האהבה ניצחה
היא התחילה בתור כדורסלנית מצליחה, אבל רגע טרגדי אחד שינה את חייה וריתק אותה לכיסא גלגלים. למרות הכאב היא לא ויתרה על החלום הספורטיבי והפכה לתקווה פראלימפית בלונדון 2012, דווקא בענף החתירה. ועל הדרך היא גם בנתה זוגיות, עם הבחורה שגילתה אותה. סיפורה המדהים של מורן סמואל
- לונדון 2012:
העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט
בוקר אחד ב2006- הכל השתנה. סמואל תלתה כביסה, ואז הרגישה כאב חד בגב. כלי דם פקע ופגע במערכת העצבים בעמוד השדרה. בנסיעה באמבולנס לבית החולים כבר הבינה מה קרה. "ניסיתי לצבוט את הרגליים ולא הרגשתי כלום," היא מספרת. "עשיתי סימולציות עם המוח. באותו הרגע הבנתי שאני משותקת."
למרות הטרגדיה, סמואל (31) לא ויתרה על החלום הספורטיבי. היא ניסתה תחילה לחזור לכדורסל, אבל דווקא מפגש עם לימור גולדברג הוליד בסופו של
דבר את אחת המועמדות הישראליות למדליה אולימפית בלונדון. וכן, דווקא בענף החתירה.
גולדברג (30) עסקה באיתור מועמדים ומועמדות לענפים הפראלימפיים. כשפגשה את סמואל, הקשר ביניהן החל לפרוח. היום הן כבר נשואות שנתיים, והאהבה ביניהן דירבנה את סמואל לנסות אתגר חדש - חתירה. ב1- בספטמבר היא תוכל לחגוג זכייה במדליה אולימפית, שנה ושמונה חודשים בלבד אחרי שהחלה לחתור. תסריט שנשמע כמעט דמיוני.
לא במבט ראשון
"האמת, בחיים לא הייתי חושבת לנסות את זה," מודה סמואל, שמתאמנת זה שנתיים במרכז דניאל לחתירה על גדות הירקון. "כדורסל זה הלב שלי, אבל לימור איתרה אותי ואמרה שיש לי את זה. זה היה מסע ארוך. היא ניסתה לשכנע אותי ולא הסכמתי, ניסתה פעם נוספת, ושוב סירבתי. זה לקח קצת זמן, הקשר הפך ממקצועי לזוגי, ואז היא הייתה יכולה ללחוץ על נקודות קצת יותר רכות."
חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:
- מכה למשלחת הישראלית: קופלב בספק ללונדון
- פשוט מושלמת - על נדיה קומנץ'
- קרל לואיס מטיל ספק באוסיין בולט
מה הכוונה?
"היא אמרה לי: 'תנסי בשבילי.' זה עשה את העבודה."
גולדברג: "ראיתי את הידיים האינסופיות שלה, אחר כך את היכולת המנטלית. הבנתי שהיא מתאימה. אני שחיתי בצעירותי וכבר ידעתי מה דרוש לענף אישי.
לפעמים זה כיף שהכל עליך, וזה מה שהופך את מורן למנצחת. כל החותרות חזקות, כולן הולכות לחדר כושר, אבל היכולת המנטלית היא זו שתעשה את זה עבור מורן."
סמואל: "החתירה לא הייתה אהבה ממבט ראשון. לא ממש ידעתי איך לאכול את זה. אני ומים אף פעם לא היינו חברים טובים. לא אהבתי לשחות, לא אהבתי ללכת לים. אני בן אדם של אדמה, קרקע. הגעתי למרכז דניאל, המאמן הושיב אותי על המזח, ולא כל כך התלהבתי בפעם הראשונה. בסוף, מה שמשך אותי זה האתגר. אני מאמינה בדינמיות של החיים. אתה אף פעם לא יודע מה ילד יום." והיום את כבר מועמדת למדליה בלונדון.
"הייתי מוכנה לנסות, לאט לאט. בהתחלה הגעתי פעם פעמיים בשבוע, זה עלה לשלוש ולארבע, והיום זה כבר הבית שלי. למדתי לאהוב את זה. הרגשתי שזה נותן לי דברים ששום ענף אחר לא נתן לי."
סמואל לא הזניחה את הכדורסל. היא משחקת בנבחרת הנשים בכיסאות גלגלים ובחמישייה הפותחת של קבוצת בית הלוחם ת"א, הדאבליסטית הישראלית. "במשך שלוש שנים לא יכולתי בכלל לראות מגרש, פרקט, כדור. היה פער גדול ברמה הגופנית בין מה שהייתי לבין מה שאני עכשיו," היא אומרת. "והנה, לא ויתרתי על זה. גם המאמן שלי תומך בזה. אבל סדר העדיפויות ברור: ברגע שהבנו שיש סיכוי למדליה, העדיפות היא לחתירה, הכדורסל זה יותר בשביל הכיף."
בתחילת ספטמבר תנסה סמואל לזכות במדליה במקצה ה1,000- מטר. ויש סיבה לציפיות ממנה: באליפות העולם ב2011- זכתה בארד, אחר כך הוסיפה מדליית זהב בגביע העולם באיטליה. "אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שאצליח," היא מסבירה. "בהתחלה לקח לי זמן להבין שזה משהו שאני יכולה לעשות ברמות הגבוהות." ומה המטרות בלונדון?
"חד-משמעית לזכות במדליה. החלום שלי זה זהב אולימפי. על הנייר יש יריבה שהיא חזקה ומעל כולן, אבל אני לא יכולה לוותר על החלום."
ביחד, ללונדון
גולדברג תצפה בתחרות בלונדון מקרוב. סליחה, גולדברג סמואל (אפילו בפייסבוק היא קוראת לעצמה כך.( "עברתי את הדרך שלי," היא משחזרת. "היה לי בן זוג כשהכרתי את מורן, ובכל התהליך הבנתי איפה יותר טוב לי ואיפה זה יותר אמיתי. מורן הכירה את ההורים שלי עוד לפני שסיפרתי להם. אבא שלי היה מאושפז בבית חולים, אני הייתי בפינלנד, והיא הייתה איתו בבית חולים."
סמואל" :אני סיפרתי להורים שלי בגיל צעיר מאוד. לימור לא שיתפה את ההורים שלה במהלך החיים. היה לי חשוב שהם יכירו את האדם שאני. אחר כך, כשאתה מכיר מישהו, קשה לשנות את דעתך עליו רק בגלל העדפה מינית." גולדברג צוחקת: "היום אבא שלי מתקשר אליי כדי לשאול איפה מורן."
כשהמשלחת הפראלימפית תצא ללונדון, הוא כבר לא יצטרך להתקשר, אלא לצפות בסמואל בלונדון. סמואל עצמה מסכמת: "איפה אני רואה את עצמי בתחילת ספטמבר? משוויצה בתמונות שלי עם המדליה".
לפנייה לכתב/ת 
