"לא משבר עולמי - מדיניות קלוקלת"

בממשלה מזכירים שוב ושוב כי הצעדים האחרונים הם תגובה למשבר העולמי. על פי מחקר חדש של מכון מאקרו לכלכלה מדינית, מדובר בהטעיה של הציבור. המחקר מראה כי המצב הכספי הקשה של המדינה, הוא תוצאה של מדיניות בת עשר שנים, שגרמה לאובדן הכנסות של 32 מיליארד שקל

אביטל להבפורסם: 05.08.12 , 08:49

"ראש הממשלה ושר האוצר הפחידו במשך שבועיים את הציבור תוך טיוח של הבעיה האמיתית", אומר ד"ר רובי נתנזון, מנהל מכון מאקרו לכלכלה מדינית ומצטרף טרי למפלגת העבודה. לדבריו, הבעיה האמיתית היא "לא משבר עולמי מפחיד, אלא מדיניות קלוקלת שהביאה להפסד של כ-33 מיליארד שקל בעשור האחרון".

מנתונים שאספו ועיבדו הכלכלנים במכון מאקרו עולה, כי אם רמת המיסוי בישראל הייתה נשארת זהה משנת 2000 ועד היום, היו למדינה רווחים נוספים בהיקף של קרוב ל-32 מיליארד שקל. אובדן ההכנסות הזה אינו נובע מגורמים קצרי טווח כמו המשבר הנוכחי, אלא מהורדה עקבית ושיטתית של שיעורי המס הישירים (מס חברות, מס הכנסה) בעשור האחרון.

על פי הנתונים שאסף נתנזון, מאז שנת 2003 מתאפיינת המדיניות של הממשלה בהורדת נטל המס הישיר. בשנת 2004 הוחלט על הפחתת מס החברות, שעמד אז על שיעור של 36%, בהדרגה עד שנת 2007. בשנת 2009 החליטה הממשלה הנוכחית להפחית בהדרגה עד שנת 2016 את שיעורי המס הישיר לרמה של 18% מס חברות ו-39% מס הכנסה במדרגה העליונה. מתווה זה בוטל על ידי ועדת טרכטנברג לאחר שיושם כבר בחלקו.

כתוצאה מההחלטות הללו ירד נטל המס בישראל מרמה של כ-36% מהתוצר לרמה של כ-32% ממנו. במכון מאקרו ניסוי לחשב מה היו ההשלכות של ירידה זו בנטל המסים הישירים.

כדי לעשות זאת, הוחלט לבדוק את הפער בין הכנסות המדינה ממסים כאחוז מהתוצר בשנת 2011 להכנסות המדינה ממסים בכל שנה אחרת בעשור הקודם. לאחר מכן, הומרו הפערים באחוזי תוצר למיליארדי שקלים על פי שווי התוצר הנוכחי.

השפעת מדיניות המס על הכנסות המדינה: במיליארדי שקלים

שנה	מסים עקיפים על ייצור מקומי	מסים עקיפים על יבוא אזרחי	מזה: מס הבלו על הדלק	מסים ישירים ותשלומי חובה	מזה: מס חברות	סך כל המסים
2010	0.91-	0.91	0.52-	2.73	-	2.73
2009	2.73	2.73	0.99	4.55	0.74	11.83
2008	1.82	0	0.08	11.83-	4.78-	10.01-
2007	0.91	2.73-	0.08	30.94-	13-	31.85-
2006	0.91	2.73	1.9	31.85-	16.86-	28.21-
2005	3.64-	0.91	2.81	20.93-	8.11-	25.48-
2004	3.64-	0.91	2.81	19.11-	4.71-	24.57-
2003	5.46-	4.55	3.72	20.02-	1.19	23.66-
ממוצע 2000-2003	0	2.73	4.63	32.76-	0.06	31.85-

השוואה בין נתוני שנת 2011 לשנים הקודמות

כך למשל, מראה הטבלה כי בשנת 2011 שווי ההכנסות ממס הכנסה, מס מעסיקים וביטוח לאומי, היה נמוך ב-31.85 מיליארד שקל מהשווי של הכנסות ממסים אלה בשנת 2006.

לעומת זאת, שווי ההכנסות ממסים עקיפים על יבוא ב-2006 היה גבוה ב-2.73 מיליארד שקל משווי ההכנסות ממסים אלה בשנה שעברה.

על פי התוצאות, קופת המדינה איבדה בשנים האחרונות מיליארדי שקלים בגלל הפחתת המסים הישירים. העלייה הקלה בהכנסות ממסים עקיפים (שמוטלים על מוצרי הצריכה), לא חיפתה על החוסר הגדול והמצטבר ובסך הכל אבדו למדינה הכנסות פוטנציאליות של קרוב ל-32 מיליארד שקל.

לטענת נתנזון, זהו ההסבר האמיתי למצוקה הנוכחית של הממשלה אשר גורמת לה להעלות מסים ולקצץ בתקציב. לו הייתה המדינה גובה את שיעורי המס הראויים בשנים עברו, היה ניתן ליצור עודפים ובאמצעותם לצמצם את החוב הממשלתי.

צמצום החוב הממשלתי, היה מאפשר להגדיל את תקציב המדינה ולהימנע מהקיצוצים הכואבים שמתכנן האוצר כעת. כמו כן, הוא היה מאפשר לממשלה להגדיל את יעד הגירעון בשנים הקרובות, בשל השפעות המשבר העולמי, מבלי לפגוע בדירוג האשראי של ישראל.

יש להזכיר כי מדובר בהכנסות פוטנציאליות בלבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחשב לחסיד ומקדם ראשי של מדיניות הפחתת המסים הישירים, טוען פעם אחר פעם כי הפחתת מסים ישירים תורמת להגדלת היקף העסקים בישראל. כלומר, השארת המסים על גובהם בשנת 2000 לא הייתה מניבה את ההכנסות הללו כי הצמיחה הייתה נפגעת.

נתנזון טוען, מנגד, כי גם אובדן של מחצית מהרווחים הפוטנציאליים הללו כתוצאה מ"בריחה של עסקים" מהארץ, היה מותיר בידי המדינה סכום של כ-16 מיליארד שקל. סכום שהיה מבטל את הצורך בכל הגזירות האחרונות שהוטלו על הציבור הישראלי ואף מותיר שארית בידי הממשלה לצמצום החוב החיצוני שלה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו