הדרת גברים: האם חוקי לחפש מארחות בלבד?

כמה פעמים יצא לכם לשבת עם חברים בבית קפה או בבר ולראות שלט מודפס עליו כתוב - "דרושה מלצרית לעבודה במשמרות..." או "דרושה מארחת..."?

• כשליש מהאימהות חשות אפליה בקבלה לעבודה
  
• למה גברים ונשים בוחרים במקצועות שונים?
  
• סוף לאפליית השכר על רקע מגדרי
  
• מחקר: נראית טוב? לא בטוח שתתקבלי לעבודה
  

האם אי פעם נתקלתם בבקשה למארחים במסעדה? חיפוש קל בגוגל יקל עליכם במתן התשובה - כ-15,200,000 תוצאות ל"דרושות מארחות", לעומת כ-315,000 תוצאות למארחים - נכון לזמן כתיבת הידיעה. (שטיפת כלים, אגב, על פי מרבית בתי העסק, זהו מקצוע גברי. מתי לאחרונה ראיתם שלט "דרושים שוטפי/שוטפות כלים").

ברמן או ברמנית, מלצר או מלצרית אבל רק מארחת

בעלי ברים עמם דיברנו לא התפלאו על התופעה. שלא לייחוס כמה מהם אמרו כי אירוח הוא "מקצוע שאותו עושות בנות. ככה זה, באיזה בר אתה מכיר מלצרים? בבר - הברמן הוא גבר שמדבר עם הבנות והמלצרית מדברת עם הלקוחות".

בעלים של בר אף אמר בלי מצמוץ: "ברור שאני אעסיק רק בחורות, איזו סיבה יש לי לא לעשות את זה, אני פועל כמו כולם והן מרוויחות טיפים".

מגייסי העובדים אינם מקצועיים 

ליבי שגיא, אחראית תחום אופטימיזציית מודעות דרושים באגף העסקי של AllJobs, מסבירה: "מקצועות המלצרות והאירוח הם תפקידים עם תחלופה מאוד גבוהה ולא תמיד האנשים שמופקדים על מציאת עובדים בו הם מגייסים מקצועיים. ברוב המקרים, מופקדים על מטלת איוש המשרה מנהל המקום, אחראי משמרת, או אחד המלצרים. במקרים כאלו נהוג לפרסם מודעות דרושים בחוץ.

"הגיוני שבמקרים מהסוג הזה, בהם מאייש המשרה אינו מקצועי ואין לו ידע מקדים בנושא, לא יקפידו על ניסוח תקין, הגהה והיבטים חוקיים. באופן זה הם עלולים ליצור (גם אם בתום לב) סיטואציות בעייתיות עבור בית העסק, גם מבחינת מוניטין וגם מבחינה משפטית".

לדברי שגיא, "כשמדובר על אתרי דרושים - התמונה כבר שונה. מודעה שעולה לאתר עוברת בקרה וטיפול מהרגע הראשון, הן מבחינת ניסוח והן מבחינת מודעות לחוק. למשל, על כך שבנוסח המודעה לא תהיה אפליה האסורה בחוק כגון דת, גזע, מין, מגזרים וכדומה וכן על שימוש בלשון ניטראלית ובלתי מגדרית".

חשופים לתביעה

מה אומר החוק בנוגע לפרסום מודעות דרושים מסוג זה? לדברי עו"ד דריה כנף, מומחית בדיני עבודה, "חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988, מטפל בסוגייה. חוק זה נועד להבטיח לכל אדם, את האפשרות להתקבל לכל משרה שיחפוץ, כל עוד יש לו הכישורים הנדרשים לה.

"משכך, החוק אוסר להפלות בין עובדים, או דורשי עבודה, מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, גיל, דת וכיו"ב מאפיינים נוספים, שאת כולם למעסיק אסור בכלל לקחת בחשבון, בהחלטתו אם לקבל את מאן דהוא לעבודה, או לא. איסור האפלייה חל כבר בשלב הקבלה לעבודה.

"לכן, במידה שמעסיק מפרסם מודעת דרושים חד מינית, מבלי שמין העובד רלבנטי לביצוע המשרה, הוא למעשה מסרב בכך לקבל לעבודה זו עובד גבר, או אשה, וזאת רק בשל מינם! לאור לשון החוק, מעסיק שכזה יהא חשוף לתביעה כספית בשל כך. בהקשר זה יצויין כי סעיף 9 (א) לחוק מטיל את הנטל להוכיח שלא היתה הפליה, על המעביד עצמו.

"ואולם כמובן, שכאשר מין המועמד חיוני ונדרש ממהות התפקיד, למשל במקרה שבו מחפשים דוגמן לצילומי אופנת גברים, אזי אם מודעת הדרושים תפנה לגברים בלבד, זו לא תיחשב כאפליה אסורה".

נשים קשורות בתודעה להסעדה

גלית תגורי-משה, מנכ"ל חברת התמרה - תהליכים בעיצוב חיים, מתארת את שורשי הבעיה: "למה מלכתחילה חושבים שמלצרית הוא מקצוע לנשים ושטיפת כלים הוא מקצוע לגברים? התשובה נמצאת החל בילדותנו המוקדמת, שם הוטמנו זרעי הדעות שספגנו אודות 'מה שנכון' לבנים ו'מה שנכון' לבנות, ומשם זה מלווה אותנו לאורך חיינו".

לדברי תגורי-משה, המתמחה ופעילה בתחום קידום נשים ומנהיגות, "למעשה, כבר כילדים רכים ואחר כך במסגרת הגן, בית-הספר, המשפחה והחברה, אנו מוקפים במסרים מגדריים - מה יאה לבנים ומה יאה לבנות. אם נלך למקורות בספרות הילדים הקלאסית ונבדוק אופני ייצוג של בנות לעומת בנים, נוכל לראות חלק מהניצנים לדיעות שעוצבו.

"פעמים רבות לאין ספור, נוכל לראות שנשים ונשיות קשורות בתודעה עם אוכל ועם הסעדה - אם ביצירות אומנות, אם בספרות הילדים הקלאסית ובספרות המודרנית, בקולנוע ובכלל. ישנם אינספור סרטים על מזון, האכלה וכדומה ובהם לרוב הגיבורה היא דמות נשית - 'שוקולד', 'טמפופו' היפני המקסים ו'אוכל, שתייה, גבר, אישה' הם חלק מהדוגמאות. 

"יותר מזה, המילה קייטרינג באנגלית, משמעותה בעברית - שירותי הסעדה. הסעדה, שפירושה מתן אוכל, מתקשרת עם מתן סעד, המזכירה רכות ו...נשיות.

"לא לחינם אנו מוצאים נשים במקצועות שמתקשרים עם בית. המלצרית היא השלכה של תפקיד מהותי כפי שנתפס בחברה של האישה והאם - מתן אוכל. בגן נוכל לראות את הבנות משחקות יותר במרחב הפנימי - בבובות , בישול, משחקי חברה. להבדיל, הבנים נמצאים יותר במרחב החיצוני".

האם המצב אינו משתנה?

תגורי-משה: "כמובן שיש שינוי הדרגתי ומהותי, אך הסטריאוטיפים הללו עדיין מהווים חלק ניכר מהמציאות של כולנו. לגבי שוטפי כלים, זהו תפקיד שנתפס כפיזי יותר, כדורש כוח משמעותי... מה שבתפיסה הבלתי מודעת שלנו מושך יותר לכיוון הגברים. לכן נראה עבודות שקשורות בכח ועוצמה כמשויכות יותר לגברים, ועבודות שמתקשרות עם סעד או הסעדה יותר אצל נשים".

ביה"ד רואה בחומרה סטריאוטיפים

משרד התמ"ת מסר בנוגע להעסקת מלצריות ומארחות: "זה לא חוקי להפנות מודעת דרושים רק לנשים - אלא אם זה מתחייב מאופי ומהות התפקיד. בנוסף, בית הדין קבע בעבר שהעדפה של לקוחות לקבל או לא לקבל שירות מקהל מסויים לא תחשב כמתחייבת מאופי ומהות התפקיד".

בנוסף, מציינים בתמ"ת, "יש פסק דין לגבי חדר כושר שפיטר מאמן גבר כי חשב שלקוחות מעוניינים יותר במאמנת אשה - בית הדין קבע שאפליה זאת פסולה גם בגלל שהיא מגיעה מסטריאוטיפ כלפי נשים דווקא".

מ"מ נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד אינה דויד סולטנוביץ, מציינת כי "כאשר קובעים קריטריונים לתפקיד כדאי להתמקד בשאלה מי העובד או העובדת הטובים ביותר ומתאימים לתפקיד מבחינת הכישורים שלהם. 

"מעבר למתחייב בחוק, הרי שעד כה בתי הדין ראו בחומרה יתרה קביעת קריטריונים שמבוססים על סטריאוטיפים שיש בהם כדי לייעד נשים לתפקידים מסויימים דווקא".