אל תמצמצו - שחקנים שנכנסו להיסטוריה ברגע

יש לא מעט שחקנים, שהפכו עם השנים לדרגת "אלים" בספורט העולמי. מייקל ג'ורדן ב-NBA, דייגו מראדונה וליאו מסי בכדורגל העולמי, אנתוני פארקר ומיקי ברקוביץ' בכדורסל הישראלי ואבי נימני או נחום סטלמך בכדורגל הישראלי, כל אחד בדורו.

• לונדון 2012: העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
  

לצד כל אלה, יש לא מעט שחקנים שלא הספיקו לעשות יותר מדי, אלא שלעתים לא צריך "יותר מדי" כדי להיכנס לדפי ההיסטוריה של הספורט העולמי. לעתים, כל מה שצריך זה רגע אחד, הבזק חיובי, תזמון ומיקום נכונים - ואתה שם. בספרים. הנה כמה דוגמאות לברי מזל כאלה, שלעד יהיו מזוהים עם רגע יחיד במינו. הנבחרים פה הם על פי השקפתנו הסובייקטיבית כמובן, אנחנו כבר מחכים לאלה שלכם בטוקבקים.

דיקסון חוגג. נכנס להיסטוריה(צילום: אלי אלגרט)

חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

• המתעמלות מוכיחות שהן בכושר מצוין ללונדון
  

• לא תאמינו מה קורה בכפר האולימפי בלילות
• לי קורזיץ מדברת על מצבה הבריאותי
  

כדורסל ישראלי: איציק כהן, מכבי ת"א, אפריל 1988

מכבי ת"א של קווין מגי ודורון ג'מצ'י הגיעה לגמר שני ברציפות, בפעם השנייה ברציפות מול אותה היריבה - מילאנו של בוב מקאדו, דינו מנגין ומייק ד'אנטוני. מגי ז"ל יצא בחמש עבירות מוקדם מהצפוי, ורלף קליין ז"ל נאלץ ללכת עמוק לספסל ולשלוף את איציק כהן, שחקן פנים חביב, שקלע שש נקודות ללא החטאה, הוריד שבעה ריבאונדים ושמר את הצהובים בתמונה. זה כמעט הספיק, כשהצהובים השוו, אך לא מעבר. מכבי שוב הפסידה, כהן, שקלע 69 נקודות בסך הכל בקריירה האירופית שלו במדי מכבי, עוד צייץ מעט בגמר-סל מול הפועל ת"א, אך לא מעבר. 

נכנס לעיתון. איציק כהן בגמר(צילום: AP)

כדורסל ישראלי: מאליק דיקסון, הפועל חולון, מאי 2008

לא חסרים שחקנים זרים שהגיעו לכאן, יצאו עוד בנתב"ג בהצהרות שהם ייקחו למכבי ת"א את האליפות, ורובם עוד לא הספיקו להגיע למכולת השכונתית לפני

שהם היו בחזרה על המטוס. מאליק דיקסון הוא הדוגמה ההפוכה.

NBA: ג'ון פקסון, שיקגו בולס, יוני 1993

יש את השטאנץ הזה, של שחקנים שיושבים ליד הכוכב הגדול, ואם מתמזל מזלם הם מקבלים את הכדור ברגע הנכון, ואו שהם נכנסים להיסטוריה בצורה חיובית - או שלא. סטיב קר ודרק פישר נתנו קרב הוגן, אבל השלשה של ג'ון פקסון ניצחה, למרות שמדובר בשחקן טוב פלוס גם בלי הסל הזה.

פקסון, ליד דריק רוז, בגירסה מתקדמת יותר(צילום: AP)

NBA: גלן מקדונלד, בוסטון סלטיקס, יוני 1976

אם ג'ון פקסון נחשב לשחקן בינוני, מה תגידו על בחור שסוגר קריירה בת 142 משחקים, עם ממוצעים של 4.2 נקודות ו-1.5 ריבאונדים לערב? חוץ מערב אחד.

ה-4 ביוני 1976, סדרת הגמר, 2:2 בין הסלטיקס לפיניקס. אחרי שהסאנס ניצחו את המשחק הקודם בהארכה, המשחק הזה הלך ללא פחות משלוש הארכות, וכשפחות או יותר נגמרו השחקנים, הגיע הבחור מקדונלד וקלע שמונה נקודות בהארכות, שש מהן בהארכה השלישית, ראה את הסלטיקס זוכים באליפות ונעלם מהאופק.

מכללות: כריסטיאן לייטנר, דיוק, מארס 1992

לייטנר עשה כמה דברים בקריירה שלו. הוא רשם כמה עונות מוצלחות בליגה הטובה בעולם, אפילו הופיע באולסטאר ב-1997, אבל כל הקריירה שלו מתגמדת לעומת אותו הרגע. גמר אזורי 1992, דיוק מול קנטאקי, 2.1 שניות לסיום, קנטאקי מוליכה 102:103 ונוגעת בניצחון. בחור בשם גרנט היל מוציא כדור מתחת לסל, ומסירה של שלושת רבעי מגרש נעצרת בידיים של לייטנר. זה מכדרר פעם אחת, מסתובב, ושלוש עשיריות מהבאזר קולע בנפילה לאחור - 103:104. זו מהות ההגדרה "באזר ביטר".

כדורגל ישראלי: אמיר אבוטבול, הפועל ב"ש, דצמבר 2002

נכון, אלירן עטר וערן זהבי נהנים מהזיכרון הקצר שלנו ויהיו הראשונים להישלף כאשר נדבר על מספרת בלתי נשכחת. אבל אם תדרימו קצת ותבקרו בבירת הנגב, סביר להניח שהתשובה תהיה שונה. בב"ש יחזרו לדצמבר 2002, כשהקבוצה המלהיבה של לופא קדוש הגיעה לביקור בבלומפילד מול מכבי ת"א ופשוט שחטה אותה 0:3.

כדורגל ישראלי: כרמלו מישיש, הפועל פ"ת 1994/95

התלתלים יהיו מזוהים לעד עם ראובן עטר, אבל באמצע שנות ה-90 הגיע לארץ הקודש יריב ראוי על התואר "התלתל של המדינה". קראו לו כרמלו מישיש, צרפתי

חביב, שלעד ייזכר במלאבס בזכות הרגע ההוא, במחזור ה-16 של עונת 1994/95.

כדורגל עולמי: נעים, סראגוסה, 1995

לגמר גביע המחזיקות של עונת 1994/95 הגיעה ארסנל כפייבוריטית ברורה למשחק מול סראגוסה. בסופו של דבר המשחק נגרר להארכה, ורגע לפני שהאנגלים מתייצבים לעוד דו קרב פנדלים ומפסידים, הקשר הספרדי עשה עימם חסד.

כדורגל עולמי: מייקל תומאס, ארסנל, מאי 1989

על המשחק הזה נכתבו ספרים, הוקרנו סרטים, ולא מעט נזכרו בו במחזור הסיום של העונה הנוכחית. ארסנל הגיעה לאנפילד בידיעה שרק ניצחון בהפרש של שני שערים, במחזור הסיום, ימנע מליברפול תואר ויעניק לה את הזכייה המיוחלת באליפות. אלן סמית', שזכור בזכות הרבה יותר מאותו המשחק, קבע 0:1 לתותחנים - עדיין לא מספיק.

בייסבול: ארון בון, ניו יורק יאנקיז, אוקטובר 2003

אין כמו היריבות בין הניו יורק יאנקיז לבוסטון רד סוקס כדי להיכנס להיסטוריה. בון, שחקן בסיס שלישי סביר, עם ממוצע חבטות בקריירה של 263., ו-126 הום ראנס לאורך כל הקריירה, פתח בכלל על הספסל במשחק השביעי והמכריע בגמר האמריקן ליג, ה-16 באוקטובר 2003. הרד סוקס, שלא זכו באליפות מאז 1918 הוליכו 2:5 לקראת הסיום, אך הרוחות של היאנקי סטדיום בהנהגת בייב רות' יצאו מהחורים, הפסים השוו ל-5:5 והמשחק נכנס ל"אקסטרה אינינגס" - הארכה.

בון עלה בפתיחת האינינג ה-11, כשכל שהוא התבקש לעשות זה לעלות על בסיס ולפתוח את האינינג כמו שצריך, אך כבר בכדור הראשון שהוא קיבל מטים ווייקפילד הוא שלח אותו ליציעי השדה השמאלי - היאנקיז ניצחו, בון נכנס לספרים. ונעלם מהמפה.

ארון בון ברגע היחיד בקריירה שלו(צילום: איי פי)

פוטבול: דייויד טיירי, ניו יורק ג'איינטס, פברואר 2008

הניו אינגלנד פטריוטס של טום בריידי הייתה ביי פאר הקבוצה הטובה ביותר ב-NFL של אותה העונה. אך הענקים מניו יורק זה לא עניין. שתי דקות לסיום הסופרבול ה-42 העלה רנדי מוס את הפאטס ל-10:14, בדרך לאליפות, איליי מאנינג והג'איינטס יצאו לצ'אנס אחרון.

כשהם עם הגב לקיר, ורגע לפני שהוא נופל, שלח הקוורטרבאק האדיר כדור חצי-התאבדות, שנחת איפשהו בין היד לקסדה של טיירי, באחת התפיסות הבלתי נשכחות שנראו אי פעם. הג'איינטס המשיכו לניצחון 14:17, וטיירי המשיך לדרכו הלא נראית.