הדולר מתחזק: מה לעשות עם הכסף?
שלל סיבות כלכליות בארץ ובעולם תומכות בהתחזקות הדולר. איך אפשר לנצל את ההזדמנות ובמה כדאי להשקיע בתקופה כזו? שלמה מעוז מציע כמה מסלולים לכסף שלנו
לראשונה מזה שלוש שנים, אנו עדים להתחזקותו של הדולר מול השקל עד כדי חציית רף הארבעה שקלים. למה זה קורה? בהסתכלות בינלאומית, התחזקותו של הדולר נובעת מהחוזק היחסי של הכלכלה האמריקנית ביחס לשאר הכלכלות המפותחות בעולם.
בנוסף, ישנם גם סיבות מקומיות שהביאו לפיחות בשקל אל מול המטבע האמריקני, וחשוב לנו כמשקיעים להבין גם אותן על מנת שנדע לקבל החלטות מושכלות לגבי אפיקי ההשקעה שלנו.
סכנת גרעון תקציבי מחלישה את השקל
לאחר שנים של עודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, התהפכה השנה המגמה והחשבון השוטף כבר לא בעודף ונמצא דווקא על סף גרעון. מלבד זאת, עדכון של הגרעון התקציבי המתוכנן ע"י האוצר מרמה של 2.5% לרמה של 3% מגביר את החששות של המשקיעים מפריצת תקציב לא מבוקרת ומאי עמידה ביעד הגירעון החדש.
ברקע גם חברות הדירוג הבינלאומיות מביעות את חששן מאי עמידה ביעדים החדשים ואף המליצו על הגדלת שיעור המסים בישראל במטרה למנוע חריגה נוספת מהתקציב. הן אף איימו בהורדת הדירוג האשראי של ישראל במידה וממשלת ישראל לא תשכיל למנוע חריגה תקציבית בתקופה שבה כלכלות מפותחות מגיעות לסף פשיטת רגל.
בתוך כך, הטלת מס על משקיעים זרים ברכישת מק"מ של בנק ישראל גרמה לבריחת משקיעים זרים מהשקל הישראלי, בהיקף של יותר כ-4.5 מיליארד דולר. גם הפחתת הריבית מרמה של 3.5% לרמה של 2.25% תרמה להורדת האטרקטיביות היחסית של השקל אל מול שאר המטבעות בעולם.
לצד כל אלה, יש לקחת בחשבון גם את המחאה החברתית והחמרת הרגולציה בכל הקשור לממשל תאגידי וריכוזיות, שהובילו לירידה חריפה ולשחיקה ברווחיות החברות הגדולות במשק, דבר שמקטין את הכנסות המדינה ממיסים ומעמיק את הגרעון התקציבי.
בנוסף, הפיחות של השקל אל מול הדולר, וחציית רף ה-4 שקלים, יוצר אפקט פסיכולוגי אצל כלל הציבור, שנוהר לכיוון הדולר בעיתות מצוקה התנהגות שתורמת כמובן לייסוף של הדולר אל מול השקל.
אז מה עושים עם תיק ההשקעות שלנו?
למשקיע הסביר מומלץ להקטין את החשיפה לשוק המניות הישראלי ולהגדיל את החשיפה לרכיב המנייתי בחו"ל, באמצעות תעודות סל נקובות בדולרים ולא בשקלים.מומלץ לבחון השקעה בארצות הברית ובגרמניה, באמצעות תעודות סל. למשל, בארצות הברית לקנות תעודות סל על הנאסד"ק (QQQ), על מדד הטכנולוגיה (XLK), מדד הפרמצבטיקה וכו'. ובגרמניה, תעודת סל על הדאקס – מדד 100 המניות המובילות.
בנוסף, מומלץ לבחון חשיפה להשקעה מנייתית בסקטורים הבאים: רפואה, אנרגיה ונפט, סחורות כללי (עם דגש על סחורות חקלאיות, כגון תירס חיטה סוכר).
תרופות - כן, נדל"ן - לא
אולי יעניין אתכם לדעת, שבעיתות משבר ולחץ, חברות התרופות חוות פריחה, ונחשבות לנכס דפנסיבי בתקופה של האטה. הסיבה היא פשוטה - בעיתות משבר, צורכים יותר תרופות. לכן השקיעו בחברות אלה, גם הגנריות וגם האתיות.
לגבי האנרגיה - מחירה של חבית נפט ירד בחודשים האחרונים באופן חד והיא מגלמת הזדמנות קניה די נוחה. בתחום הסחורות אנו עדים לעלייה במחירי הסחורות החקלאיות, וכדאי להתמקד בהן. בכל מקרה, חשוב להקפיד שכל אלה יהיו באמצעות תעודות סל הנקובות בדולרים ולא בשקלים.
פעמים רבות כאשר המטבע נחלש, משקיעים מעדיפים לבחון השקעה בשוק הנדל"ן המקומי. עם זאת, בעת הנוכחית איני ממליץ לעשות זאת, שכן שוק הנדל"ן המקומי מגלה סימנים של האטה מסוימת ובלאו הכי נמצא ברמות מחירים גבוהות. לאור זאת, עדיף להתמקד לפי שעה באלטרנטיבות מתאימות יותר בשוק ההון (כאמור, למשל באמצעות תעודות נקודות בדולרים וחשיפה לארה"ב).
בכל מקרה, כלל החשיפה לדולר, למשקיע שמרבית הוצאותיו הן בשקלים, צריכה לעמוד על בין 20-30% מהיקף התיק הכולל.
שלמה מעוז הוא כלכלן בכיר ויו"ר "הון ליין " – שירות ניהול חסכונות והשקעות בהתאמה אישית למשקי הבית