שבכושרו להתמודד עם עניין זה, והדבר מצריך מהם לשלם סכומי כסף בלתי מבוטלים לעורכי דין. 

עלויות ישום החוק יתגלגלו על הצרכן

מרכיב חדשני בחוק ליעול והגברת האכיפה הוא מינוי מומחים לפיקוח ובקרה על זכויות העובדים, אשר על פי מסמכים ועל פי בדיקות שטח שיבצעו אצל המעסיקים, יוציאו אישור תקינות שישמש הגנה למזמין שירות מפני אחריות בגין הפרות של זכויות עובדי קבלן

היקפה הכספי של העסקה, מנקודת ראותו של מזמין העבודה, ולמשך כל תקופת ההעסקה (של כל ארבעת העובדים ולתקופה של שישה חודשים) הוא כ-120 אלף שקל.

"נניח כי מזמין העבודה היה ער להוראות החוק ועל כן, הוא העסיק, אך ורק לצורך ההתקשרות עם קבלן כוח האדם, בודק שכר עבודה מוסמך, כפי שדורש החוק. נניח גם כי שכרם של בודק שכר עבודה מוסמך, של עורך הדין שיעסיק מזמין העבודה כדי לבדוק את ההתקשרות, ועלות מערכות הבקרה החדשות שיאלץ מזמין העבודה להקים בתוך העסק ואשר ידאגו לאכיפת החוק, הוא 10,000 שקל. הנה כי כן, ובהינף יד, העמסנו על עסק קטן עלייה בהוצאות שכר בהיקף של כ-10%. עליית עלות זו תשתקף באופן מיידי בעלות המוצר הנמכר על ידי אותו עסק, ובסופו של יום - תחול על הצרכן.

לדברי עו"ד חמי לפידור, "למעשה החוק מסיט את מערכת יחסי העבודה לתחום הפלילי ונוצר כאן מצב אבסורדי: במקום שהמדינה תקשה את ידה על מי מהקבלנים שמבקשים לקבל רישיון בתחומי השמירה או הניקיון, היא למעשה הפכה את מנכל"י החברות לזרוע האכיפה שלה ומעמידה אותם באותה הנשימה, בפני סיכון משמעותי של הרשעה בפלילים והטלת קנסות משמעותיים. היכן נשמע כדבר הזה - במקום להרחיב באופן משמעותי את יכולת האכיפה, תוך יצירת עוד תקנים לבודקים ומפקחים, שאת שכרם המדינה מממנת, היא מצאה פיתרון יצירתי - בעלי העסקים יממנו מכיסם את שכרם של הבודקים".

מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", טוען מנגד כי "החוק החדש הוא בשורה מכיוון שהוא יעודד מנהלים ומנכל"ים מזמיני שירותים לפקח ביתר רצינות על זכויות עובדי הקבלן בחצרותיהם, וזאת מחשש להטלת אחריות משפטית פרסונלית עליהם.

"ההליך המנהלי המקוצר יאפשר להטיל עיצומים כספיים במהירות גדולה מבעבר וייתן למשרד התמ"ת כלים שלא היו קיימים קודם לכן בעבודה אל מול מעסיקים נצלניים ומזמיני שירותים שעצמו עיניהם לנוכח הפגיעה בעובדי הקבלן. החוק, לצד הגידול המבורך במספר פקחי האכיפה של התמ"ת הוא צעד חשוב במאבק העיקש להעסקה נאורה של עובדים בישראל".

עו"ד בלושטיין מסכם: "לפניכם חוק שנועד למטרות סוציאליות, שיפגע, בסופו של יום, באותם אלו שהחוק ניסה להגן עליהם. כך קורה כאשר לא נעשית חשיבה של ממש, כאשר הדברים נעשים בשטחיות מדהימה וכאשר מאחרי חוק, לכאורה חשוב, מסתתרים אינטרסים שמערערים את שיווי המשקל החוקתי. טוב תעשה הרשות המבצעת אם תחזור למסלול הראוי, תייעל את עצמה ובמקום להטיל על האזרח מטלות בלתי אפשריות, תפעל להגברת האכיפה שלא על חשבון כיסם של צדדים שלישיים תמימים".