לברון ג'יימס: האם הוא מהגדולים בהיסטוריה?
אחרי 3 תארי MVP ואליפות ראשונה, לברון ג'יימס כעת יכול להתפנות לשאלה גדולה יותר: היכן אני בדפי ההיסטוריה? השוואה לשלושה ענקים - מג'יק, לארי, ג'ורדן - שמה את הדברים בפרופורציות. וגם: מצעד 10 השחקנים הגדולים ביותר ב-30 השנה האחרונות. רמז: לברון בפנים. טקבקו את העשירייה שלכם
- לונדון 2012
- העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
- יורו 2012
- הנבחרות, הכוכבים, האיצטדיונים, התמונות
נשים דברים כבר על השולחן, לברון ג'יימס עדיין לא ראוי להיכלל בדיונים על התואר השחקן הגדול בהיסטוריה. ובכל זאת, כששחקן (ואנחנו מתכוונים הפעם לגארדים-פורוורדים, לא על ענקי האדם שהם ווילט צ'מברליין, ביל ראסל, שאקיל וכו'), מעוניין להגיע לפסגה, הוא צריך להביט על שלושה מיוחדים: מג'יק, ג'ורדן, בירד. לאו דווקא בסדר הזה.
לכל אחד מהשלושה הזו כבר השוו את לברון, מול כל אחד מהשלושה הוא ייאלץ לעמוד למבחן. כי איך שלא נהפוך את זה, לברון הוא באמת הכלאה חדשה של שחקן שלוקח קצת מכל אחד מהם, מאפיל בקצת על כל אחד מהם. כי בסופו של דבר זה מה שהכי אוהבים באמריקה - לבדוק איפה אתה נמצא בדפי ההיסטוריה.
חגיגת יורו 2012 ב-ynet ספורט:
- רונאלדו: "אני מרגיש אחריות, אבל לא לחץ"
- פברגאס: "משחק מול פורטוגל הוא כמו קלאסיקו"
- יורו 2012: ריאל מדריד נגד ריאל מדריד
- אנדריי שבצ'נקו עשוי לפרוש: "אחליט בקרוב"
לברון מול ג'ורדן
לברון וג'ורדן זכו באליפות הראשונה שלהם בגיל 27. מאוד יכול להיות שבעוד 7-8 שנים נסתכל אחרת על דברים, אבל נכון לעכשיו לברון עדיין לא מדגדג את ג'ורדן. אולי מתקרב לקובי. אך יותר מכל בולטת הווינריות של מייקל לעומת לברון.
אמנם לברון אתלטי ופיזי בהרבה, אבל הוא עדיין לא מצליח לחיות את המשחק בצורה בה ג'ורדן חי אותו. הוא לא הוכיח שיש לו את האינסטיקנט החייתי לזהות
מספר 23 המקורי מעולם לא הפסיד סדרת גמר. התמונות שלו נשפך מבכי בחדר ההלבשה לאחר האליפות הראשונה, בלתי נשכחות. לעומת זאת, הריקוד המחויך של לברון, הייתה נראית כשמחה לגיטימית. זה נראה לכם אולי השוואה טיפשית, אבל אם תתנו לזה עוד מחשבה, תבינו קצת יותר על ההבדל בין השניים.
מה צופן העתיד? במקרה הזה, אך ורק מספר הטבעות על הידיים יגיד, כי מבחינת כל השאר יש סיכוי ריאלי להגיע לדרגה של ג'ורדן. אבל הכל טמון באצבעות.
| ג'ורדן | בירד | ג'ונסון | לברון | |
| נק' | 30.1 | 24.3 | 19.5 | 27.6 |
| ריב' | 6.2 | 10 | 7.2 | 7.2 |
| אס' | 5.3 | 6.3 | 11.2 | 6.9 |
| חט' | 2.3 | 1.7 | 1.9 | 1.7 |
| מהשדה | 49.7 | 49.6 | 52 | 48 |
לברון מול בירד
השניים משחקים על אותה עמדה, אבל בעוד אחד מכריח את עצמו על המשחק (לברון), השני נמצא בקצב הזרימה של הקבוצה. אם יש מקום בו לברון יכול להשתפר הוא לא רק עיתוי המסירה, אלא גם איכות המסירה - משהו שהיה למכביר לבירד, וכנראה לא היה עוד לאף אחד בהיסטוריה, למעט כמה רכזים אדירים כגון ג'ון סטוקטון, סטיב נאש וכדומה.
הקליעה של בירד טובה יותר מזו של לברון בצורה אבסולוטית, והיכולת לאיים מחוץ לקשת כמעט ולא קיימת. העונה הוא גם הבין שכדאי לא לבנות עליה כשירד
כן יש ללברון יתרון כמובן בכל הקשור לפיזיות וחדירה לסל, וגם את היכולת לקלוט ריבאונדים כמעט כמו לארי, אבל עד כמה שג'יימס נראה לכם גדול ומפחיד, בירד עם כל הלוק סולן להקת מודרן טולקינג שלו, היה האיש הכי קשוח בליגה בשנות ה-80. תשאלו את ד"ר ג'יי. מה צופן העתיד? אם יש מישהו שלברון לא יוכל להתקרב אליו מבחינת איכות וסגנון המשחק, זהו הבירדמן.
לברון מול מג'יק
הנה השוואה מעניינת. שני שחקנים בדיוק באותו גובה, שרצים ומנהלים את המשחק. בעוד מג'יק היה בהגדרה רכז, לברון בדרך כלל ייקח על עצמו את מלאכת ההובלה בחצי השני ובעיקר ברגעים המכריעים. אם יש משהו שג'יימס הוכיח
בשני המשחקים האחרונים, הוא שהוא יודע לשלב את החברים שלו כשמגיע הדאבל טים.
אבל כאן טמונה הבעיה העיקרית בשנים האחרונות של לברון, שהשתנה במעט העונה. הוא לא החליט אם הוא רכז, או סמול פורוורד, או אולי פוינט פורוורד. הרצון שלו לנהל את המשחק, להתחיל ולסיים התקפה, עלתה הרבה פעמים לקבוצה שלו בצד השני של ההגנה.
מה שכן, יחד עם דוויין ווייד לאורך המגרש, המתפרצות הקטלניות של מיאמי מזכירות לפעמים את השואו טיים המפורסם של ל.א. רק כמה חבל שאין שום עיניים עקומות.
מה צופן העתיד? עם קצת כיוון וקצת אמונה, לברון ג'יימס בהחלט יכול להפוך להיות מג'יק ג'ונסון. רק לא בטוח שזה הדבר הנכון בשבילו.
10 הגדולים ביותר ב-30 השנה האחרונות
ואחרי כל הניתוחים הקצרים, זו לדעתנו רשימת עשרת השחקנים הגדולים ביותר ב-NBA ב-30 השנה האחרונות. טוב, למעשה, מדובר ב-32 מאז לארי ומג'יק נכנסו לליגה. אתם יכולים לצעוק, אתם יכולים להתעצבן, אבל העונה הוכיח לברון שהוא ראוי לעשירייה:
10. האקים אולג'ואן – שתי אליפויות עם יוסטון 94-95.
9. לברון ג'יימס – אליפות עם מיאמי 2012
8. קארל מאלון – שני גמרים עם יוטה 97-98
7. צ'ארלס בארקלי – גמר עם פיניקס 1993
6. טים דאנקן – 4 אליפויות עם סן אנטוניו (99, 03, 05, 07)
5. קובי בראיינט – 5 אליפויות עם הלייקרס (00-02, 09-10)
4. שאקיל אוניל – 4 אליפויות (3 עם הלייקרס 00-02, 1 מיאמי 06)
3. לארי בירד – שלוש אליפויות עם בוסטון (81, 84, 86)
2. מג'יק ג'ונסון – 5 אליפויות עם הלייקרס (80, 82, 85, 87-88)
1. מייקל ג'ורדן – 6 אליפויות עם שיקגו בולס (91-93, 96-98)
נא לא לצעוק, זוהי רק דעתנו הצנועה. אם לכם בראש יש עשירייה אחרת, אתם מוזמנים לטקבק אותה. הבהרה: שחקנים שהיו בסוף הקריירה בשנות ה-80, דוגמת קארים עבדול ג'באר וד"ר ג'יי שראויים להיכלל ברשימת כל הגדולים בכל הזמנים, לא נמצאים ברשימה הזו.
