עור לגויים: זה מתחיל בברית ונגמר בחורבן
בגרמניה יצא בית המשפט נגד ברית המילה, והצטרף לרשימה ההיסטורית של "בני האור" שדואגים לשלום התינוק אל מול "בני החושך" היהודים. אבל איכשהו, הערצת היתר של הגוף מסתיימת לא-פעם ברצח יהודים. מי אמר רומא וגרמניה?
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אגד ופלדהיים מציגות: מבצע לאשכנזים בלבד
- אחרי מותו: תעלומת חייו של הרב שג"ר
- 10 הסרטונים החרדיים הכי פופולריים ביוטיוב
הקרב על חוקיות ברית המילה בגרמניה, הוא בסך הכל עוד משחק לפרוטוקול בתוך ליגה ארוכה. השופטים שטענו כי המילה פוגעת בזכויות הילד, ומפרה את שלמות הגוף, הצטרפו לשורה ארוכה של נאורים שטענו כך לפניהם בין אם באמצעות חקיקה בארצות הברית, ובין אם בחיוב לכלול רופאים בטקס בשבדיה.
אחת לכמה חודשים מתעוררת אי-שם בעולם התארגנות חדשה שמתעתדת להוציא את הכיסא של אליהו הנביא מכלל שימוש. בני האור דואגים תמיד לזכותו של התינוק על גופו, ובני החושך היהודים (וגם המוסלמים, יש לציין) ממשיכים להתאכזר אליו.
רומי ויוון כבר עשו את זה קודם
סבב ההתארגנויות והצעות החוק הוא חלק מהתעוררות כללית בעולם המערבי ב-200-300 השנים האחרונות. העולם מתפתח טכנולוגית ומוסרית, ומשליך מאחוריו את העבר הפגאני. אירופה הנאורה דורשת לשמור על התינוק, ולהצילו מידי היהודים שמחבלים בו ללא הרף. בין לבין היא רוצחת את אותם תינוקות יהודיים, עם או בלי ברית מילה.
מדובר בחוליה קטנה בשרשרת ארוכה שמגיעה עד יוון העתיקה, שם נהגו לחשוף את הגוף המושלם בגימנסיון. היהודי שהיה מגיע לשיעורי ספורט, ופושט כמו כולם את בגדיו - זכה לרדיפות והתעללויות מצד היוונים הנאורים לשעתם.
הרומאים, נציגי העולם הנאור של תקופתם, איימו אף הם לגרום למוהלים לאבד את מקור פרנסתם. המושל טורנוס רופוס ישב על כוס קפה עם רבי עקיבא, וקבל בפניו על ברית המילה; גוף האדם הוא יצירה מופלאה כל-כך של הטבע, טען, אך היהודים מתעקשים להרוס את השלמות הזאת. על פי המסופר בתלמוד, כיבד רבי עקיבא את הנציב הרומאי במבחר שיבולים משדה החיטה, כי על פי אותו היגיון, חבל לקחת את החיטים המושלמות ולעשות מהן לחם. בסופו של דבר, את בני האור הטיעון הזה לא כל-כך עניין, והם הובילו מאבק עיקש ואגרסיבי נגד המילה, במהלכו הוציאו להורג את רבי עקיבא וחבריו בעינויים קשים.
תיכנסו לפרופורציה
הקשר בין התנגדות לברית המילה לפוגרומים, הוא יותר מניסיון פתטי להגיד שהיהודים צודקים. גרמניה של השבוע או רומא של
לפני אלפיים שנה, הן צעד בדרך להידרדרות מוסרית. יש לאדם זכויות על גופו, אבל כשמקצינים אותן מגיעים לאגואיזם. הערצת הגוף מכשירה את המתירנות, הרכושנות והנהנתנות. לא שליהדות יש בעיה עם הגוף, היא דווקא מחזיקה ממנו, אבל שומרת על פרופורציות; כשמרוממים יותר מדי את הגוף, לא יודעים מתי לרסן אותו.
ביטויים כמו "זכות האדם על גופו" מהדהדים יפה, אך הם ריקים מתוכן במקרה הטוב, ומבטאים תוכן בעייתי במקרה הרע. בשם הביטויים האלה מותר לתת פורקן לכל תאווה - גם על חשבון הזולת, גם על חשבון הכלל. אג'נדת ה"זה הגוף שלי ואני אעשה איתו מה שאני רוצה" מובילה לסגידת יתר שעלולה להסתיים באיבוד צלם אנוש.
חוות הדעת המשפטית בקלן מדאיגה לא משום שיש לעם היהודי סיבה לדאוג לברית המילה. זו החזיקה יפה עד היום, ואין חשש כי תבוטל בקרוב. אך השאלה היא רק לאן תוביל הערצת הגוף את אירופה.