"היו צריכים לומר לי שהקפטן בטיסה הוא אשה!"

בחודש מאי האחרון צעק נוסע ברזילאי במטוס של חברת Trip Airlines הברזילאית, שהוא לא מוכן להיות במטוס שמוּטס על ידי אחת, כפי שפורסם באתר האינטרנט של ה-BBC.

ממש לפני ההמראה צעק הנוסע, שחי במדינה המנוהלת על ידי אשה (דילמה רוסף): "מישהו היה צריך לומר לי שהקפטן בטיסה הוא אשה! אני לא טס עם אשה בקוקפיט!" הטייסת הסכימה עם אותו נוסע ופשוט השאירה אותו מחוץ למטוס.

עוד כתבות על שיוויון בין-המינים בערוץ התיירות:

• מיוחדות במינן: דיילות טרנסקסואליות בתאילנד
• דיילת תובעת: הכריחו אותי להתלבש סקסי
• בריטניה: מלון ישלם פיצוי לאחר שהפלה הומואים  
  

ב-78 השנים מאז שהפכה הלן ריצ'י לטייסת הראשונה בחברת תעופה מסחרית ב-1934, כמעט כל חברה מסחרית בעולם חוותה התקדמות בשיוויון הזדמנויות וקריירה עבור נשים. עם זאת, עדיין נראה שלנשים די קשה להשיג שיוויון בכל הנוגע לעבודה בקדמת המטוס, כטייסות.

על-פי הערכותיו של ארגון התעופה האמריקני (FAA), משנת 2010 רק ועד היום רק 6.7 אחוז מהטייסים בארצות הברית הן נשים. ארגוני נשים תעופתיים, כמו איגוד הטייסות הבינלאומי (ISA) ונשים בתעופה (WIA), מעריכים כי רק 6-3 אחוזים מכלל 130 אלף הטייסים בעולם, ש-40 אלף מתוכם אמריקנים, הן נשים.

רק כ-6% מכלל הטייסים בעולם כיום הן נשים (צילומים: ויז'ואל פוטוס)

אווירה "מזלזלת ומתנשאת" כלפי נשים טייסות

בחלקים מסויימים בעולם עומד מספר הטייסות על אפס: גאנה, מדינה שאוכלוסייתה 24 מיליון איש, נתנה לאחרונה רישיון טייס ראשון לאשה. לעומת זאת, יותר מ-80 אחוז מהדיילים בחברות תעופה אמריקניות הן נשים.

בארץ קיימות כיום מספר נשים טייסות בחברות תעופה ישראליות. הראשונה שבהן מרב שוורץ, נקלטה בחברת אל על כבר בשנת 2000 ופתחה את שוק התעופה גם לנשים, ולא רק במקצוע הדיילוּת.

בנוסף על כך לפני שנה הוסמכה לראשונה קצינה ראשונה אחרת, סמדר שכטר, שהפכה לקברניטה הראשונה בחברה. בעקבות מרב וסמדר, השתלבו טייסות נוספות בחברות הישראליות, אולם עדיין מספר זעום ביותר.

גבירתי הטייסת. שכטר בקוקפיט (צילום: עופר עמרם)

לדבריה של ג'ו הלוורסון, סגן יו"ר איגוד הטייסות הבינלאומי וקצינה ראשונה במטוס איירבוס של יונייטד איירליינס, המספר הנמוך של נשים-טייסות נובע, בחלקו, מדרישות התפקיד המשלבות היעדרות ארוכה מהספרה הביתית והמשפחה. בנוסף על כך, רוב העולם נמצא מרחק שנות-אור מאחורי ארה"ב ואירופה, בכל הנוגע לקדמה עבור נשים כטייסות.

אבל גם בארה"ב עדיין לא נעשה מספיק בכדי שנשים תרגשנה בנוח בתא הטייס, מוסיפה הלוורסון. היא מכנה את האווירה כלפי נשים בבתי ספר לטיסה, שבהם רוב גברי מובהק של סטודנטים, "מזלזלת ומתנשאת", ולדידה זהו חלק מהסיבה שהגידול בטייסות בארה"ב נמצא בקיפאון זה יותר מעשור.

בשנות ה-60 גדל מספר הטייסות בארה"ב מ-3.6 אחוז מכלל הטייסים ל-4.3 אחוז. בין 2002 ל-2011 מספר הנשים שהטיסו מטוסים במדינה גדל בסך הכל מ-6.5 אחוז ל-6.7 אחוז. כלומר, עלייה זעירה מאוד ביחס לשנות ה-60.

בבתי ספר לטיסה עדיין יש רוב גברי מובהק

זה האישיות שלך או בגלל שאת אשה?!

בנוסף, איגוד הטייסות הבינלאומי וארגון נשים בתעופה מציעים מלגות עבור נשים שמעוניינות ללמוד לטוס, וישנה גם אוניברסיטה (Embry Riddle Aeronautical University) שבה תוכנית ללימודי טיסה עבור נשים בלבד.

בעוד לרוב העולם יש עדיין דרך ארוכה לעבור עד שנגיע לשיוויון בין המינים בתחום התעופה, אומרת הלוורסון שסביבת העבודה בארה"ב ובאירופה נחשבת לטובה, וכל התנהגות סקסיסטית שעדיין קיימת, נמצאת לרוב מתחת לפני השטח ומפוקחת. "כולנו חווינו זאת", היא מוסיפה, "לפעמים את לא יודעת אם זה קשור לאישיות שלך או בגלל שאת אשה. אבל לעתים את עדיין מרגישה שעלייך להיות טובה יותר מהממוצע, פשוט בשביל להיות טייס ממוצע".

• ומה איתכם? בעד שיוויון לנשים וגברים במטוס? טקבקו לנו!