מישהו גונב מהחברה? פוליגרף אינו תמיד הפיתרון

חברות רבות במשק נאלצות להתמודד באופן קבוע עם חוסרים שמתגלים בציוד או סחורה שנעלמת באורח פלא ממחסניהן, כאשר לעתים הפגיעה שנגרמת להן כתוצאה מכך מתורגמת לנזק כספי משמעותי בגובה של מיליוני שקלים.

• השפלה ופיטורים: ח' החשמל בעקבות 5 סופגניות
• התעורר חשד כי עובד מועל: פוליגרף הוא פתרון?
• סירבתי לעבור בדיקת פוליגרף. מותר לפטר אותי?
  

המציאות מלמדת כי בלא מעט מקרים, באופן כמעט אוטומטי, נוהגות החברות להתמודד עם מצב זה באמצעות שליחת עובדיהן לבדיקת פוליגרף. פעולה זו לא מביאה תמיד לגילוי מלוא האמת, וגורמת פעמים רבות למשבר אמון חריף בתוך החברה, אשר מחליש משמעותית את תחושת הלכידות והמורל הקבוצתי.

לדברי המשפטן רונן גורדון, מנכ"ל "קבוצת מוקד חקירות", יש אי בהירות רבה בכל הנוגע לתכלית של הבדיקה. רבות מהחברות סבורות כי מדובר במכשיר קסמים, אולם בפועל, זו רק בדיקה אחת מיני רבות המהווה כלי עזר לחוקר. תוצאות הבדיקה אינן מביאות בהכרח לפיתרון של הבעיה, שיכולה להימשך שנים תוך גרימת נזק כספי משמעותי.

וכך למשל, מספר גורדון על חברת שיווק גדולה בארץ לטואלטיקה ותמרוקים. זו התריעה בפני חברת האבטחה ששכרה כי קיימים במחסניה חוסרים שהולכים וגדלים במיליוני שקלים.

לאור כך, בוצעו במשך שנים בדיקות פוליגרף רבות, אך אילו לא לוו בחקירות יעילות, ולא נעשה שימוש מושכל בממצאי הבדיקות כדי לתפוס את גנבי הסחורה. גורדון מסביר, כי המדובר במצב בלתי נסבל אליו נקלעה החברה ולכאורה גם בלתי נתפס, בו היא מחזיקה בתוצאות פוליגרף שמעלות חשד כנגד חלק מעובדיה, אולם הבעיה לא נפתרת.

בסופו של דבר, לאחר שמוקד חקירות ביצעה חקירה קצרה ביותר, ללא שימוש בפוליגרף, היא הצליחה לחשוף את זהות העובדים שגונבים. בתום הליך משפטי, קבע בית המשפט כי חברת האבטחה התרשלה בביצוע עבודתה וחויבה לשלם פיצוי כספי בסכום עתק של מיליוני שקלים.

הכשלת החקירה

רו"ח עופר אלקלעי, מומחה לחקירת מעילות והונאות מפירמת הביקורת החקירתית אלקלעי מונרוב ושות' מוסיף, כי ביצוע של בדיקת פוליגרף לעובדים עלול להביא להכשלה של החקירה. שכן בנקודת זמן מסוימת העובדים נחשפים לעצם החקירה, ויכולים לתאם עדויות או להשמיד ראיות. בנוסף, החברה מאבדת את אלמנט ההפתעה של החקירה הפרונטלית למול עובד שמגיע לכאורה לשיחה לא רשמית.

יתרה מכך, לעיתים עובדים שמתבקשים לעבור בדיקה כאמור מתייעצים עם עורך דין שמייעץ להם שלא להיבדק, דבר שמציב את החברה במצב בעייתי. בסיטואציה כזו לא ניתן לפטר את העובד על רקע סירובו לבדיקת פוליגרף, שנחשבת על ידי בית המשפט כלא אמינה בצורה מלאה.

כמו כן, מסביר גורדון, בבדיקת הפוליגרף מציגים לנחקר שאלות, אולם כפי שקורה פעמים רבות מידי, השאלות אינן ממוקדות והתשובות שמתקבלות אינן מקדמות את הליך החקירה. זאת בייחוד אם השאלות אינן כוללות שאלות מוכמנות: שאלות שהתשובה להן ידועה רק למבצע העבירה.

רו"ח אלקלעי מוסיף כי השאלות חייבות להיות ברורות, מדוייקות, נקודתיות ו"סגורות", כך שהנבדק יבין באופן ברור מה נשאל, לא יבלבל אירועים אחרים שאינם קשורים לבדיקה, ובסופו של דבר ישיב תשובה של "כן" או "לא". שאלה כגון: "האם גנבת ממקום העבודה?" אינה טובה, מאחר שמרבית העובדים היו מעורבים בגניבות קטנות ממקום עבודתם, כמו למשל ציוד משרדי. לאור האמור, השאלה צריכה להיות מדויקת ולעסוק באירוע המדויק, כגון: "האם במסגרת עבודתך גנבת את התקבולים אשר התקבלו מלקוח פלוני?".

מעבר לקושי להגיע לחקר האמת כתוצאה מקיום בדיקה בעיתוי לא נכון, או בשל ניהול כושל או חסר של החקירה, בדיקת הפוליגרף עלולה לזעזע את הארגון וליצור משבר אמון מיותר. העובדים נכנסים לכוננות ספיגה ורוחות רעות של חוסר אמון מנשבות בין כותלי הארגון, מצב שפוגע במוטיבציה של העובדים ומקטין את תחושת הלויאליות שלהם למערכת.

לא קביל

מעבר לבעיות אלה, מזכיר רו"ח אלקלעי כי בתי המשפט קבעו לא אחת שתוצאת בדיקת פוליגרף איננה ראיה קבילה בבית המשפט. גם במקרים בהם תוצאות הבדיקה מצביעות על כך שעובד אינו דובר אמת בקשר למעורבות במעילה, הונאה וכדומה, הרי שלא ניתן להרשיעו על סמך ממצאים אלו. יותר מכך, בית המשפט מתעלם מממצאי הבדיקה ואינו נותן להם כל משקל ראייתי במסגרת החלטתו.

כך לדוגמא, מציין רו"ח אלקלעי בפסק דין ע"ב 913655/99 ג' נגד אליאנס חברה לצמיגים נידון מקרה בו התגלתה חבלה חמורה במכונה של חברת אליאנס. החברה פעלה לאיתור העובד שגרם לחבלה ובמסגרת החקירה שנערכה, נשלחו 26 עובדים לבדיקות פוליגרף לצורך בירור מעורבותם בחבלה שנתגלתה. 25 עובדים נמצאו דוברי אמת בעוד עובד אחד נמצא דובר שקר בעניין המעורבות בחבלה בשלוש בדיקות שונות.

על בסיס בדיקות הפוליגרף בלבד, פוטר העובד ונשללו ממנו פיצויי הפיטורין. העובד הגיש לבית הדין לעבודה תביעה לתשלום פיצויי הפיטורין שלו בטענות שונות בהן: העובדה שבדיקות פוליגרף אינן מדויקות היא בגדר ידיעה שיפוטית וכך נקבע גם בדו"ח ועדת כהן; בנוסף, התובע לא נתן הסכמתו לכך שבדיקות הפוליגרף ישמשו ראיה כנגדו, וכן שהנתבעת לא עשתה ניסיון כן להגיע לחקר האמת ולא ביצעה כל חקירה ודרישה בדרכים אחרות לרבות חקירת התובע. בית המשפט קבע בפסק דינו, כי "אין חולק כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבתי המשפט, ולפיכך לא היה מקום לקבוע חד-משמעית את אחריותו של התובע לחבלה, על יסוד בדיקות הפוליגרף כשלעצמן

עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות' מוסיף, כי "היד על ההידק" של בדיקת הפוליגרף לא צריכה להיות קלה מידי, ולבטח הבדיקה אינה מהווה את הפיתרון הראשון והיעיל ביותר לבחינת מהימנות של עובד בסיטואציה כזו.

לדבריו, בתי המשפט קבעו שורה של כללים, שרק בקיומם תחשב הסכמת עובד להיבדק בפוליגרף ולהתחייב לתוצאתו - כחוקית ותקפה. כך למשל, נקבע כי יש להציע את הבדיקה כפתרון אחרון ולא כפתרון ראשון, ורק לאחר שבדיקה רגילה העלתה חשדות משמעותיים לעבירה חמורה. כמו כן, יש ליידע את העובד בחוסר מהימנות היחסי של הבדיקה ולאפשר לו לתת הסכמתו ללא כל לחץ או איום בסנקציות ובכל מקרה בו קיים ועד עובדים או הסכם קיבוצי במקום העבודה - יש לשתף את ועד העובדים בהחלטה.

יתר על כן, טוען לפידור, בתי המשפט פסקו שעל מנת שתוצאת בדיקת הפוליגרף תהווה ראיה בהליך אזרחי נדרשת הסכמה של העובד לכך. גם אם ניתנה הסכמה, הרי שאין בכך כדי להפוך את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה מכרעת להוכחת "אשמת" העובד - אלא אם העובד הסכים לכך במפורש כאשר בית הדין לעבודה יבדוק האם אכן ניתנה הסכמה ממשית של העובד לכך.

עו"ד דן לפידור מוסיף, כי בימים אלה דחה בית הדין לעבודה תביעה של מעביד נגד עובד, בין היתר, בטענה של העברת סודות מסחריים לחברה מתחרה, שהתבססה על בדיקת פוליגרף שבה העובד לא נמצא דובר אמת. בית הדין פסק, כי מאחר והשאלות מנוסחות באופן רחב, הרי שקשה לגזור מהן מסקנות באשר למעשים שניתן לייחס לעובד בפועל, ולא ניתן להסיק מממצאי הבדיקה במידת הזהירות המתחייבת שהעובד העביר מידע עסקי לחברה המתחרה. (תע"א (ת"א) 3585/08 אדוויס אלקטרוניקה בע"מ נ' שיינמן .