מחאת אוהלים נגד גלגלצ? נסו להביט במראה

כמה ימים אחרי שכמה זמרים - רובם מהז'אנר המזרחי - יצאו בטענות חריפות נגד גלגלצ, המאבק עולה מדרגה. אם יתקבל אישור משטרת ישראל ועיריית תל-אביב, שאליהם כבר נעשתה פניה בנושא, החל באחד באוגוסט ובמהלך כל החודש, מתכננים האמנים דודו אהרון, עידן יניב, אביהו שבת, שיר לוי, ליאור פרחי, מיכל אמדורסקי וכנראה גם מרגול להקים במאהל מחאה מחוץ למשרדי התחנה הצבאית ביפו. ההחלטה התקבלה בסוף השבוע האחרון במסגרת כינוס של גורמים בתעשיית המוזיקה הישראלית, שטוענים כי מדובר בתחנה ציבורית שממומנת מכספי המדינה והציבור, ולטענתם "עושה כל העולה על רוחה".

תבות נוספות על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

• חולמים בקטן: סוף עידן המזרחית בקיסריה?
• דודו אהרון מוכיח שבמוזיקה המזרחית אין חוקים
• מי הם הזמרים המזרחיים של המגזר החרדי?
  

אני לעומת זאת מציע לנשום עמוק ולהכניס את הטענות לפרופורציות. אני בטח לא אסנגר יותר מדי על התחנה, ואף אשמח להיות הראשון לומר שהיא מפספסת המון שירים טובים כתוצאה משיטת הפלייליסט - אבל האם המתקפה נגדה באמוציות כאלה מוצדקת? אני בספק.

אם פורטים את האמנים לבודדים ובודקים את הטענות, מגלים שרובם טועים ומטעים. אביהו שבת לדוגמה, זכה רק לפני שנתיים בתואר פריצת השנה של התחנה, והצליח לא מעט בזכות העובדה שהיא השמיעה אותו כשיצא האלבום הראשון. הוא צריך לזכור שמאז הוא כבר לא הבן הרגיש של שלומי אלא רקדן סלסה ששבר לג'ולייטה את הלב בשתי תוכניות ריאליטי, שלבטח פגעו ביחס אליו כמוזיקאי. אמנם לא צריך לשפוט אותו בגלל העובדה שהוא הפך למשתתף ריאליטי סידרתי - זה חלק מחוקי המשחק כיום - אבל אין מה לעשות, אני בטוח שזה משחק תפקיד בישיבות הפלייליסט.

אביהו שבת. שכחת כמה פרגנו לך כמה רגעים קודם?(צילום: ענת מוסברג)

ואביהו לא לבד. שיר לוי זכה להצלחה רק אחרי שגלגלצ טחנה את "יום אחד תבקשי" שלו והפכה אותו ללהיט היסטרי. האם היא פספסה את "בוקר", "עד סוף הזמן" ו"סלחתי לך"? ברור. האם זה אישי? להיפך, אם כבר: אני מאמין שדווקא לוי נחשב בתחנה ליותר "איכותי" מזמרים מזרחיים אחרים, כמו דודו אהרון למשל, שכועס גם הוא. בכל זאת, אהרון הוא זמר השנה בדימוס, והוא לא מבין איך הסינגל האחרון שלו, "אל תסגרי לי את הדלת", לא חדר לפלייליסט. אבל האמת היא שגם אם הייתי יושב שם בעצמי, לא הייתי מעביר אותו - ומסיבה אחת בלבד: הוא נשמע כמו חיקוי ל"כשאת איתו" של אייל גולן, שנטחן שם ללא הפסקה בחודשים האחרונים.

האחרונה שאתייחס אליה היא מרגול, שהשיר המצוין שלה "ילד" נעדר גם הוא מהתחנה הצבאית. פה צריך לזכור שמדובר בסיפור אחר לגמרי - שכן השיר יצא בשיאה של הפרשה הפלילית של הזמרת, כשהציבור היה בטוח שהיא לא רחוקה מראש משפחת פשע לכל דבר. לו היה יוצא היום - אפילו מבלי לדעת מה היו השיקולים של מנהלי התחנה - אני מאמין שההתייחסות היתה אחרת לגמרי.

אין ספק שהמחאה המתוכננת של האמנים תזקוף עבורם יחסי ציבור חינם. בינתיים הם מבטיחים לערוך במקום הופעות חיות לאורך כל שעות היממה, אותן הם יעבירו בשידור ישיר בעמודי הפייסבוק שלהם. לי אישית קשה להבין את הטירוף הזה, וקשה שלא לחשוד שמדובר פה בעיקר באג'נדה יח"צנית, ולא מוזיקלית או אידיאולוגית. מעבר לכך, קשה לדמיין את דודו אהרון, שרגיל למקומות כמו קיסריה ונוקיה, יתחיל לשיר ברחוב עם מגפון ביד.

האמנים המזרחיים חייבים להפסיק לצעוק על קיפוח, להבין שאין כאן שום דבר אישי ולראות שהם לא לבד. אריק סיני וצביקה פיק מתלוננים על אותו הדבר, ולכן אין כאן, לפחות לדעתי, שום אג'נדה נגד הז'אנר. ולראיה - ישי לוי, אייל גולן ושרית חדד מושמעים שם באופן תדיר. שוב, גלגלצ בהחלט מאבדת שירים טובים: חיים משה עם האלבום החדש, אביבה אבידן עם הסינגל המקסים "אביב", דניאל זמיר עם האלבום המופתי שלו "נחמה ועידוד" שהתחנה התעלמה ממנו ויואב יצחק שמקליט מוזיקה מצוינת בשנים האחרונות הם רק כמה דוגמאות. אבל בסופו של דבר, המאבק המתוכנן נראה כמהלך נואש ובעיקר עצוב ומביך - להם ולתחנת הרדיו כאחד.

שריף, תעשה לי דואט

ועכשיו לעניינים שמחים יותר: אחרי שלמה ודודו, מירי וגלעד, דנה וירדנה ועמיר וישי, עוד דואט מתווסף לגל שפוקד אותנו לאחרונה - והוא "גבר בלי מילה", השיר המשעשע של אתי לוי ושריף, שלטעמי לא פחות קאמפי מזה של צמד הדיוות. השניים, שמנוהלים יחדיו אצל ישראל בונדק, חברו לשיר קיצי מוצלח שלא מתיימר לעבור פלייליסט בגלגלצ, אלא רק לספק להם עבודה - וזה, אחרי השיר, יהיה להם בשפע.

שריף ואתי לוי - "גבר בלי מילה"

מה שכן, הדואט החדש גורם לי להפליג בזיכרוני לשירותי הצבאי, אז יצא דואט נוסף בכיכובו של שריף - עם לא אחרת מאשר הנמסיס של לוי, אחותה זהבה בן. היה זה הלהיט ההיסטרי "לאהוב", שיצא בשפות העברית והערבית בסיום המילניום הקודם. מה שבטוח, פעם ידעו לעשות שירים טובים. אתכם אני מפנק בכל זאת עם שני הדואטים של ילד הפלא הדרוזי עם האחיות לבית משפחת ביניסטי. כי קאלט הוא לפעמים הרבה יותר מסתם עוד מילה.

שריף וזהבה בן - "לאהוב"

הדבר הממש לא גדול הבא

אני בסך הכל מסמפט את מאור דניאל, זמר צעיר שחתום באותו המשרד של קובי פרץ וזהבה בן, ושמנהליו תולים לגביו תקוות גדולות. הוא גבר נאה, יש לו קול סביר, ומרוב ששיר הפריצה שלו "לכי תספרי לכולם" מפגר - כך הוא גם משעשע, ומכאן הצלחתו. לצערי, בשוק המזרחי היום, תכונות אלו לא מספיקות. כדי להצליח צריך להיות מישהו כמו שיר לוי, שיש לו קול עצום, מראה מצוין וסיפור חיים מרתק. אנחנו כבר לא בשנות התשעים, אז כל אחד שחשב שהוא יודע לשיר זכה להכרה במידה כזו או אחרת.

מאור דניאל - "לא מוותרת"

השבוע הוציא דניאל סינגל חדש מאלבומו השני בשם "לא מוותרת", וגם הפעם לא נפלתי ממנו. השירה שלו לא נשמעת טוב, המילים - טוב, בואו לא נדבר עליהן, והלחן גם הוא לא מעניין מספיק. מצטער דניאל, אבל לו הייתי המנהל שלך, הייתי חושב היטב על המשך הדרך - איך לגרום לפרויקט הזה לעבוד באמת, עם חומרים הרבה יותר טובים, שלא נשמעים כמו השאריות של דודו אהרון. או להבדיל, להבין שהכוכב הבא של ישראל פשוט לא יצמח פה. כואב, אבל זו האמת.

נפל רחוק מהעץ

ונסיים עם אמת כואבת נוספת, אבל כזו שצריכה להיאמר. עוד זמר שמעולם לא יגיע בקצב הזה לגלגלצ הוא בן אל תבורי, שממשיך להוציא שירים מביכים

בזה אחר זה ולא מבין איך איבד את תהילת העולם אחרי ש"התבורי'ס" ירדה. הסיבה פשוטה: אי אפשר לדהור על תהילתו של האבא המפורסם ולהאמין שזה יחזיק לעד.

תבורי ג'וניור הוא צ'ארמר עם חיוך ממזרי, אבל זמר הוא לא. אין לו קול, הוא לא מוזיקאי, השירים שלו לא ראויים להתייחסות והגימיק של הבן של מיצה את עצמו ועכשיו בעיקר מביך את האבא עם הקול האדיר. עצוב שיש אבות כמו ישי לוי שלא מאמינים מספיק בבן הסופר מוכשר שלהם ויוצרים עימו נתק, ולעומתם אבות כמו שימי שנאלצים לתמוך בחלומות של הילד ועושים זאת באהבה רק בגלל הגנים, למרות שהם יודעים שעתיד גדול אין פה.