כאשר חברת ביטוח גוזלת את חשבון המבוטח

מה דינו של בן העם הפשוט, אשר במשך שנים רבות הכניס את ידו ב"טעות" לכיסו של חברו, הוציא משם כספים רבים ועשה בהם שימוש? מדובר בגזלן. איש כזה ראוי לכלא, אלא אם כן, יחזיר את הכספים מיד, עם הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת התנצלות כנה. או אז ורק אז, יאמינו לו שאכן ה"טעות" הייתה טעות.

ומה יהא דינם של המורמים מעם, אנשי ביטוח, אשר משך שנים רבות, הכניסו את ידם ב"טעות" לחשבונו של מבוטח? מיד נראה.

באחד הימים, קיבל משה קוריאט מכתב מחברת הביטוח הראל. אנו במשפחת הראל, כך נרשם במכתב, גאים על שבחרת לחדש אצלנו את ביטוח הדירה שלך. לפיכך תוכל גם בשנה הבאה לומר: "בשביל השקט הנפשי שלי - יש לי הראל".

קוריאט הופתע. הוא זכר כי כבר לפני שנים רבות, ביטל את ההתקשרות שלו עם חברת הראל ועבר לחברת הביטוח כלל. קוריאט מיהר להתקשר אל הראל. לתדהמתו גילה כי הראל המשיכה, בניגוד להוראתו, לחדש את הביטוחים מידי שנה בשנה. במשך 10 השנים שחלפו, הראל המשיכה, דרך הוראת הקבע, לגבות ממנו פרמיות מלאות.

לאחר דין ודברים, נאלצו נציגי הראל להודות בטעותם והסכימו להחזיר לו את כספו. אולם לא את ערכו המלא. רק את סכום הקרן. מה עם הפרשי הצמדה וריבית, רטן קוריאט, חלפו 10 שנים, הרי אתם השקעתם כסף לא שלכם והרווחתם ממנו. הפרשי הצמדה וריבית, השיבו לו נציגי הראל, רק דרך בית משפט.

למה לא לפרנס 2 חברות ביטוח?

נציגי הראל קיוו כי לקוריאט, כמו למבוטחים רבים אחרים, לא יעמוד הכוח כדי לתבוע אותם בבית המשפט. הם אכן צדקו. אבל חלקית. קוריאט חלה. חלפו עוד 6 שנים. קוריאט התאושש, אסף כוחות ורגע לפני סגירת דלת ההתיישנות הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים.

מדוע אינכם משלמים לו הפרשי הצמדה וריבית, שאלה השופטת מרים אילני, הרי כבר הודיתם בטעותכם, החזרתם לו את הקרן, תחזירו לו גם הפרשי הצמדה וריבית. זה החוק.

אנחנו לא הודינו בשום טעות, השיבו נציגי הראל, האיש הזה רכש ביטוח גם אצלנו וגם בכלל. כעת הוא מבקש, בחוסר תום לב, לקבל בחזרה את הפרמיות. כך יצא שהוא נהנה, משך 10 שנים, מביטוח חינם.

אבל זה לא הגיוני שאדם יעשה ביטוח דירה בשתי חברות ביטוח, הקשתה השופטת.

למה לא, ענו נציגי הראל, כפל ביטוח זה דבר חיובי, החוק לא אוסר על מבוטח לפרנס שתי חברות ביטוח.

בכל זאת החזרתם לו את הקרן, ציינה השופטת.

זה נכון, השיבו נציגי הראל, עשינו זאת מתוך מחווה של רצון טוב, לפנים משורת הדין.

השופטת אילני לא קיבלה את התשובות. בתכתובת בין הצדדים, לא היה אפילו רמז לכך שסכום הקרן הוחזר לקוריאט לפנים משורת הדין. העובדה שאין מניעה לכפל ביטוח לפי חוק, אינה מעידה כלל ועיקר כי קוריאט אכן רכש שני ביטוחים על אותה דירה.

נציגי הראל לא ויתרו. מה הוא רוצה מאתנו, כך רטנו, הוא התרשל בשמירה על כספו, לא עקב אחר חשבונות הבנק שלו ועוד בא ברוב חוצפתו בטענות אלינו. "זה חוסר תום לב. אין לו להלין אלא על עצמו".

"אין בידי לקבל את טענות הראל" קבעה השופטת "היא אינה יכולה להיבנות מטעות של המבוטח. היא אינה רשאית לגבות ממנו כספים ולעשות בהם שימוש. משעשתה כן עליה להשיב את הכספים בתוספת הצמדה וריבית".

השופטת גם דחתה את טענות נציגי הראל כי קוריאט נהג ברשלנות וחוסר תוך לב כאשר לא בדק בצורה שוטפת את חשבונותיו. "לא הבאתם כל ראיה לחוסר תום לב", קבעה השופטת "על אחת כמה וכמה כאשר עיון בדף חשבון הבנק מאותה תקופה מעלה כי לא ניתן היה לזהות את הפרמיות שגביתם".

בסופו של דיון השופטת פסקה כי הראל חייבת לשלם את הפרשי ההצמדה והריבית ביחס לכל תשלומי היתר שנגבו במהלך 10 השנים וכן הוצאות משפט בסך של 500 שקל.

בשולי הדברים נציין, כי לקיחת כספים שלא כדין מחשבון בנק, מהווה גם עוולת גזל לפי דיני הנזיקין. בית המשפט רשאי במקרים כאלה, לחייב את הגוזל גם בתשלום פיצויים, מעבר להפרשי הצמדה וריבית.