מהם הקריטריונים לשחיקת נשים בעבודה?
ביקורת בכנסת על אפליית נשים עובדות במדיניות הקרן הממשלתית לסיוע לבעלי מקצועות שוחקים. נציגת האגודה לזכויות האזרח: "הדיונים לקביעת הקריטריונים לשחיקה התנהלו הרחק מהעין הציבורית וללא שקיפות"
ביקורת על אפליית נשים עובדות במדיניות הקרן הממשלתית לסיוע לבעלי מקצועות שוחקים, השמיעו היום (ב') בכנסת ארגונים חברתיים בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה.
- המקצוע שוחק? התמ"ת יממן לכם הסבה
הקרן אמורה לסייע לעובדים להתמודד עם הקשיים שנובעים מהעלאת גיל הפרישה בהסבה מקצועית או בקבלת פנסיה מוקדמת. המבקרים טענו כי הקריטריונים של הקרן לשחיקה בעבודה הוגדרו כך, שנשים לא יוכלו הלכה למעשה ליהנות ממנה.
הקרן מיועדת לעובדים במגזר העסקי הפרטי בלבד בני 50 ומעלה. היא החלה לפעול בראשית השנה לאחר שהוקמה בשיתוף לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ההסתדרות ומשרד התמ"ת שמתקצב אותה ב-600 מיליון שקל בפריסה ל-60-10 מיליון שקל בשנה. לטענת המבקרים ועדה ציבורית חשאית קבעה 11 קריטריונים לעבודה בתנאים פיזיים קשים, שמבטאים מאפייני תעסוקה גבריים.
הקריטריונים כוללים בין השאר: סחיבת ממושכת של משאות כבדים; עבודה ממושכת בעמידה; עבודה פיזית בתנאי אקלים קשים, חום או קור או רטיבות ללא קשר למזג האויר; עבודה עם חומרים מסוכנים או בסיכון בטיחותי גבוה; עבודה במשמרות קבועות, לפחות 5 משמרות לילה בחודש; וכן נהיגה או הפעלת ציוד מכני הנדסי כבד.
הרחק מהעין
נציגת האגודה לזכויות האזרח, עלווה קולן, אמרה כי "הדיונים לקביעת הקריטריונים לשחיקה התנהלו הרחק מהעין הציבורית וללא שקיפות. אנחנו לא יודעים מי הקים אותה, ומתי. מה היו הגדרות הסמכויות שלה, מי עמד בראשה, מי היו חבריה, אילו גופים הם ייצגו, והאם ארגוני הנשים היו מיוצגים בה. פניה לשר התמ'ת בעניין זה לא נענתה".קולן הזכירה כי בדיוני הכנסת שנערכו בשנה שעברה על העלאת גיל הפרישה לנשים ל-62, הקרן הוצגה ככלי שמטרתו לסייע לנשים במקצועות שוחקים להישאר בשוק העבודה, במקום לצנוח לאבטלה ולעוני. "אבל הקריטריונים שנקבעו מבטאים זלזול עמוק בעבודה נשית, במקצועות הנשיים ובזכותן של הנשים לפרנסה ולקיום בכבוד".
מיכל דגן, מנהלת מרכז מהות לסיוע לנשים מעל 45 להסתדר בעבודה אמרה, "התקציבים הגבוהים שבקרן פוסחים על רוב הנשים העובדות. קופאיות, מנקות, עובדות סוציאליות, סייעות בגני ילדים ובמקצועות דומים ימשיכו להישחק ולהיפלט משוק התעסוקה שנים לפני גיל הפרישה הרשמי, ללא תקווה לעתיד טוב יותר".
היא חוששת כי "בפועל מתממש התסריט המוכר של קשרי הון שלטון: קבוצת מעסיקים קיבלה גישה לתקציבים ציבוריים, וניתן לה הכוח להחליט בחשאי החלטות הנוגעות לסיכוי לעבוד ולהתפרנס בכבוד עד גיל פרישה. העיוורון המגדרי בקריטריונים הוא כשל חמור שגורם לאפליית הנשים, שכבר סובלות מאי שוויון מגדרי בעבודה שמקצין עם הגיל",
שינוי הכרחי
הארגונים קראו לוועדה להוביל שינוי הכרחי בעבודת הקרן בשינויי הקריטריונים לשחיקה, בהגדרת יעד כמותי להשתתפות נשים בתכנית, בהתאמה של ההכשרות לנשים, ובהגברת השקיפות של עבודת הקרן בכלל. שלום בן-משה, מנהל בכיר באגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, הגיב שהביקורת מתפרצת לדלת פתוחה.הוא ציין כי ליד הקרן פועלת ועדת מעקב עליונה בראשות מנכ"ל המשרד שמוסמכת לתקן את הקריטריונים ולהוסיף חדשים, כמו גם להביא בפניה מקרים חריגים אחרים. "נכון שהכיוון של הקריטריונים הוא גברי על פניו, אבל ניתן למצוא בהם מקום גם לנשים. אבל העיקר הוא שוועדת המעקב מוסמכת למלא את החסר והחלטותיה לא מחייבות חקיקה".
יו"ר הקרן יפה ויגודסקי הוסיפה כי מוקדם לשפוט את התרומה הציבורית של הקרן שקיימת בפועל רק מספר חודשים. עם זאת היא ציינה כי נשים עובדות כבר מהוות את מחצית המחזור הראשון של עובדים בעלי מקצועות שוחקים שעומדים לקבל את סיוע הקרן בהסבה מקצועית – כ-250 נשים מתוך 500 עובדים.
לדבריה נשים במחזור זה את פועלות ייצור, מטפלות סיעודיות, ועובדות בענפי המלונאות. "אני לא מכירה מקצוע שאיננו שוחק, נשים כמו גברים", אמרה ויגודסקי. "הקריטריון של סחיבת משאות כבדים יכול לחול גם על עובדות ניקיון שסוחבות דליי מים. בעבודה בתנאי אקלים קשים יש גם מזכירות. אבל ועדת המעקב שתתכנס תוך שנה תתקן מה שצריך".
היא ציינה כי הזכאות לסיוע של הקרן מבוססת על שחיקה לפי 2 קריטריונים מהרשימה. על הביקורת שהקרן פוסחת על המגזר הציבורי שבו מרוכזים רוב המקצועות הנשיים הגיבה ויגודסקי שייחוד הקרן למגזר הפרטי נבע מהפגיעה הקשה בעובדים הנשחקים, בעיקר במפעלי התעשייה, שנאלצים לפרוש בגיל מוקדם עם פנסיה מקוצצת. על כך העיר ח"כ דניאל בן-סימון (עבודה) שבמפעלים אלה יש לא מעט נשים עם גורל דומה.
200 עובדות קשות יום
הוא ציין לדוגמה את מפעל פרי הגליל בחצור הגלילית שם הוא פגש כ-200 עובדות קשות יום. "הן לא רק שחוקות אלא מרוטות", אמר בן-סימון. "בגיל 47 הן נראות כמו בנות 60, בלי השכלה ואחרי שחיקה פיזית ונפשית איומה. מה תיתן להן הקרן כשהן פוחדות לעזוב את המפעל שהוא הפרנסה שלהן? איפה ימצאו עבודה אחרת ביישוב כמו חצור"?
בן משה הגיב כי "אפשר לעזור גם להן בערוץ תעסוקה אחר". ויגודסקי הוסיפה כי היא מודעת לבעיה הזאת ויחפשו לה פתרון גם אם המגמה בינתיים היא למצוא לעובדים שנשחקו תעסוקה אחרת באותו מפעל או מקום. "תביאו אלינו מקרים כי אנחנו רוצים רק להעניק עזרה. ההצלחה של הקרן תהיה במעשים שלה".
ויגודסקי ציינה כי גם על פסי הייצור של בתעשיות ההי-טק יש כבר פליטת עובדים ניכרת גם בגלל שחיקה. "בעיני אין הבדל בין שחיקה פיזית לשחיקה מנטלית", אמרה. היועצת המשפטית של נעמ"ת עו"ד מאירה בסוק הביעה חשש שהקרן לא תוכל להתמודד עם "הכמות העצומה של העובדים הנפלטים", ושאלה אם הקרן ערוכה לטפל גם בעובדי קבלן.
מטרת הדיון היתה לקבוע קריטריונים לשחיקת נשים בעבודה. יו"ר הווועדה ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) סיכמה כי הוועדה תוביל את תיקון הקריטריונים שנקבעו וביקשה את הארגונים להמציא לה תוך שבוע את הקריטריונים החסרים או הטעונים שינוי. "אני משוכנעת כי משהו צריך להשתנות, ולא רק במגזר הפרטי אלא גם הציבורי. לשם כך יש להרחיב את המנדט של הקרן או להקים קרן מקבילה לטיפול בשחיקה במגזר הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
יפה ויגודסקי
צילום: שמואל יערי
מומלצים
