עין תינה: המים נאספים; בעלי החיים סובלים
מימיו של עין תינה בגליל נתפסים לצרכי חקלאות, ולצמחייה והחיות נוצר מחסור. ynet והחברה להגנת הטבע מזמינים אתכם לטייל בנחלי הארץ ולהגביר את המוּדעות לשיקומם
>> מחפשים תוכניות לקיץ? כנסו לעמוד החופש הגדול של ynet
עד לפני כמה עשרות שנים היו בישראל נחלים זורמים ובריאים, שסיפקו גם שפע של שירותים אקולוגיים חיוניים לשמירת טבע וגם אתרי בילוי, נופש ופנאי חשובים לרווחת האדם.
עוד טיולי נחלים לקיץ בערוץ התיירות:
למרות חשיבותם העצומה, הנחלים והמעיינות בישראל סובלים מהזנחה של עשרות שנים, מייבוש, מזיהום, ומנזק אקולוגי מתמשך. דוח "געגועים לנחל " של החברה להגנת הטבע, שפורסם בחודש מרס 2012, בחן את שפיעת המים מ-91 מעיינות הנובעים בנחלים חשובים בישראל, והעלה תמונה עגומה: 60 מבין המעיינות שנבחנו נמצאים במגמת דעיכה חמורה, חלקם איבדו 50-30 אחוז משפיעתם במהלך 30 השנים האחרונות.
החברה להגנת הטבע ו-ynet מזמינים אתכם לצאת לטבע ולטייל בנחלים בארץ, ולהגביר את המוּדעות לשיקומם והחזרת המים הזורמים אליהם. והפעם: טיול בנחל עין תינה.
עין תינה (או עין נוטרה), הוא אחד המעיינות הנובעים בשיפוליה המערביים של רמת הגולן. זהו מעיין מרשים במיוחד, שהמים הרבים השופעים ממנו נדמים כפורצים מהסלע במפל גדול על צלע ההר.
המסלול במים על צלע ההר כולל טיפוס מעט אתגרי על סלעי הבזלת, כשהמים שוטפים את הגוף. בסוף הטיפוס מגיעים לצינור עצמו וניתן ליהנות מרחצה תחת המים הזורמים אל מול נופי עמק החולה המרהיבים.
עם זאת, אם תתאמצו לחקור את מפל המים, תגלו תופעה מוזרה: מימיו של המעיין אינם פורצים מההר (כדרכם של מעיינות בטבע), אלא "נובעים" מצינור! ואם תמשיכו לחקור - ותסתכלו מקרוב על מוצא הצינור שממנו פורץ "המפל", תוכלו לראות מעליו את בריכת הבטון שבה "נתפסים" מי המעיין.
זו הבריכה שממנה נשאב חלק ניכר ממי המעיין להשקיית שדות חקלאיים באזור. המים שזורמים "במפל" ובנחל הם למעשה רק עודפי המים שהחקלאים משחררים. לעיתים, בימי קיץ החמים, החקלאים מפסיקים את הזרמת המים לנחל, מי המעיין מנוצלים לחקלאות, והנחל יבש.
בריכת הבטון שבה "נתפסים" מי המעיין (צילומים: אורית סקוטלסקי)
"השיבר" של המעיינות
עין תינה הוא אחד מסדרה מרשימה של מעיינות הנובעים לאורך הדופן המזרחית של עמק החולה (כמו גם עין ג'ילבון, עין גונן, עין להבות, עין עורבים ועוד). המים הנובעים במעיינות הם מי גשמים, הנקווים מהאקוויפר המקומי והבזלתי של רמת הגולן. בעשורים האחרונים ניכרת ירידה הדרגתית בשפיעת המעיינות הללו - כנראה גם בגלל ירידה בכמויות המשקעים בגולן וגם בגלל הרחבת השימוש במים לחקלאות על גב רמת הגולן.
- מבשר את החורף: לטייל בעקבות אירוס הסרגל
- "הטיול בטבע הפך לבריחה": המלצות לפינות חמד בצל המלחמה
- עששיות וציפורים: טיולים ופעילויות חינם בחנוכה של החברה להגנת הטבע
- "סוף-סוף כתבה שלא קשורה למלחמה": יצאנו לבדוק את השיפוץ בעין ג'ונס
- "לקח לי הרבה זמן לצאת מהבית": בלוגרית הטיולים חוזרת לשטח, ויש לה גם המלצה לימים אלה
למרות חשיבותם הרבה של מעיינות הדופן לשמירת הטבע ולמטיילים, מרבית המעיינות עדיין נתפסים בבריכות בטון ונשאבים לשימוש של היישובים החקלאיים המקומיים - חלקם לשתייה, ורובם לחקלאות. למעשה, חקלאי רמת הגולן יושבים על "השיבר" של המעיינות, ומחליטים בכל יום כמה מים יזרמו בטבע וכמה יישאבו להשקיית השדות.
חלוקת המים בין החקלאות לנחלים נקבעת לפי הסכמי חלוקת מים ורישיונות הפקה ישנים שנחתמו לפני שנים רבות (בשנות ה-80) עם רשות המים. הבעיה היא, שהחקלאים שואבים את המים בעיקר בחודשים החמים ביותר של הקיץ - כאשר הצמחים, בעלי החיים, והמטיילים זקוקים למי המעיינות, ושפיעת המעיינות נמוכה. שאיבת המים בעונת הקיץ גורמת לפגיעה בבעלי חיים הזקוקים ליציבות בזרימת המים בנחלים, ופוגעת בהנאת המטיילים מהמים הצוננים.
על מנת להבטיח שאנחנו, המטיילים, נהנה מזרימת המים המרעננת בעין תינה ובמעיינות הדופן האחרים, ועל מנת לשמור על הטבע הייחודי בנחלי האזור, צריך לתת למים לזרום בחופשיות, לפרק את כל מתקני התפיסה של המים, ולספק לחקלאים מים חלופיים במורד הנחלים.
הצמחים ובעלי החיים זקוקים למים. עין תינה
נצל לטייל
נקודת התחלה: נוסעים על כביש 90, בצומת מחניים פונים ימינה (מזרחה) לכביש מספר 91 וממשיכים עד צומת גדות. בצומת גדות פונים צפונה לכביש 918, חולפים על פני גשר הפקק, ומעט לאחר סימון הקילומטר ה-23 פונים ימינה לדרך עפר רחבה ומחנים את הרכב.
סיפור דרך: מחניון הרכבים מתחילים ללכת עם כביש העפר המוביל אל חורשת אקליפטוסים לצד בריכת מים. מכאן המסלול הופך לרטוב. כנסים אל המים הרדודים ומתחילים ללכת במים כנגד כיוון הזרימה. על הקרקעית יש לא מעט אבנים גדולות, הילדים ייהנו מאוד לקפוץ מאבן לאבן.
לאחר הליכה של כעשר דקות בתוך המים הרדודים נגיע אל פיצול שבילים. השביל הפונה ימינה עולה בתלילות בשביל יבש, בין צמחייה צפופה, ומסתיים במעלה הגבעה, בראש המפל שהוא בעצם צינור המשפריץ מים שיעניק לכם מקלחת מרעננת. השביל הפונה שמאלה מתגבר על אותה עליה אך בדרך מעט אתגרית יותר ורטובה. העלייה בשביל זה כרוכה בטיפוס על אבני בזלת גדולות כשהמים זורמים ומרטיבים אותנו ועלינו להחזיק חזק בסלעים - חווייה בלתי רגילה!
השיא של המסלול הוא מפל עין א-תִינַה. מי המעיין הקרירים פורצים מתוך צינור, זורמים בעוצמה ומתנפצים על סלעי הבזלת שתחתיהם. מי שהגיע לנקודה זאת בדרך היבשה, ייהנה מאוד ממקלחת מרעננת בלב הטבע, ומי שטיפס בדרך הרטובה כבר יגיע רטוב אך בוודאי ישמח להמשיך וליהנות מן הזרם החזק והקריר.
מכאן ניתן לחזור חזרה אל הרכב בדרך יבשה וקלה. יורדים כמה מטרים מתחת לצינור ומבחינים בתחילתו של שביל ברור מצד ימין. השביל די רחב ונוח. כשאתם עומדים במעלה הגבעה תוכלו לזהות בקלות את הדרך חזרה לרכבכם.
מידע כללי: עין תינה
דרגת קושי: בינוני
אזור בארץ: רמת הגולן
מתאים לגיל: לכל הגילאים (ילדים קטנטנים יכולים לוותר על הטיפוס אל הצינור וליהנות מהבריכה הקרירה בליווי מבוגר כמובן)
סוג טיול: מעגלי
עונה מומלצת: אביב-קיץ-סתיו
צבע המסלול: לא מסומן
מפת סימון שבילים: מפה מספר 1, הגולן ואצבע הגליל
נק' התחלה: מגרש החנייה של עין תינה
נק' סיום: מגרש החנייה של עין תינה
אורך המסלול: כ-2 ק"מ
משך טיול: כשעה וחצי - שעתיים
הערות: הטיפוס יכול להיות מעט מאתגר יש לנעול נעליים סגורות ולהביא נעליים להחלפה.