השופט טל מדבר: "לא כועס, רק מאוכזב"
עשור אחרי שחוקק בתרועה רמה, והתיימר להסדיר גיוס חרדים ושילובם בשוק העבודה, הובא חוק טל לקבורת חמור. יו"ר הוועדה שגיבשה אותו, השופט צבי טל: "החוק היה עלה תאנה. לא רצו לגייס". הדרך לשוויון בנטל - כתבה שנייה בסדרה
המאבק לשוויון בנטל השירות - כתבות נוספות ב-ynet:
- "המקל" לגיוס חרדים: לחץ חברתי וכלכלי בישיבות
- הוועדה תמליץ: 80% מהחרדים יגויסו בכל מחזור
- היועמ"ש: חוק השירות לא חייב לחול על ערבים
- צה"ל עונה לאלי ישי: "זקוקים לגיוס חרדים"
- חוק טל בוטל: "חגיגת ההשתמטות נגמרת"
החוק עבר בכנסת ביולי 2002 וקיבע את המשך מתן פטור מגיוס לצה"ל לתלמידי ישיבה. החוק קבע כי בגיל 22 יוכל תלמיד
ירצה או לא, שמו של טל ייקשר מעתה והלאה לחוק שהסדיר את הפטור לחרדים - בניגוד גמור לתכנית המקורית שעבורה נרתם למשימה הלאומית לפני למעלה מעשור. "אני לא לוקח את זה באופן אישי", אומר טל השבוע בראיון ל-ynet. "אני לא כועס ולא פגוע, זה לא הבייבי שלי ולכן אין פה עניין אמוציונלי. אני רק מאוכזב שבסופו של דבר העבודה שעשינו ירדה לטמיון וחוק טל הפך לעלה תאנה".
לא רצו לגייס, לא רצו להתגייס
הסיבות לכישלון החוק, טוען טל, הן שילוב כוחות משולש של הגורמים המעורבים. גם כיום הוא מתעקש שבסופו של דבר איש באמת לא רצה לשלם מחיר - לא הצבא, לא החרדים ולא הממשלה. הצדדים ידעו שהחוק נועד לכישלון, רק שאיש לא טרח לספר לטל. "החתן לא רצה, הכלה לא רצתה והשושבין לא רצה. מה הפלא שזה נכשל?", הוא אומר.
לדבריו, צה"ל לא באמת רצה לגייס את החרדים. "ברגע שזה תורגם לכסף, הצבא לא רצה לשלם. לא יצר שום מסגרת שמתאימה לעולם החרדי - לא צניעות, לא כשרות ולא שבת. חייל נשוי עולה לצבא פי ארבע מחייל רווק. אם יש לו שני ילדים - אז פי שישה. באותם ימים היה מאגר גדול של מגויסים פוטנציאלים מברית המועצות לשעבר, רובם רווקים בני 22, והצבא החליט שבגיל הזה הוא לא לוקח אותם בטענה שהגיוס יקשה על קליטתם בארץ. ברור שזאת היה שטות גמורה, הרי הצבא הוא כור ההיתוך הטוב ביותר. צה"ל פשוט לא רצה לשלם את המחיר. המצב זהה גם היום. איש יודע דבר בצה"ל אמר לי שיש היום אפשרות לגייס שני גדודי נח"ל חדשים וטובים, אבל לצבא אין תקציב או אין בהם צורך".
מה חלקם של החרדים בעניין?
"הם פשוט לא שיתפו פעולה. כל מה שאמרו, נאמר מהשפה ולחוץ בלבד. איש מהם לא רצה ללכת לצבא ואיש לא רצה לשלוח את תלמידיו להתגייס".
אילו צעדים ביצעה הממשלה על מנת לממש גיוס של חרדים?
"ב-2003 תוקן החוק ונקבע שמי שלומד 45 שעות שבועיות יכול לצאת לעבודה. התיקון הזה שעשתה רוקן את חוק טל מתוכנו. זה היה אמנם טוב כלכלית למשק שהחרדים ייצאו לעבוד, אבל ייתר לחלוטין את חשיבות הגיוס לשירות כלשהו - אזרחי או צבאי, שהיה המקור לפרנסה עתידית עבורם. הרי המטרה העיקרית הייתה לגרום לחרדים לעשות את הצעד הזה, גם אם הוא קטן, לחלוקה שווה בנטל. בנוסף, הצענו שוועדת חוץ וביטחון תעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן האם החוק מצדיק עצמו מדי שנה. אבל הממשלה עשתה טובה שקיימה דיון שכזה פעם בחמש שנים, רק בשביל שקט תעשייתי".
לא לשכוח את הערבים
בעוד שבועיים תפרסם ועדת פלסנר את מסקנותיה ותידרש להביא הצעת חוק טובה יותר, כזו שתיושם במלואה ותביא לשינוי. השופט טל סבור שיותר מאי פעם בשל המגזר החרדי לשינוי, אבל תידרש סבלנות רבה. "השסע בחברה בין חילונים לחרדים לא קטן. להפך, הוא החריף", הוא אומר. "אבל הניצנים שנבטו במגזר החרדי מעוררים תקווה. יש רצון גדול בחברה החרדית לצאת מהחומות לשוק העבודה והלימודים בגלל המצוקה הכלכלית וחוסר הפרנסה. חרדים לומדים יותר במכללות ויוצאים לשוק העבודה. אולי עם הזמן זה יביא אותם להשתתף בנתינה ושירות צבאי. דרושה סבלנות רבה, זה ייעשה צעד אחר צעד בהדרגה".
יש לו כמה כמה המלצות לוועדת פלסנר. למשל, אסור לוועדה לעסוק רק בחרדים ולהתעלם מהערבים. טל מתעקש שגם הם חייבים בשירות בדיוק כמו כל אזרח בריא אחר: "אני מבין שקשה להם מנטאלית ותרבותית להתגייס לצה"ל, אבל לחרדים קשה לא פחות. מי שמכיר את החרדים יודע כמה קשה להם בענייני צניעות, שבת ושמירת הלשון. כל פתרון שירצו להמציא צריך לכלול גם את הערבים. בוועדה שלי הצענו פתרון בדמות השירות האזרחי, אבל בג"ץ הפיל אותו".
הניסיון לימד את השופט טל שוועדות ומסקנות הן דבר חשוב, אבל חשוב יותר היישום שלהן. את מסקנות ועדת טל קיבלו המחוקקים במלואן, אבל לדבריו איש לא טרח ליישם אותן: "שאלת השאלות לגבי ועדת פלסנר תהיה מה הכנסת תעשה עם המסקנות. אם לא תהיה נכונות אמיתית לשלם את המחירים שנדרשים לכך, למסקנות ועדת פלסנר יקרה מה שקרה למסקנות הוועדה שלי".
הסנקציות לא יועילו
כאן עולה שוב "שיטת המכסות" (כמות קבועה של פטורים שתיקבע מראש) והסיכוי שלה להצליח. השיח סביב נושא חובת הגיוס עוסק בשתי אפשרויות: מכסות גיוס או יעדי גיוס. "החרדים לא ישתפו פעולה עם שיטת המכסות כי ראשי הישיבות לא 'יפקירו' אנשים לצבא", אומר טל. "מבחינתם זה עניין של מידות, מסירות נפש ויראת שמיים. למה הדבר דומה? דמיין אב ובן צופים במרוץ של מאות אנשים. הילד שואל את אביו 'מדוע האנשים הללו רצים?'. האב משיב 'שלושת הראשונים שיגיעו לקו הסיום יקבלו פרס'. הבן מציע: 'אז שירוצו שלושה בלבד'".
מה לגבי השיטה הפוכה, יעד כמותי גדל והולך של מגויסים?
"לדעתי היא לא ניתנת ליישום. ראשית, אני מסופק אם זה יעמוד במבחן בג"ץ. מדוע שזה יתגייס לצבא ולא אחר? ודבר נוסף: על פי איזה קריטריונים ייבחרו המגויסים? איי.קיו?
קשה לי להאמין שזה אפשרי".
בימים האחרונים הודלפו מוועדת פלסנר הצעות לסנקציות שיופעלו נגד ישיבות ונגד אברכים שישתמטו משירות. טל סבור שאמצעי ענישה לא יעבדו, כי בלתי אפשרי להכניע ציבור גדול בסנקציות. "לא כל סנקציה כלכלית היא באמת חוקתית ולא כל סנקציה תעמוד במבחן בג"ץ", הוא מסביר. "אם לאדם מגיעה הבטחת הכנסה - לא תוכל לשלול אותה ממנו. אנשים לא ימותו מרעב כי בחרו שלא להתגייס. אם המדינה תשלול מהם כסף, היא תצטרך לעזור להם סוציאלית.
"סנקציות על הישיבות עצמן אולי יכבידו, אבל הן לא ישנו את המציאות. קודם כל משום שהישיבות מקבלות לא יותר מכמה מאות שקלים לחודש לכל תלמיד, וגם משום שהישיבות ימצאו מקורות חלופיים. יש כבר היום ישיבות שלא תלויות במדינה אלא מתקיימות מתורמים. יש פתגם יהודי שנוגע לעניין הזה: מדוע אוכלים ביצה קשה בליל הסדר? משום שהיהודים עם קשה עורף - ככל שתבשל אותם, כך יתקשו יותר".
לפנייה לכתב/ת 
