כנסיית המולד: אתר מורשת ראשון לפלסטינים?
הא"ום עדיין לא הכריז על הרשות הפלסטינית כמדינה, אבל זה לא מונע משכנינו להריץ מועמד ראשון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האם כנסיית המולד בבית לחם תעשה היסטוריה?
האם לפלסטינים עומד להיות אתר מורשת עולמית ראשון? רישומה של כנסיית המולד בבית לחם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, יעמוד היום (א') במרכז דיון שיתקיים במסגרת המפגש השנתי של ועדת אתרי מורשת עולם, בין ה-24 ביוני ועד ה-6 ביולי בסנט פטרסבורג.
עוד חדשות בערוץ התיירות:
33 אתרים חדשים עומדים להיות מוכרים כאתרי מורשת עולמית לפי "ערכם העולמי היוצא דופן", ויתווספו לרשימה ארוכה של 936 אתרים ב-153 מדינות.
המועמדים מגיעים משדות תיירותים שונים, החל מנופיה של ריו דה-ז'נרו בברזיל, דרך הכרמים בחבל פיימונטה באיטליה, הקרמלין ברוסיה, בירת מרוקו - רבאט - ועד שמורת סאנגב במרכז אפריקה. גם צרפת תציג את המועמד שלה - אזור נור-פה דה קאלה (Nord-Pas de Calais) שבגבול בלגיה.
ישנן חמש מדינות ורשויות שטרם אפיינו את המועמדים שלהן: קונגו, פאלאו, קטאר, צ'אד, ובמיוחד הפלסטינים, שבאונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) נתפסים כמדינה.
כחברים חדשים באונסק"ו החל מאוקטובר 2011, לאחר הצבעה שהרתיחה את הישראלים והאמריקנים, דורשים הפלסטינים לכלול בין המועמדויות גם את כנסיית המולד, מקום הולדתו של ישוע הנוצרי והאתר השני בחשיבותם לנוצרים בעולם.
כנסיית המולד. אתר מורשת פלסטיני ראשון? (צילומים: זיו ריינשטיין)
2 מיליון תיירים מבקרים בבית לחם בשנה
בית לחם, שמהווה אתר צליינות עולמי, היא יעד התיירות הגדול ביותר ברשות הפלסטינית (2 מיליון מבקרים ב-2011). כנסיית המולד, שנבנתה על ידי הלנה, אמו של הקיסר הרומי, קונסטנינוס, ב-325 לספירה, היא אחת הכנסיות העתיקות והקדושות ביותר לנוצרים.
מוקדם יותר השנה, שקלו הפלסטינים להגיש את ים המלח כאתר מורשת, למרות שהוא "שייך" גם לישראל ולירדן. לדידם, הם ממהרים להגיש את המועמדות של כנסיית המולד בדחיפות, כתוצאה מהריקבון והתפוררות הכנסייה שלא שופצה מזה 50 שנה. אולם מומחים מהמועצה לאתרים ומונומנטים (ICOMOS) שבחנו את בקשתם, מסרו דעה שונה בנושא וטענו שהפלסטינים לא ערכו מחקר מקיף לגבי הסאיומים על האתר שבשטחם.
בראיון בלעדי שנתנה בעבר ל-ynet שרת התיירות הפלסטינית, חולוד דעיבס, היא לא הסתירה את מאמציה של הרשות להציג כמה שיותר מועמדויות כאתרי מורשת פלסטינים, בתקווה שהזכייה תקדם את ההכרה ברשות כמדינה, וגם תביא לצמיחה תיירותית. בין האתרים שמנסים הפלסטינים להריץ לאונסק"ו, נמנים ארמון הישאם ביריחו, העיר שכם, חברון ואפילו קומראן שנשלטת על ידי ישראל.
עושה מאמצים לקדם אתרי מורשת. שרת התיירות הפלסטינית בבית לחם
"הנושא הפך להיות פוליטי"
עבור השגריר הפלסטיני לאונסק"ו, אליאס סאנבר, תשובתם של המומחים מוּטֶּת." אלו שהפסידו במאבק על כניסתנו לאונסק"ו", אמר סאנבר, "רוצים למנוע מאיתנו לממש את זכויותנו". עבור השגריר הפלסטיני, "הנושא הפך להיות פוליטי", היות והפלסטינים רוצים לממש את הריבונות שלהם.
ההצעה תעמוד כנראה להצבעה במועצה לאתרי מורשת עולמית, המורכבת מנציגים מ-21 מדינות, שעצמאים בהחלטתם ויכולים להתנגד לעצות שיקבלו מאת המומחים לאתרי המורשת.
להחלטות אונסק"ו ישנה השפעה כלכלית גדולה בהכרזה על אתר כאתר מורשת עולמית, היות והארגון מספק עזרה כספית בשימור האתר - מה שיבטיח עלייה בתיירות למדינה.
אולם האתגר העיקרי כיום עבור הארגון הוא שימור אתרי מורשת שמוזנחים, לא מפוקחים מבחינה תיירותית ומתפתחים בצורה תעשייתית וכלכלית על חשבון האתרים. למשל הריף הגדול באוסטרליה שמאויים כתוצאה מחיפוש גז בעומק הקרקעית.
בהקשר להכרזה על אתר מורשת עולמית ראשון פלסטיני - כנראה שנצטרך לחכות ולראות.
ומה דעתכם: יש לאשר לפלסטינים לקבל אתר מורשת עולמית? טקבקו לנו!
לפנייה לכתב/ת 
