כך עושים אהבה ביהדות

פתק שמצאתי בטעות בתוך ספר קודש בבית כנסת הוא מסוג התגליות הנדירות באמת. שיר אהבה שכתב בעל אנונימי לאשתו, עם השראות כבדות מ"שיר השירים" ושירי התשוקה של ריה"ל, שגרמו לתנוכי אוזני השמרניות להווריד קלות.

• אהבתם? עשו לנו לייק בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• ברוך שלא עשני כרצונו של הרב טאו / אריאנה מלמד
• חרדים על המיון בבקו"ם: סתם טרטור, לא נתגייס
• רבבות חגגו 7.5 שנות לימוד בלי תואר   
  

הסיבה ש"הממצא המרשיע" הזה נדיר כל-כך לא נעוצה בעובדה שאין בציבור שומר המצוות משוררים ורומנטיקנים חסרי תקנה, אלא שהסודיות האופפת את כל התחום היא חלק בלתי נפרד מרעיון האהבה, בגירסתו היהודית. אז אם נגמר לכם מדייטים מאכזבים בפאבים אפלוליים, סטוצים תפלים ובני זוג בעייתיים, קבלו לרגל ט"ו באב את עשר עקרונות בסיס לאהבה יהודית:

1. שני חצאים

האמונה היהודית סוברת שגבר ואישה נשואים הם נשמה אחת וגוף אחד, ושכל אחד לחוד הוא רק חצי של שלם. על-פי הקבלה, אדם וחווה נבראו כגוף אחד, שהופרד בהמשך. בלי בת זוג ישנם דברים שגבר יהודי מנוע הלכתית מלקיים מאחר שהוא נחשב לחצי גוף ("פלג גופא" - בארמית).

2. שידוכים

אחת העוולות הגדולות שעושים להיכרות ב"סגנון יהודי" הוא הפיכת רעיון השידוכים למוסד מיושן. למעשה, כל חברה שאומרת "יש לי משהו להכיר לך" היא שדכנית. כך נישאים רבים בכל העולם, גם בזה המערבי. המקצוענים שבסיפור פשוט עושים את זה במקצועיות ובכישרון.

3. מחויבות

היהדות לא בעד רעיון "האהבה החופשית". ההנחה הבסיסית של היהדות אומרת שאם אתה אוהב מישהי ורוצה בה - תתחייב. הפילוסוף והרב סולובייצ'יק הגדיר את החתונה היהודית כ"ברית של תענוג" - פורמט שרק דרכו יכולים שני הצדדים להגיע למיצוי מקסימלי של ההנאה מהקשר. וכן, ביטחון הדדי במחויבות של בן הזוג היא חלק אינטגרלי מהסיפור.

4. זמן

אהבה זו לא התאהבות. המערב נוטה לבנות את הבסיס הזוגי על התאהבות - כלומר על תגובה כימית של המוח, העונה לשם דופאמין, הנמשכת לכל המאוחר מספר חודשים. ואז, כשמתפוגגת ההשפעה, הזוג תופס את הראש וקולט שלמעשה אין להם שום דבר במשותף.

היהדות מציעה גישה יותר מציאותית למשוואה. קודם תבדקו התאמה בעיניים מפוקחות: מראה, אופי, עקרונות לחיים וכל פרמטר שחשוב לכם. אחר כך, תיפגשו ותראו אם יש גם קליק. כך כשזמן "הפרפרים בבטן" יסתיים (והוא יסתיים), תמצאו את עצמכם עם פרטנר איכותי לחיים האמתיים.

אם תשאלו דוס ממוצע "מי אוהב יותר, זוג שהתחתן לפני שנתיים וכזה שחי יחד כבר 20 שנה?" התשובה החד-משמעית תהיה לטובת הוותיקים. היהדות מאמינה שחיים משותפים יוצרים, מגדילים ומעמיקים את האהבה. החוויות שצברתם יחד, הקשיים שנאבקתם בהם שכם לשכם, "עושים את זה" לקשר ובענק.

5. מין

היהדות מחייבת את הגבר לספק את אשתו. ה"כתובה" - אותו טקסט שהחתן חותם עליו והרב מריץ בארמית רגע לפני שבירת הכוס - היא מסמך משפטי מחייב שקובע כי לגבר יש חובות ברורות כלפי הגברת בחדר המיטות.

במילים אחרות, כבר לפני 3,000 ומשהו שנה, פיעמה באבות אבותינו ונשותיהם גישה פמיניסטית ברורה, לפיה מי שמנהל את העניינים והחשקים זו דווקא היא ולא הוא.

בכלל, אהבה גופנית ביהדות היא ביטוי של קדושה. נא לא להתבלבל עם הנוצרים, היהדות היא "פרו סקס", במובן הכי בסיסי של המונח. גם ילדים, בניגוד לטעות הרווחת, הם לא "הסיבה למסיבה", אלא תוצר לוואי מהנה. לכן בבית המקדש, ב"קודש הקודשים", שהוא המקום הכי מקודש במתחם, מעל הארון שבו הוטמנו לוחות הברית, האלמנט הכי מקודש ואלוהי, נצבו זכר ונקבה בתנוחת אוהבים.

ובפעם המי יודע כמה - אין! אין חור בסדין! זה אפילו אסור הלכתית.

6. לא הלילה

שגרה מינית רעה לזוגיות, והמלכודת הכי גדולה לזוגיות ארוכת שנים היא זמינות. כשמשהו שם עבורך כל הזמן, הוא הופך למובן מאליו. ובהתאם, הרצון לצרוך אותו גווע. חלק מהרעיון העמוק של דיני הנידה ביהדות מבוסס בדיוק על ההנחה הזאת.

התנזרות זמנית יוצרת ציפייה והזדקקות. היא גם מאפשרת לבני הזוג לעשות ולחוות בנפרד - כדי "לתדלק" את זמן הביחד שאחר-כך.

7. הסוד

בניגוד למדיניות העכשווית, הגורסת שהזוגיות היא עניין לשיחה גלויה בין חברים, ואם נקצין ברוח הראליטי - עם המדינה כולה, היהדות סוברת בדיוק ההפך. לכן, חדר השינה הוא המקום הכי פרטי לזוג היהודי, וכנ"ל כל מה שמתרחש בו. ואם יש צורך בעזרה, מדובר בעניין למקצוענים ולא לשיחות סלון.

התחום הזה הוא עד כדי כך פרטי, שניתן להכיר היטב ובמשך שנים את ביתם של השכנים או חברים קרובים, ובחיים לא לראות את חדר השינה שלהם.

8. בעל בית

ביהדות, עזרה בעבודות הבית היא "מתכון לאהבה". כן, הרבה לפני התנועה הפמיניסטית או רעיונות השוויון, נאספו ולוקטו אינספור סיפורים על האוטוריטות הכי גדולות ביהדות ש"נתפסו" מנדנדים תינוקות בוכים, שוטפים את הבית, או בקיצור לא בוחלים בכל עבודה ביתית "נחותה" ככל שתהיה.

אחד מראשי הישיבות המפורסמים בבני ברק גר במשך שנים רבות בסמיכות לבית ילדותי. את הצמות והקוקיות הוא למד לשזור בעזרת אמי ועשה זאת מידי בוקר. כך גם את האמבטיות לילדים בערב והכביסות בין הרצאה לדרשה. ורק שתדעו, סגולת "שלום בית" של האדמו"ר מסאטמר היא המלצה חמה לגברים לעשות כלים.

9. מתנות

הצריכה המוגזמת שמאפיינת את המודל המערבי עשתה למחוות רומנטיות שירות רע. יותר מכך, היא גרמה לגברים להפוך

לכרטיסי אשראי אנושיים.

בכל מקרה, היהדות גורסת שלפנק את בת הזוג בתכשיטים, פרחים וכל מה "שעושה לה את זה", היא הכרחית. עד כדי כך התפיסה מושרשת עמוק בבייסיק, שגבר יהודי שלא מפנק את אשתו במתנות לחגים לדוגמה, עובר על חיוב מפורש!

אצל אחדים מהפוסקים זה ממש חלק מהמשחק הזוגי המקדים. לכן הפתעות על הכרית ומתנות קטנות שנשלפות ברגע המתאים, הם "תורה שבעל פה" שמועברת מאב לבן, מרב לתלמיד, גם בחוגים אדוקים במיוחד.

10. גירושים

כשלא הולך, גם גירושים זה דבר יהודי. היהדות סוברת שאין חובה לסבול בקשר רע, גם אחרי שהתאמצתם והשקעתם את נשמתכם בו. זה שלפעמים האהבה נגמרת או שהזוגיות גוססת זו הכרה מציאותית - ועכשיו תוסיפו "גם יהודית".

ט"ו באב שמח.